יהושע הנגיד
| לידה |
1310 ה'ע'  |
|---|---|
| פטירה |
1355 (בגיל 45 בערך) ה'קט"ו |
| מקום מגורים |
קהיר |
| תקופת הפעילות |
?–1355 |
| תפקידים נוספים |
נגיד מצרים |
| תלמידיו |
דוד הנגיד |
| אב |
אברהם הנגיד |
| צאצאים |
דוד הנגיד |
  | |
רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם[1] ונכדו של רבי דוד הנגיד.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במצרים בכ"ב באלול ה'ע (1310) לרבי אברהם שהיה אף הוא נגיד הקהילה היהודית. כמו אבותיו שימש במשרת הנגידות במצרים, ועל אף היותו הצעיר מבין אחיו, התמנה, כבר בגיל 24, לנגיד על יהודי מצרים במקום אביו רבי אברהם. באיגרות גניזה רבות שלוקטו על ידי ההיסטוריון שלמה דב גויטיין ניתן לראות שהיה מנהיג ורועה רוחני של יהודי מצרים והיה מסייע לנצרכים, כמו עניים, חולים, נוסעים ואחרים.
לפרנסתו עסק ברפואה, אך מתעודות גניזה הקשורות בשמו ניתן ללמוד שמצבו החומרי היה ירוד יחסית לאבותיו.
מלבד עיסוקו בצרכי הציבור היה גדול בתורה והשיב תשובות בהלכה. באחת האיגרות שנמצאו הוא מכונה "ראש ישיבתה של תורה". שמעו הלך למרחקים וחכמי דורו פנו אליו בשאלות הלכתיות ובבירור דברי הרמב"ם, סב סבו.
נפטר בשנת ה'קט"ו (1355) בגיל ארבעים וחמש.
רבי יהושע היה אחרון הנגידים ממשפחת הרמב"ם שישב במצרים, שכן בנו רבי דוד יורשו בנגידות עבר מסיבה לא ידועה לחלב, ובסוף ימיו השתקע בדמשק. כן היה לרבי יהושע אח בשם עובדיה שנפטר בצעירותו.
חיבור אלמסאיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1346 שלחו חכמי העיר עדן שבתימן, ובראשם רבי דוד עדני (בעל "מדרש הגדול"), לרבי אברהם למעלה ממאה קושיות וספקות בעניינים שונים בספר המצוות ובמשנה תורה לרמב"ם, ורבי יהושע השיב על שאלותיהם. רוב השאלות עוסקות בסתירות לכאורה בדברי הרמב"ם המצריכות עיון בנוסח המדויק של ספרי הרמב"ם שהיו מצויים בידי רבי יהושע הנגיד. ואכן, לא אחת מודיע רבי יהושע לשואלים כי הנוסח שבידיהם מוטעה והנוסח המדויק הוא זה שבידו.
את השאלות והתשובות הכניסו אנשי תימן לקובץ בשם "אלמסאיל" ("השאלות"). הקונטרס הועתק בכמה כתבי יד ותשובותיו מוזכרות פעמים רבות בכתבי חכמי תימן בדורות שלאחר מכן. אחד מחכמי תימן, רבי סעדיה עדני, העלה עמו את קובץ התשובות לצפת, ומשם נפוצו בין חכמי ארץ ישראל. אחד מהם הוא רבי יוסף קארו שהזכיר מספר תשובות בחיבורו אבקת רוכל[2] וכן בכסף משנה על הרמב"ם, והוא מכנה אותו "הנגיד רבינו יהושע מבני בניו של רבינו".[3] בשנת 1940 ליקט החוקר אברהם חיים פריימן את שרידי התשובות שנמצאו בכתבי יד ובספרי הראשונים, ומספרן עמד על שלושים וחמש. ב-1989 הוציא החוקר יהודה רצהבי את הקונטרס במלואו, על פי כתב יד יחיד, בצירוף הקדמה וחתימה של רבי יהושע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם חיים פריימן, תשובות הרב יהושע הנגיד, בתוך: קובץ על יד, ג, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים ת"ש, באתר HebrewBooks
יהושע בן אברהם (1310-1355), הנגיד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הנגידים (ראשי היהודים) במצרים | ||
|---|---|---|
| לפני הגעתו של הרמב"ם | רבי פלטיאל • רבי יהודה בן סעדיה • רבי מבורך בן סעדיה • רבי משה בן מבורך • רבי שמואל בן חנניה • זוטא | |
| בתקופת הרמב"ם וצאצאיו | הרמב"ם • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי חננאל בן שמואל • רבי דוד מימוני • רבי אברהם מימוני • רבי יהושע מימוני • רבי דוד מימוני (השני) | |
| לאחר תקופת צאצאי הרמב"ם | רבי עמרם • רבי שמעון • רבי יוסף • רבי שלמה בן יוסף • רבי נתן הכהן שולאל • רבי יצחק הכהן שולאל | |