רבי לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי לוי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.[1] התפרסם כדרשן וכבעל אגדה.

רבי לוי שימש כדרשן בבית מדרשו של רבי יוחנן במשך 22 שנה.[2] בני דורו החשיבו מאוד את דרשותיו. רבי זירא שלח את תלמידיו כדי שישמעו את דרשותיו של רבי לוי.[3] רבי אבא בר כהנא חיבבו ואף נשקו על ראשו בשמעו אחת מדרשותיו,[4] למרות שפעם אחת התנגד במילים חריפות לאחד מפירושיו של רבי לוי.[5]

רבי לוי העיד על טיב דרשותיו "אית דידע למחרוז ולא ידע למקדח, ואית דידע למקדח ולא ידע למיחרוז, ברם אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא".[6] כלומר, שמלבד הבנתו הרבה בעומקן של הפסוקים (למקדח) הוא גם יודע לחבר היטב פסוקים ומקראות הקשורים זה לזה (למיחרוז).

רבי לוי הרבה למסור מאמרים מחכמי דורות קודמים, בייחוד הרבה למסור בשם רבי חמא בר חנינא (בנו של רבי חנינא בר חמא)[7] ורבי שמואל בר נחמן. בשמו מסרו כמה מדרשני הדור הרביעי ובייחוד רבי יהושע דסכנין שמסר משמו יותר ממאה דרשות.

נראה ששהה תקופה מסוימת ב"ערביא". הידיעות שהביא משם שימשו אותו בפירוש מקראות שונים.[8]

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא (ירושלמי, תענית, א, א)
  • קשה עונשן של מידות יותר מעונשן של עריות (בבלי, בבא בתרא, פח, ב)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אין להחליפו עם לוי בר סיסי שחי בדור הראשון של האמוראים והיה מבני חבורתו של רבי יהודה הנשיא
  2. ^ בראשית רבה, צח, יא. תלמוד ירושלמי, סוכה, פרק חמישי, הלכה א'. ראו גם: ירושלמי, סנהדרין, פרק ג', הלכה יב.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, ראש השנה, פרק רביעי, הלכה א'. סנהדרין, פרק שני, הלכה ג'. בתלמוד בבלי הובאה דרשה דומה בשם "רבי לוי בר לחמא" וייתכן שמדובר באותו אדם (ראש השנה, פרק רביעי, כט, ב) על יחסו של ר' זירא לדברי אגדה ראו גם: ירושלמי, מעשרות, ג, י.
  4. ^ קהלת רבה, ו, ב.
  5. ^ בראשית רבה, מז, ט. ראו גם: חידושי הרד"ל שם
  6. ^ שיר השירים רבה, פרשה א, י, ב
  7. ^ תלמוד בבלי, ראש השנה, כט, ב. בראשית רבה, פרשה ט, א
  8. ^ ויקרא רבה, א, ג. ויקרא רבה, ה. בראשית רבה, לו, א.