רבי מיוחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מיוחס בן אליהו הוא פרשן קדמון למקרא, מחכמי יוון.

רבי מיוחס בן אליהו חיבר פירוש מקיף על חמשה חומשי תורה ועל ספר איוב ודברי הימים.

משערים שחי ביוון, שכן פירושו משלב מילים לועזיות ביוונית ומזכיר ערים יווניות. על זמנו חלוקות הדעות: יש המקדימים למחצית השנייה של המאה ה-12, מאחר שהפרשן המאוחר ביותר המוזכר בדבריו הוא אבן עזרא. ויש המאחרים למאה ה-15, מכיוון שההוא מוזכר לראשונה על ידי רבי אליהו מזרחי[1].

משערים כי הוא אבי משפחת מיוחס מיוון וטורקיה[2].

פירושיו למקרא נדפסו על ידי מהדירים שונים במאתיים השנים האחרונות, על פי כתב יד יחיד משנת ה'רכט (1469) שנמצא במוזיאון הבריטי בלונדון. הפירושים משלבים פשט ודרש והלכות מן התורה שבעל פה, וכן כללים מילוניים. בין השאר מציין ר' מיוחס לספר דקדוק שכתב בשם "ספר המידות", שאינו מצוי כיום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חיים דוב שעוועל, מבוא לפירוש רבי מיוחס על ספר איוב, עמ' ג-ז.
  • אליעזר שלוסברג, כללים מילוניים-פרשניים בביאוריו של ר' מיוחס ב"ר אליהו למקרא, סיני קטו עמ' מב-נו.
  • יהושפט נבו, יחסי פשט ודרש בפירושו של ר' מיוחס ב"ר אליהו לתורה, סיני קיז עמ' קי-קכג.
  • גרשון ברין, עם הופעת הפירוש לספר ויקרא של ר' מיוחס ב"ר אליהו, סיני קמ (תשס"ז), עמ' קכה-קלב.
  • הנ״ל, שימושי ר' מיוחס ב"ר אליהו בכללי הפרשנות שנוסחו בלשון "דרך המקרא", בית מקרא, נח (תשע"ג), עמ' 154 - 167

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקרא יא, לח; במדבר ז, טז; דברים א, מו.
  2. ^ ירושלים בין החומות, עמ' 32.