רבי נחוניא דמן חוורן
| מקום מגורים | חורן, סוריה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור המעבר בין התנאים לאמוראים |
| השתייכות | אמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי שמעון בן חלפתא |
| תלמידיו | רבי יוחנן, רבי אבא בר זבדא |
| אב | רבי עוזיאל |
| צאצאים | רבי עוזיאל |
  | |
רבי נחוניא דמן חוורן (מכונה בשמות נוספים כגון "רבי חוניא דברת חוורין", "רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן", ועוד) היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל. יש המחשיבים אותו כתנא, עקב היותו בן דור המעבר שבין התנאים לאמוראים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם אביו היה רבי עוזיאל, וגם בנו נקרא רבי עוזיאל, כנראה על שם סבו.
קיבל מרבי שמעון בן חלפתא[1] ונראה שהיה תלמידו[2].
התגורר בבקעת בית חורתן, או בהר חוורן, הנמצאים באזור חורן.
גדולי הדור הראשון והשני של אמוראי ארץ ישראל מסרו הלכות ושמועות בשמו. ביניהם רבי יוחנן, רבי יהושע בן לוי, ורבי אבא בר זבדא. שמועה מפורסמת שנאמרה בשמו היא שדין עשר נטיעות, מצוות ערבה, וניסוך המים, הם הלכה למשה מסיני[3].
לפי חלק מהגרסאות בתלמוד הירושלמי[4], רבי נחוניא לקח חלק בעיבור השנה, וכשהיה יורד לעבר את השנה, היה הים נקרע לפניו. עוד נאמר שם, שביום מותו נקרע הים של טבריה.
רבי נחוניא סבר כרבי יהודה המתיר ספיחי חרדל בשביעית, בתלמוד הירושלמי מסופר שפסיקתו זו בניגוד לדעת רבי יוחנן גרמה לרבי יוחנן לעזוב את העיר ציפורי ולעבור לטבריה, באומרו: ”מה אתיתן לי הדין דיינא סבא, דאי אנא שרי והוא אסיר, אנא אסיר והוא שרי.” (תרגום: "למה הבאתם עלי דיין זקן זה, שמה שאני מתיר הוא אוסר, ומה שאני אוסר הוא מתיר)[5]. במקום אחר נאמר שרבי חנינא גרם למעברו של רבי יוחנן מציפורי לטבריה[6]. הרב אהרן הימן טוען שלא ייתכן שרבי יוחנן יגיד כך על רבותיו, ולכן הוא סבור שמעשה זה אירע אירע עם רבי חנינא בר סיסי[2].
זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי הוא מוזכר בתור "רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן", ובתלמוד הירושלמי, הוא מוזכר בתור "רבי חוניה דברת חוורין" או "רבי חוניא דמן חוורין". ולכן בסדר הדורות קיימים שני ערכים נפרדים, "רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן", ו"רבי חוניא דמן חוורין". אולם רבים אחריו הוכיחו שמדובר באותו אדם, והיה רק רבי נחוניא אחד. יש הטוענים[7] שגם בעל סדר הדורות סבר שמדובר באותו אדם, ועשה שני ערכים לאותו אמורא בגלל גרסת היוחסין.
ייתכן שהוא גם "רב הונא דבית חורון" המוזכר בבראשית רבה, פרשה ע"ג[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "ר' חוניא דברת חוורן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יצחק אייזיק הלוי, "רבי נחוניא מבית חורין", דורות הראשונים, פרשבורג, תרנ"ז, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ד', הלכה ב'
- ^ 1 2 הרב אהרן הימן, "ר' חוניא דברת חוורן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ד, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ג', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ג', עמוד ב', ותלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה ה'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק א', הלכה א'
- ^ דב בר רטנר, אהבת ציון וירושלים על מסכת שביעית, וילנא, תרס"ז, באתר היברובוקס
- ^ ישעיהו פרס, "בית חוורן", ארץ ישראל, אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשי"א, עמ' 84