רבי שמעון בן הסגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שמעון בן הסגן (או סתם בן הסגן ולפעמים גם הסגן) היה תנא (כהן) בן הדור השני או השלישי. בנו של רבי חנינא סגן הכהנים.[1]

מאמריו בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמעון נזכר במשנה (כתובות ב ח, מנחות יא ט) ותמיד מצוטט על ידי רבי שמעון בן גמליאל. נזכר גם פעמים בודדות בתוספתא (ראש השנה ב,ט ; כתובות ב,ג). כדוגמה, רבי שמעון בן גמליאל מצטטו לגבי המידות המדויקות של פרוכת היכל המקדש והחלפתו וטבילתו פעמיים בשנה (משנה שקלים בתלמוד ירושלמי ח ב). וכיוון שרוב מאמרי רבי שמעון בן הסגן עוסקים בענייני עבודות המקדש, מסיק בעל ספר היוחסין כי רבי שמעון פעל בעצמו בעבודות המקדש בתור כהן.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי מרגליות, "ר' שמעון בן הסגן", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת "יבנה", עמ' 346.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה
  2. ^ {{גם מאמריו שאינם קשורים בתיאור המקדש או בעבודתו, קשורים להיותו כהן. במשנה כתובות (ב,ח) הוא מדבר על אופן יחוס הכהונה, ובתוספתא רה"ש (ב,ט) הוא עוסק בקידוש החודש שנעשה גם הוא במקדש.}}
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.