לדלג לתוכן

שמעון בן יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רבי שמעון הגדול)
רבנו שמעון בן יצחק
לידה 950 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1015 (בגיל 65 בערך)
מיינץ, נסיכות הבוחר ממיינץ עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי משולם בר קלונימוס
בני דורו רבינו גרשם מאור הגולה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן[1] ופייטן. חברו של רבנו גרשום מאור הגולה. כונה "הגדול" בשל גדולתו בכל תחומי התורה. לפי הרב נפתלי יעקב הכהן אימו של רש"י הייתה ביתו של ר' יוסף בן ר' שמעון הגדול, ואחותו של ר' שמעון הזקן שרש"י מזכירו[2][3]. לפי גרוסמן זיהוי זה לא ייתכן[4].

רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי אבון הגדול, והיה תלמיד של רבי משולם בר קלונימוס. בספר אור זרוע מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת הענווה, וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שאף על פי שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של מגנצא, לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. מכל קדמוני אשכנז, נקשרו לו הכתרים הרבים ביותר, כצדיק, מלומד בנסים, קדוש ועוד.

רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן בתורת הסוד. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות בפיוטיו.

בפנקס הזכרת נשמות של קהילת מגנצא נזכר ”רבנו שמעון בר יצחק שטרח בעבור הקהילות והאיר עיני הגולה בפיוטיו”.[1]

באחד מפיוטיו, "מלך אמון מאמרך", ישנה תופעה מעניינת: ר' שמעון באקרוסטיכון רמז את שם בנו אלחנן בתוספת ברכה. על פי אגדה עממית, בנו אלחנן נחטף בגיל קטן והושם במנזר, בהמשך הפך לאפיפיור,[5] ולאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את הנצרות ולפי גרסה אחת אף נרצח על ידי הצלבנים לאחר כמה שנים. אגדה זו חסירה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - מסע הצלב הראשון היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון.

מתלמידיו היה ככל הנראה רבי יקר, אביו של רבי יעקב בר יקר,[6] וכן רבי אליעזר הגדול בן יצחק.[7]

ישנה אגדה במספר גרסאות על כך שר' שמעון מת ג' ימים קודם גזרות תתנ"ו[8], בדרך כלל האגדה קשורה לחיזיון בו נראו ג' זקנים (שלושת האבות) ההולכים ברחובות עירו ושרים את הפיוט "על הכל", על מנת לבשר כי בקרוב היהודים ימסרו את נפשם על קדושת ה' בקרוב. לאחר החיזיון ר' שמעון התפלל למותו קודם הגזירה ונפטר ג' ימים לפניה. לדעת הרב נפתלי יעקב הכהן[9] מדובר בר' שמעון הזקן, שייתכן שהיה נכדו, המוזכר גם בפירוש רש"י (שבת פה:) בתור מי שכתב מפירושי רבינו גרשום.

רבי שמעון היה ממניחי היסוד לפייטנות האשכנזית, והיה מהפייטנים האשכנזים היחידים שכתבו קרובות, הסוג הנכבד ביותר בפיוט. פיוטים רבים שלו הוכנסו למחזור האשכנזי, ביניהן קדושתאות מקיפות לראש השנה,[10] לשבועות,[11] ולשביעי של פסח.[12] בנוסף, כתב מספר רב של יוצרות ושל סליחות, שכמה מהן נאמרות על פי מנהג האשכנזים בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בין פיוטיו פיוטים שהושפעו מתורת הסוד האשכנזית. מפיוטיו לימים הנוראים: הוא חיבר את היוצר "מלך אמון מאמרך", ואת הקרובה "אמרתך צרופה" לחזרת הש"ץ של שחרית, שניהם ליום השני של ראש השנה. הקרובה כוללת את הרשות "אתיתי לחננך", את הקיקלר "אדר והוד" (עם הפזמונים הפותחים "שמו מפארים עדת חבלו, ונערץ באראלי קדש הלולו") ואת הרהיט "מלך עליון אמיץ המנשא".

בפירוש הקדום מלפני שלש מאות שנה, "מטה יהודה" על זמירות שבת, כתב שרבי שמעון הגדול מוזכר במדרש (...) שהיה פייטני.

אחד מפיוטיו הוא זמר לשבת המתחיל במילים "ברוך ה' יום יום", העוסק בארבע הגלויות ובגאולה, בו הוא מבכּה גם את מצב העם באותן שנים:

נסגרתי לאדום ביד רעי מדני,

שבכל יום ויום ממלאים כרסם מעדני,

עזרתו עמי לסמוך את אדני...

וציפייה לגאולה קרובה:

בבאו מאדום חמוץ בגדים,

זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים,

ויז נצחם על מלבושו להאדים...

יש שייחסו לו את האזהרות הפותחות במילים "אתה הנחלת", אמנם כיום מקובל שהם נכתבו לפני זמנו.

גם לאחר מותו נשמר זכרו בקרב גדולי אשכנז ביניהם ר' יצחק בן משה והמהרש"ל המזכירים אותו בכתביהם.

קטעים שהולחנו מפיוטיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הסליחה "תורה הקדושה התחנני בבקשה" שכתב רבי שמעון[13] היא חלק מהמלים לשיר "תורה הקדושה" של הזמר החסידי מרדכי בן-דוד.

השיר "ועתה בנים שירו למלך" שהולחן על ידי הרב הלל פלאי, מורכב משני טורים לא-רצופים מתוך האופן של רבי שמעון לחג השבועות.

חלק מפיוטי הדברות בקדושתא לחג השבועות שחיבר רבי שמעון, הפותח "לא תחמוד", הולחן בידי יוסל'ה רוזנבלט בקטע חזנות שזכה לביצועים רבים.

שני הבתים האחרונים בסליחה לתענית אסתר "אתה האל עושה פלאות" - "קנא לשמך" "וכעשותך נוראות", בוצעו על ידי אברהם פריד באלבומו "אני מאמין" במנגינת ידיד נפש. לחן נוסף הוא לחנו של יוסי גרין שבוצע באלבומו "התו השמיני" בדואט עם יצחק מאיר הלפגוט.

בספר "דן ידין" של ר' שמשון מאוסטרופולי[14] מובא שר' שמעון הגדול כתב ספר "עדינות" ושמקורו של הספר הוא מעזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה. החיד"א בשם הגדולים הביא הדברים, והבין שהכוונה לרבי שמעון הגדול מחכמי לותיר,[15] כלומר לרבי שמעון בן יצחק. אמנם, יש משערים שהכוונה לשמעון הצדיק.[16]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אברהם ברלינר, קבץ על יד שנה שלישית, באתר היברובוקס
  2. ^ בפירושו על שבת פה:.
  3. ^ ראה: הכהן, נפתלי יעקב, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, עמ' קעד, באתר היברובוקס, שם הוא מוזכר ברשימת הייחוס של ר' אליהו מנחם מלונדריש: "רבינו שמעון הוא היה בנו של הר"ר יוסף בנו של רבינו שמעון הגדול השוכב במגנצא.
  4. ^ חכמי צרפת עמ' 42.
  5. ^ ערן הכהן‏, היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות, באתר וואלה, 22 בספטמבר 2014
  6. ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט), עמ' 96, ע"פ רש"י, מסכת שבת, דף פ', עמוד ב', ד"ה עד כאן.
  7. ^ גרוסמן, עמ' 94.
  8. ^ יחיאל היילפרין, סדר הדורות חלק א, באתר היברובוקס
  9. ^ אוצר הגדולים אלופי יעקב בערך עליו.
  10. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 87 ואילך.
  11. ^ יונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 230 ואילך.
  12. ^ יונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' 479 ואילך.
  13. ^ [1]
  14. ^ ספר קרניים/יג
  15. ^ שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ע#ספר עדינות
  16. ^ תולדות חכמי תונס, עמ' קנב
  1. ^ זהו ר' משה בן קלונימוס ע"פ שו"ת המהרש"ל כ"ט.
  2. ^ לפי חלק מהגרסאות ברוקח ר' קלונימוס ואביו משולם הם אביו וסבו של ר' משה הזקן
  3. ^ ישנה מחלוקת גרסאות אם אביו של ר' משה הזקן הוא ר' קלונימוס בן משלם בן קלונימוס בן יהודה, או ר' קלונימוס בן יהודה, כאן ננקטה הגרסה המוסיפה שני דורות.
  4. ^ זהו ר' משה בן קלונימוס ע"פ פירוש התפילה לרוקח, ירושלים תשנ"ב ח"א עמ' רכט.
  5. ^ לפי הרוקח.
  6. ^ מכאן למעלה נוסח הייחוס קשה להכרעה: "הרר יצחק בן הר"ר שמעון אחיו של הר"ר אברהם בר' שמעון בן אחותו של רבנא שמעון והוא היה בן בנו של הר"ר יוסף". כאן נקטנו שר' יצחק הוא אחיו של הר"ר אברהם, והר"ר שמעון הראשון הוא הוא בן אחותו של רבנא שמעון ורבנא שמעון הוא בן הר"ר יוסף.
  7. ^ מצד אביו הוא בן קלונימוס בן מאיר בן משה בן משולם בן משה בן איתיאל. אימו היא בת ר' יהודה בן קלונימוס הזקן. א.א. אורבך, בעלי התוס' ח"א עמ' 362.