רבי שמעיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שמעיה היה מחכמי אשכנז במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12,

היה תלמידו המובהק של רש"י והשתתף עמו בכתיבת פירושיו למקרא ולתלמוד. אברהם עפשטיין כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב בטרויש עירו של רש"י וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי רבנו תם היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ברשב"ם.

רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה" ומספר שבזכות לימודם המשותף בספר יחזקאל שינה ותיקן אחד מפירושיו. בהדרכתו של רש"י כתב רבי שמעיה פירוש לכמה מסכתות מהתלמוד. פירושו למסכת תמיד נדפס בכל מהדורות התלמוד. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". רבי שמעיה נזכר בתוספות המודפסים בכמה מקומות. רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעיתים כשמעון ולעיתים כשמואל ולעיתים כשמעיה. רבים מכתביו והגהותיו משולבים בפירושים של רש"י המצויים בידינו.

קובץ פסקיו של רש"י, מנהגיו ותשובותיו שנאספו על ידי רבי שמעיה שימשו מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: ספר הפרדס, מחזור ויטרי, סידור רש"י ותשובות חכמי צרפת ולותיר.

לדעת אברהם ברלינר מדובר ברבי שמעיה השושני שכתב כמה חיבורים, אולם חוקרים אחרים סוברים שמדובר בשני אישים שונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, מגנס, תשנ"ז, עמ' 411-347
  • אברהם גרוסמן, "ר' שמעיה השושני ופירושו לשיר השירים", משה בר-אשר (עורך), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, א, עמ' 27 62.
  • שרה יפת ואברהם גרוסמן (עורכים), רש"י : דמותו ויצירתו - מקורותיו של רש"י והשפעתו, מרכז זלמן שזר תשס"ט
  • אברהם עפשטיין, רבי שמעיה תלמידו וסופרו של רש"י, בתוך: אברהם מאיר הברמן (עורך) כתבי ר' אברהם עפשטיין, ירושלים תש"י-תשי"ז, עמ' רסט-ש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]