רבנו חיים יששכר אבולעפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רבנו חיים יששכר אבולעפיה
Rabenou Haim Yissachar Aboulafia
אין תמונה חופשית
לידה 1884
פטירה 1970 (בגיל 86 בערך)
ה'תש"ל
מקום קבורה טבריה
מקום פעילות טבריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי רבנו[1] חיים יששכר אבולעפיה[2] (18841970) היה דיין, איש ציבור והחכם באשי של טבריה בין השנים 1918-1911.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטבריה לרבי יוסף דוד אבולעפיה (השני), שהיה רבה של טבריה ודור שישי לרב חיים אבולעפיה השני, מחדש היישוב היהודי בגליל. בצעירותו למד בישיבה מקומית, ונישא לבתו של הרב אברהם עזריאל מירושלים.

בשנת 1911 מונה על ידי הרב חיים נחום אפנדי למחליפו של הרב אהרון בכור אלחדיף בתפקיד ה"חכם באשי" של טבריה. בטקס המינוי נאם הרב יוסף חיים דוויק הכהן, שהשווה את יחסה החיובי של טורקיה ליהודים לעומת שלטונות ספרד בתקופת האינקוויזיציה. הנאום עורר את זעמו של ממלא מקום הקונסול הספרדי שנכח בטקס והוא דרש לאסור את הרב דוויק[3].

בשנת 1913 התפטר הרב אבולעפיה ממשרת החכם באשי, ובמקומו מונה לתפקיד הרב חיים אלחדיף. כאות מחאה, דרשו תושבי טבריה להחזיר את הרב אבולעפיה לתפקידו, והרב חיים יצחק שאקי נשלח מקושטא כנציגו של הרב חיים נחום אפנדי להסדיר את המצב[4]. לבסוף, בהוראת הרב שאקי, חזר הרב אבולעפיה לתפקידו בסוף שנת 1913[5].

הרב אבולעפיה היה חבר בבית הדין יחד עם רבי יעקב הכהן סקלי, רבי יעקב חי זריהן וגיסו רבי שמואל בן קיקי, שנשא את אחותו חנה. בתפקידו כ"חכם באשי" קשר קשרים הדוקים עם אנשי היישוב החדש.

בשל החוק העות'מאני שאסר להכיר בבעלות פרטית של חברות או אגודות על קרקע, נרשמו על שמו של הרב אבולעפיה קרקעות שנרכשו באותה תקופה. בין השאר נרשם על שמו מגרש בן דונם בצמוד לקבר הרמב"ם שנרכש בכספי העדה הספרדית בעיר. בשנת 1914 רכשה אגודה מקומית שטח של שמונים דונם בצפון טבריה, ואף הוא נרשם על שמו של הרב אבולעפיה. כעבור כמה שנים נבנתה על שטח זה שכונת קריית שמואל[6].

כשנציגי הממשל העות'מאני מצאו בולים ציוניים בביתו, בשל הלשנות מצד מתנגדיו, נכלא הרב אבולעפיה בירושלים באשמת בגידה. הרב יוסף חי פאניז'יל, יחד עם הרב משה יהודה פרנקו נפגשו עם הפחה ופעלו לשחרורו ומנעו את העמדתו למשפט צבאי. עם זאת, הממשל אסר עליו לחזור לטבריה.

בשנת 1918 בוטלה משרתו כחכם באשי בשל הכיבוש הבריטי, ומאז המשיך לפעול בטבריה כאיש ציבור בעיקר בחיי הדת, וכראש העדה הספרדית, וכפעיל בהגנה.

הלך לעולמו ב-25 בספטמבר 1970 (כ"ד באלול ה'תש"ל) ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה. על מצבתו נכתב: "כאן נח אדם שעבד את הציבור באמונה באונו והונו שלא על מנת לקבל פרס".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבנו זהו חלק משמו הפרטי, ומשמעותו ראובן בשפת הלאדינו
  2. ^ במקור "אבואלעפיא"
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "יוסף חיים הכהן דוויק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 81
  4. ^ על שאלת החכם באשי בטבריה, עיתון החרות ירושלים, 18 ביוני 1913
  5. ^ מכתב מטבריה, עיתון החרות ירושלים, 12 בנובמבר 1913
  6. ^ היוזמה להקמת שכונה יהודית חדשה מסביב לקבר הרמבם בטבריה, באתר אימגו