רבנו עובדיה שאקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רבנו עובדיה שאקי
Rabbi Ovadia Shaki.jpg
לידה 18 ביוני 1882
תמוז ה'תרמ"ב
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית צפת
פטירה 28 ביוני 1949 (בגיל 67)
תמוז ה'תש"ט
ישראלישראל צפת
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בצפת
מקום פעילות צפת בישראל, קורסיקה בצרפת, מרוקו, מדינות הבלקן, מערב אירופה, סוריה ולבנון
תחומי עיסוק חקר פילוסופיה, קבלה והיסטוריה
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב רבנו[1] עובדיה שאקי (18 ביוני 188228 ביוני 1949) היה שד"ר ודרשן, פילוסוף, חוקר פילוסופיה, קבלה והיסטוריה של תקופת התלמוד והגאונים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצפת ב-18 ביוני 1882 (ראש חודש תמוז ה'תרמ"ב) לרב אברהם חי שאקי, מחבר הספר "שער הקדים", אב בית הדין ורב העיר, בן למשפחת רבנים ספרדית-טורקית שהתיישבה בגליל חמישה דורות לפני לידתו: סבו היה הרב רפאל אברהם שאקי, מחבר הספר "שמן ראש" ואב סבו היה הרב יהודה שאקי, שכיהן כאב בית דין בקושטא שבטורקיה, ועלה לארץ ישראל בשנת 1806 וכיהן כרב העיר צפת. בצעירותו למד הרב רבנו עובדיה אצל שחאדה לוי והרב ישועה פלאג'י, ובגיל 12 כבר החל לעסוק בפילוסופיה, קבלה והיסטוריה של תקופת התלמוד והגאונים.

בשל היותו אזרח צרפת, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוגלה לקורסיקה על ידי הטורקים. בקורסיקה התגורר בעיר הבירה אז'אקסיו במשך כחמש שנים, ושימש בתפקיד רבני. בתקופת שהותו שם כתב מאמרים רבים לעיתונות הצרפתית והעברית בנושאי לאומיות וציונות, התכתב עם אנשי הספרייה העברית המרכזית בפריז ועסק בחקר הפילוסופיה.

בשנת 1920 (ה'תר"ף) חזר לצפת ויצא בשליחויות כשד"ר לערי חו"ל מטעם מוסדות ציבוריים שונים. בערי מרוקו שהה שלוש שנים, ובין היתר ניצל תקופה זו למחקר אודות קיבוצים יהודיים בערים שונות, וסיכם את רשמיו בספר שפרסם. בשליחויות אחרות ביקר באירופה המערבית, במדינות הבלקן, בסוריה ובלבנון. באחת מנסיעותיו למדינות הבלקן מילא שליחות אישית מטעם מנחם אוסישקין עבור קרן קיימת לישראל.

הודות לשליטתו בצרפתית, בלאדינו ובערבית, נאם בשליחויותיו מספר פעמים, ואף כשחזר ארצה סבב ברחבי הארץ ונשא נאומים שונים.

לאחר שחזר לצפת שקד על כתיבת מאמרים ומחקרים עבור כתבי העת והעיתונות העברית בארץ ובעולם, ובין היתר שימש כחבר ועד הרבנים הספרדים בצפת.

בשנות חייו האחרונות נפגעה ראייתו, והמצור על צפת השפיע עליו לרעה, עד שהלך לעולמו ב-28 ביוני 1949 (ראש חודש תמוז ה'תש"ט), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת.

נישא לחנה לבית נזלי. לזוג נולדו שלושה ילדים: אסתר שאקי-ארזי, מרגלית טולידנו ואבנר חי שאקי.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משלי אמת - כולל משלים כדרך בן סירא
  • פרקים באהבת האלוהים והאדם - קובץ פילוסופי בנושאים דתיים
  • יסודות ההויה - מחקרים
  • מסעותי בהרי האטלס - פרקי מסע וזכרונות משליחויותיו בחו"ל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבנו זהו חלק משמו הפרטי, ומשמעותו ראובן בשפת הלאדינו