שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רבנים לזכויות אדם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הסרת קישורים חיצוניים מגוף הערך, דרושה גם אובייקטיביזציה..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
סמליל "שומרי משפט"
פעילות ארגון זכויות אדם
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
מטה הארגון ירושלים
מייסדים קבוצת רבנים בהנהגתו של הרב דוד פורמן
מנכ"ל אבי דבוש
תאריך הקמה 1988
אתר הבית של שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם הוא ארגון רבנים, המגדיר את מטרתו כהשמעת קול המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. חברים בו כמאה רבנים וסטודנטים לרבנות מזרמים שונים, כולל רפורמים, קונסרבטיבים, רקונסטרוקטיבים, אורתודוקסים ורבני התנועה להתחדשות יהודית[1] וכשלושים אנשי צוות ובהם רבנים, חילונים, נוצרים ומוסלמים.[2]

הקמה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "רבנים למען זכויות אדם" הוקם על ידי קבוצת רבנים מזרמים שונים בהנהגתו של הרב הרפורמי דוד פורמן בשנת 1988, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, מתוך כוונה לתת מענה לסוגיות מוסריות שעלו באותה תקופה על סדר היום.[2] ב־1990 נרשם הארגון כעמותה. בשנת 1995 הצטרף לארגון הרב אריק אשרמן שהפך למנכ"ל הארגון שלוש שנים אחר כך ופרש מהארגון בשנת 2016. כיום מנכ"ל הארגון הוא אבי דבוש ובתפקיד נשיא העמותה משמש הרב לוי קלמן-ויימן. בין חברי ההנהלה ניתן למנות את יו"ר הארגון, הרב מעיין טרנר, היו"ר היוצא, הרב אד רטיג, הרבה נעמה קלמן, הרב מיכאל מרמור, הרב אביטל הוכשטיין, הרב יחיאל גריינימן, הרב שאול פיינברג, הרב אורי רגב, הרב משה יהודאי, הרבה אניטה סטיינר, הרב ג'רמי מילגרום ותלמיד הרבנות רענן מאלק.

בארגון ארבע מחלקות:

רבנים למען זכויות האדם מגדיר עצמו כארגון ציוני שבא לבטא אמירה יהודית־רבנית למען זכויות אדם. לארגון אין עמדה בדבר הפתרון הראוי לעתיד יהודה ושומרון, אך הוא גורס כי בדרך זו או אחרת יש לסיים את המשטר הצבאי בגדה והפרות אחרות של זכויות הפלסטינים הכרוכות במדיניות הישראלית. הארגון מתנגד לתוואי גדר ההפרדה "במקומות שבהם היא גורמת להפקעת אדמות ולהפרדה בין חקלאים לאדמותיהם, מונעת מחולים להגיע אל בתי החולים ומתלמידים להגיע אל בתי הספר".[3] פעילי הארגון נוטלים חלק בהפגנות ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים ובכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. בשנת 2004 הורשע מנכ"ל הארגון, הרב אריק אשרמן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו בעת שהתנגד להריסת בית פלסטיני ונידון לעבודות שירות.[4] בעקבות מבצע עופרת יצוקה יצא "שומרי משפט" בקמפיין תחת הכותרת "האם זה אנחנו" שקרא לפתוח בחקירה ישראלית חיצונית (כלומר לא פנים־צה"לית) לחקר האמת על מה שהתרחש בעזה במהלך המבצע.[5] לאחר המשט לעזה השתתף הארגון בהפגנות ברחבי ישראל "במחאה על ההרג והמצור וכהזדהות עם פעילי השלום ועם תושבי עזה הכלואים".[6]

הארגון פועל להעלאת המודעות למצב מבקשי המקלט מאפריקה. למשל, בסמוך לחג השבועות תשע"ה הגיעה קבוצה מהארגון למתקן "חולות" על מנת להביע סולידריות עם מבקשי המקלט במתקן.[7] במהלך הבחירות לכנסת העשרים ביקש הארגון מהמפלגות להתייחס לנושא מבקשי המקלט במצעיהן. בנוסף, הארגון היה אמון על ארגון כנס רבנים ואנשי חינוך בסוגיית: אחריות יהודית בסוגיית מבקשי המקלט והפליטים.[8]

בשנת 2016 נאלץ הארגון להחליף ספק לאחסון אתר האינטרנט שלו, לאחר שהאתר סבל מהתקפת מניעת שירות (DDoS).[9]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת ה'תשנ"ג זכה הארגון בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים, על תרומתו בתחום קידום שלטון החוק, ערכי הדמוקרטיה, שמירה על זכויות האדם ועידוד הסובלנות, הכבוד ההדדי והשכנות הטובה.[10]
  • בשנת 2006 זכה הארגון בפרס Niwano לשלום.
  • בנובמבר 2009 זכה אריק אשרמן בפרס ע"ש פרופ' ישעיהו ליבוביץ, המוענק על ידי תנועת "יש גבול".
  • ב־2011 זכה הארגון בפרס על שם מהטמה גנדי.
  • בשנת 2011 עו"ד קמר משרקי-אסעד, מנהלת המחלקה המשפטית הקודמת נכללה בין מדליקי המשואות בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי לשנת 2011 ביוזמת "יש גבול".

צוות ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש ההנהלה עומדים הרבנים אניטה סטיינר ומשה יהודאי. מנכ"לית הארגון היא אילה לוי.

בשנים 2007–2009 עמד תקציב הארגון על למעלה מ־3 מיליון שקלים. בשנים אלו הופנו עבור שכר לפעילים למעלה ממיליון שקלים בכל שנה. בשנת 2013 הסתכמו התרומות לארגון בכחמישה מיליון ש"ח.[11]

התורם העיקרי לעמותה הוא "אגודת שומרי משפט בצפון אמריקה". תורמים נוספים הם הקרן החדשה לישראל, קרן פורד והאיחוד האירופי.[12][13] כמו גם בתי כנסת רבים וקהילות מיהדות צפון־אמריקה ואירופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]