רבפק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבפאקרוסית Рабфак, ראשי תיבות של Рабочий факультет) היו מכינות לפועלים ברוסיה הסובייטית.

בתי הספר האלו הוקמו בכל רוסיה הסובייטית במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, ונועדו הן להשלמת לימודי תיכון לאלה שלא הצליחו לסיים לימודי התיכון והן להקניית השכלה לכאלו שלא למדו בכלל במסגרות מסודרות.

ב-2 באוגוסט 1918, הוציאה הממשלה הבולשביקית צו שאפשר לאיכרים ופועלים לרכוש השכלה אוניברסיטאית ללא מבחני כניסה וללא רקע לימודי. התוצאה של צעד זה הייתה הצפה של האוניברסיטאות בסטודנטים חסרי רקע מתאים וחסרי יכולת לימודית.

ההיסטוריון מיכאל פוקרובסקי (Михаи́л Никола́евич Покро́вский) שכיהן כסגן קומיסר החינוך וכמנהל המכון הקומוניסטי להשכלה גבוהה (ИКП) יזם הקמת בתי ספר ערב מיוחדים להשלמת השכלה והכנה ללימודים גבוהים. המכינה הראשונה הוקמה בבית הספר למסחר במוסקבה כהכנה לכניסה למכון המסחרי (כיום אוניברסיטה על שם פלחאנוב לכלכלה).

ב-11 בספטמבר 1919 החליט משרד החינוך הסובייטי (Наркомпрос) על הקמת מכינות לפועלים, בהן יוכל כל מי שרוצה ללמוד להשלים את לימודיו בשעות היום (במשך 3 שנים) או הערב (במשך 4 שנים) בהתאם ליכולתו. בתחילת 1920 נחקק החוק בקשר לרבפקים. תלמידים התקבלו מגיל 16 ואילך ומי שלמד בבית ספר יום היה זכאי למענק חודשי צנוע ולהכרה בוותק עבודה.

בסוף שנות ה-20 היו למעלה מ-1,000 מכינות כאלו מפוזרות בכל רוסיה הסובייטית ובהן למעלה מ-350,000 תלמידים. עם השלמת החלת חוק חינוך חובה והיכולת לרכוש השכלה מסודרת בגיל הנעורים ירדה חשיבותם של הרבפאקים והם נסגרו, במהלך מלחמת העולם השנייה נסגרו האחרונים שבהם.