רבקה אופיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבקה אופיר
אין תמונה חופשית
לידה 1948 (בת 71 בערך)
ענף מדעי ביולוגיה
ארצות מגורים ישראל
תרומות עיקריות
פעילות צמחי מדבר בריפוי מחלות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


רבקה (רבקי) אופיר (נולדה ב-1948), היא ביולוגית במרכז מדע ים המלח והערבה והמנהלת המדעית של שלוחת ערבה תיכונה. בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקריה עוסקים בתחום הצמחים. היא בנתה מודלים לפעילות צמחי מדבר בריפוי מחלות, במסגרת זו קטלגה כ-200 צמחי מדבר באוסף צמחים במרכז המדע[1]. כן בנתה מודלים לריפוי סרטן על ידי צמחיית מדבר, בין היתר הציטראל אשר הורג תאים סרטניים מבלי לפגוע בתאים רגילים[דרוש מקור].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר נולדה כבת רביעית לבלומה ואליעזר גלעוז ממקימי מושב כפר ויתקין שבעמק חפר. היא גדלה והתחנכה במושב. אביה פרסם ספרים בנושא ההתיישבות הציונית בשרון. אופיר למדה במגמה הריאלית בתיכון בנתניה. בתום שירותה הצבאי כקצינה, למדה תואר ראשון בפיזיקה וכימיה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן המשיכה לתואר שני בביולוגיה. במסגרת לימודיה בבית הספר לרפואה בהדסה עין כרם בדקה את ההבדל בין תא סרטני לתא בריא.

בשנת 1982 החלה בכתיבת הדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנושא "מנגנוני השרית לוקמיה בעכברים על ידי הנגיף". היא השלימה אותו בשנת 1987. לאחר מכן עברה לסן דייגו ללימודי פוסט דוקטורט בהנדסה גנטית. עם שובה לארץ התקבלה לעבודה במחלקה לאימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, ולאחר מספר שנים עשתה פוסט דוקטורט נוסף במלבורן שבאוסטרליה. היא הצטרפה למרכז מחקר שהוקם בחצבה. בשנת 1998 הקימה ספרייה של צמחי מדבר ובה 250 צמחים שונים. היא משערת כי צמחים שמתמודדים ושורדים תנאים מדבריים יכולים להיות יעילים בריפוי.

אופיר חקרה תרופות לסרטן, כדוגמת לימפומה, סרטן השד ומלנומה, וכן מחלות הקשורות לחלבוני סוכך[2], מחלות ניווניות במוח[3] ואלצהיימר[4]. במהלך מחקרה היא גילתה כי בצמח הלימונית ישנו ציטראל, חומר פעיל הנלחם בהצלחה בהתפשטות תאים סרטניים ואינו פוגע בתאים נורמליים[5]. אולם על טיפול מסוג זה לא ניתן לכתוב פטנט ולכן התקשתה בגיוס תקציב למחקר נוסף. התגלית פורסמה בכתב העת המדעי Planeta Medica, במסגרת מאמר משותף עם ד"ר נתיב דודאי ופרופ' יעקב ויינשטיין. כשהמחקר על אודות הלימונית התפרסם בעיתון, פנתה לאופיר קוראת וציינה שהכלבה שלה אוכלת רק את שיח הלימונית מהגינה, היא חולה בסרטן וחיה הרבה מעבר לזמן שהרופאים ניבאו לה, עד שהחלימה לגמרי[6].

בעלה, מוישלה אופיר, אותו הכירה במהלך לימודי התואר הראשון, ממקימי מושב חצבה בערבה[7], נהרג בתאונה. לזוג שלושה ילדים וחמישה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]