רבקה הורביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבקה הורביץ

רבקה הורביץ (4 ביולי 19264 בינואר 2007) הייתה חוקרת יהדות ישראלית, פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בבאד הומבורג שבגרמניה כרבקה גולדשמידט, בת לזיגפריד אליעזר גולדשמידט הלוי ולבת שבע אברמוב, ילידת האימפריה הרוסית, ואחות לנפתלי, המבוגר ממנה בשנה. אביה היה רופא, ונפטר כשהייתה בת שלושה שבועות. לאחר עליית הנאצים לשלטון עלתה לארץ ישראל עם אמהּ, שנפטרה כשהייתה בת תשע. בנעוריה גרה בביתו של יצחק ברויאר.

ב-1947 החלה ללמוד לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם מוריה נמנו שמואל הוגו ברגמן, יוליוס גוטמן וגרשם שלום. את התואר השני קיבלה בבית המדרש לרבנים באמריקה, על עבודה שעסקה ברבי ברוך מקוסוב. בשנת 1962 קיבלה תואר דוקטור מקולג' ברין מור (אנ') שבפנסילבניה, על עבודה שנושאה השפה והזמן בפילוסופיה של פרנץ רוזנצוויג ("Speech and time in the philosophy of Franz Rosenzweig").

לאחר שנים אחדות שבהן לימדה באוניברסיטאות בארצות הברית חזרה לישראל עם בעלה ושני ילדיה, וב-1975 הצטרפה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקריה עסקו בהגות היהודית במאה ה-19 ובמאה ה-20, ובעיקר בהוגים פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר, עמנואל לוינס, יצחק ברויאר ואברהם יהושע השל. כתבה ערכים אחדים באנציקלופדיה יודאיקה.

בגיל 48 חלתה בסרטן השד ולאחר טיפולים קשים החלימה. בשנת 2006 חזרה המחלה והתפשטה בגופה, והיא נפטרה ב-4 בינואר 2007, בגיל 80, ונקברה בהר המנוחות. הייתה נשואה ליוסף הורביץ, שנפטר בשנת 2001, ואם לדוד ולבת שבע.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה וההדרה:

ספר יובל לכבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר רבקה: יהדות סוגיות פנים קטעים זהויות (עורכים: חביבה פדיה ואפרים מאיר), הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]