רבקה זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבקה זיו ב-1910

רבקה זיואנגלית: Rebecca Dora Sieff;‏ 18901966[1]), ממייסדות ארגון ויצו ונשיאה עולמית ראשונה של הארגון מ-1924 ועד מותה. אשתו של לורד ישראל זיו, אמו של לורד מרקוס זיו, ממשפחת מרקס, בעלי בית המסחר מרקס אנד ספנסר.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבקה זיו נולדה במנצ'סטר כרבקה מרקס למיכאל מרקס, מייסד מרקס אנד ספנסר. בשנת 1910 בערך, לפי זכרונותיה[2] נכחה בנאום שנשא חיים ויצמן ונתפסה לרעיון הציוני, כמו רוב בני משפחתה והצטרפה לארגון "בנות ציון" (Daughters of Zion). בשנת 1916 כבר ארגנה כנסים לטובת קידום נשים ציוניות, אירגנה צדקה לטובת יהודי פולין ואף כתבה לראש ממשלת אנגליה בנוגע לקידום נושא בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

היא נישאה לישראל זיו, אחותה מרים נישאה להארי סאקר, שניהם חברים קרובים של אחיה, הלורד סיימון מרקס והפכה לידידת נפש של אשתו של חיים ויצמן, ורה ויצמן, בכך הפכה לציר מרכזי בחבורת "ציוני מנצ'סטר".

ייסוד ויצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1920, לאחר שחבורת הגברים מ"ציוני מנצ'סטר" נסעו לארץ ישראל יחד עם חיים ויצמן וועד הצירים, חברו ורה ויצמן, רבקה זיו ואדית' אדגר ויצרו את ויצו - ארגון נשים ציוניות. מטרתן, ברוח הסופרג'יסטיות שזכו במאבקן לזכות בחירה לנשים אותה שנה בבריטניה הייתה להעלות את קרנן של הנשים במוסדות ההנהגה הציונית על ידי יצירת ארגון נשים עולמי שיהיה חבר בהסתדרות הציונית. מטרה נוספת של הארגון הייתה שחברות הארגון יתרמו ויכשירו את הנשים בארץ ישראל לתרום, בתחומים שבהם הוסכם שנשים יכולות להועיל במיוחד כמו חינוך, כלכלת בית, בריאות וסעד.

בעקבות השתקעותה של רבקה זיו בישראל ובניגוד לדעת חלק ניכר מהנהלת הארגון, הפכה ישראל למרכז התנועה העולמית, בעקבות החלטה זו, החלו להתכנס בישראל הוועידות העולמיות של ויצו.[3]

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיו נואמת בטקס קונגרס ויצ"ו ה-8 בתל אביב, 1934

בסוף שנות העשרים קנתה משפחת זיו 800 דונם בתל מונד מ"חברת מטעי ארץ ישראל". ב-1935 עברו ישראל ורבקה זיו לוילה זיו רחבת הידיים, שהקימו בלב פרדסי תל מונד, סמוך לווילה של אלפרד מונד, הלורד מלצ'ט. הוילה נבנתה בסגנון הבינלאומי בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן. הבית היה מוקף גן ובו בריכת שחיה ומגרש טניס.

רבקה זיו, כאשת חברה, קיימה בבית מסיבות ואירועי צדקה בהם נכחו כל סלתה ושמנה של החברה הארצישראלית. הבית הפך למעון האירוח הרשמי ביישוב והתקיימו בו אירועים רשמיים בהשתתפות הפקידות הבריטית הגבוהה. בנם של ישראל ורבקה זיו, דניאל, נפטר באורח טרגי ב-1933. להנצחת זכרו הקימה המשפחה את "מכון דניאל זיו למחקר מדעי" ברחובות, לראש המכון התמנה חיים ויצמן (לימים היה "מכון זיו" למכון ויצמן למדע). בנם השני, הלורד מרקוס זיו, עבר להתגורר עם אביו באנגליה ב-1951. בניגוד לבעלה שבילה זמן רב באנגליה שהתה רבקה בבית שבתל מונד באופן קבוע עד מותה ב-1966.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי אבנר, בשם הנשים - רבקה זיו וארגון ויצו, קטלוג תערוכה שנערכה בבית התפוצות ב-1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]