רבקה ליד הבאר (פאולו ורונזה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
פאולו ורונזה  |
| תאריך יצירה |
שנות ה־80 של המאה ה־16? |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
282.7 ס"מ |
| גובה |
145.5 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
1952.5.82 (הגלריה הלאומית לאמנות) |
| מיקום | הגלריה הלאומית לאמנות |
  | |
רבקה ליד הבאר הוא ציור שמן מאת האמן האיטלקי פאולו ורונזה או סדנתו, המתאר סצנה מקראית מתוך ספר בראשית (כ"ד, 11–22). ציור זה הוא חלק מסדרה של עשרה ציורים מקראיים, שנוצרו בשנות ה-80 של המאה ה-16, בעשור האחרון לחייו של ורונזה. הסדרה כוללת חמישה ציורים מהתנ"ך וחמישה מהברית החדשה, וייתכן שנוצרה כהזמנה עבור מבנה מסוים, אף שזהות הפטרון נותרה לא ידועה.[1]
תוכן הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הציור מתארת את סיפור שליחותו של אליעזר עבד אברהם, שיצא למצוא אישה ליצחק בארץ מולדתו. לאחר מסע ארוך, הוא עוצר ליד באר מחוץ לעירו של נחור ומתפלל להכוונה. רבקה יוצאת לשאוב מים, מציעה לשקות את העבד ואת גמליו, והוא מזהה אותה כמי שיועדה על ידי האל. הוא מעניק לה עגיל זהב ושני צמידים כאות לקידושין. בציור, התכשיטים נמסרים על ידי משרת כורע, כאשר העבד ניצב מאחוריו. העיר של נחור נראית ברקע הימני.[1]
ניתוח ציורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור בוצע בטכניקת שמן על בד קנבס גס, המורכב ממספר תפרים (שניים אופקיים, אחד אנכי ואחד אלכסוני). ניתוח טכני מגלה כי ורונזה או סדנתו ציירו את הדמויות קודם לרקע, מה שמרמז על תהליך עבודה היררכי שבו הודגשו הדמויות המרכזיות. הצבע הונח באופן נוזלי וזריז, עם הבדלים בעובי השכבה – החל משכבות דקות מאוד באזורים כהים ועד לעיבוי בינוני באזורים מוארים. משיכות המכחול ניכרות בעיקר באזורי ההארה, אך איכותן נפגעה במידה ניכרת עקב שיטוח במהלך רסטורציה מוקדמת, וכן עקב תיקונים מאוחרים וחסרי דיוק שפגעו בטקסטורה ובפרטים.[1]
.jpg)
קשרים בין הציורים בסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ציורי הסדרה קיימת זיקה טיפולוגית, ובמיוחד בין "רבקה ליד הבאר" לבין "ישו והאישה השומרונית" – שניהם מיוחסים לפאולו ורונזה או לסדנתו, ונמצאים כיום במוזיאון לתולדות האמנות בווינה. שני הציורים מתרחשים ליד באר ומתארים סצנה של מפגש בין גבר זר לאישה מקומית המושיטה לו מים. מעבר לקווי הדמיון העלילתיים, ניכר כי בשני הציורים כיוון התאורה הוא משמאל – פרט טכני שמעיד, לפי השערת חוקרים, כי ייתכן ונועדו להיתלות זה לצד זה כחלק מתצוגה מחזורית מתוכננת. הדמיון האיקונוגרפי והקומפוזיציוני בין רבקה לאישה השומרונית, וכן ההקבלה התמטית – הכרה בדמות נבחרת באמצעות פעולה פשוטה של נתינת מים – מדגישים את הקשר הרעיוני העמוק בין סצנות הברית הישנה לחדשה בסדרה זו.[1]
חזרות קומפוזיציוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור כולל שימוש חוזר בדמויות, תנוחות ומבנים קומפוזיציוניים שורונזה השתמש בהם ביצירות אחרות. דמותה של רבקה, למשל, מבוססת על עיצוב קודם אך הפוך, אשר מופיע בגרסה נוספת של הסצנה מאוסף רוזן יארבורו. העובדה שחלקים מסוימים בציור מופיעים גם בגרסאות אחרות (כולל רישום מקדים עם דמויות וגמלים) עשויה להעיד על תהליך של הפקה שיטתית תוך שימוש במודלים מוכנים מראש.[1]
בעיות בהבעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהציור מצליח להעביר את הסיפור המקראי ברמת העלילה, קיימות בו בעיות בהבעה ובמימוש הדרמה הפסיכולוגית. ההיסטוריון קורט באדט ציין כי הפוטנציאל הדרמטי של הסצנה לא מומש במלואו, בין השאר בשל פרופורציות לא מאוזנות: דמותה של רבקה נראית קטנה באופן יחסי לעומת הדמויות הגבריות סביבה, דבר הפוגע בעוצמתה ובמרכזיותה הסיפורית.[1]
היסטוריית בעלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור תועד לראשונה ב-1613 באוסף האצולה של שארל דה קרואה, הדוכס הרביעי מארשוט, בטירת בופורט שבארצות השפלה הספרדיות. בשנת 1619 נמכר לאציל האנגלי ג'ורג' וילרס, הדוכס הראשון מבקינגהם. במהלך המאה ה-17 נרכש בידי לאופולד וילהלם, ארכידוכס אוסטריה עבור אחיו, פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, והועבר לפראג ומשם לאוספי הקיסרות בווינה. בשנת 1952 נרכש על ידי קרן סמואל ה. קרס, ונתרם באותה שנה לגלריה הלאומית לאמנות, שם הוא שמור כיום.[1]