רבקה שכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבקה שכטר (נולדה ב-1929) היא פילוסופית ישראלית. כתבה ספרי הגות העוסקים במגוון נושאים כמו הפילוסופיה של השפה, של הרעיונות, של האידאולוגיות ושל התנ"ך.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1929. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים בין השנים 1953 ל-1962 היסטוריה, מקרא, ומדע הדתות, ואחר כך המשיכה לתואר מוסמך במוסד זה. נושא עבודת הגמר שלה, שכתבה בין השנים 19581959 באוניברסיטת קיימברידג', היה "The Irish Home Rule".

בהמשך דרכה החלה לעבוד על דוקטורט בנושא האנטישמיות. באותה תקופה החלה לפרסם מסות במוספים ומגזינים. היא הרגישה כי יכולתה לבטא רעיונות חדשים תתאפשר בקלות רבה יותר מחוץ למוסדות אקדמיים, ועיקר עיסוקה משנת 1961 היה פרסום מסות במוספים ספרותיים ובמגזינים. במשך השנים פירסמה כ-200 מסות.

בין השנים 1967 ל-1969 למדה פילוסופיה באוניברסיטת ברנדייס בניו יורק. מאוחר יותר, בין השנים 1994-1996, למדה פילוסופיה באוניברסיטת New-School בניו-יורק.

עד היום (2013) פרסמה שכטר 12 ספרים. ספרה הראשון, 'מיסטיקה וקיומיות', פורסם בשנת 1966. בשנת 1975 פורסם ספרה השני, 'האדם-האל'. אסופת הרצאות שלה ראו אור באוניברסיטה המשודרת תחת השם 'קוסמולוגיה ושפה', בשנת 2000. ספרים נוספים על נושא פילוסופית השפה שפורסמו הם: '"בראשית היה הדבר" – האומנם?', בשנת 2005; 'האדם בורא את עולמו', בשנת 2007; ו'התנ"ך כמשל' בשנת 2008.

בספר "אושוויץ כממלכת פאוסט, במה לקורבנות אדם" היא מציגה תזה שלפיה ההנהגה הנאצית פיתחה אמונה שדרשה מהם להקריב קורבנות אדם, ואושוויץ הייתה מעיין מזבח, שעליו הוקרבו קורבנות אדם.

בסוף שנות ה-90 החלה שכטר לכתוב בנושא הפילוסופיה של השפה. נושא זה היה תולדה טבעית של עיסוקיה הקודמים – הנצרות, האידאולוגיה הגרמנית מצד אחד, ועיסוקה במחשבת התנ"ך מאידך. היא פיתחה תאוריה, בעזרת השוואה בין התרבות הנוצרית והאידאולוגיה הגרמנית, והניגוד ביניהם לבין מחשבת התנ"ך, הטוענת כי תרבות התנ"ך היא מקור הפילוסופיה הלשונית, בעוד התרבות הנוצרית, ובהמשך האידאולוגיה הגרמנית, הן מרד נגד פילוסופית השפה.

מאז ראשית שנת 2008 מפרסמת מאמרים ורשימות באתר "רשימות" תחת השם "אוניברסיטה ווירטואלית". נושא כתיבתה שם הוא פילוסופית השפה.

שכטר הייתה נשואה למשורר והכימאי אבנר טריינין. אם לשתי בנות, הילה קנובלר, משוררת ופרופסור לרפואה, ולמילאת טריינין, דוקטור לביולוגיה.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיסטיקה וקיומיות: עיונים במחשבה דתית בת-ימינו, ירושלים: עכשיו, 1966.
  • לותר בראי הלאומנות והאנטישמיות הגרמנית המודרנית, ירושלים: חמו"ל, 1973.
  • האדם - האל, ירושלים: עכשיו, 1975.
  • אויב קוסמי : הרוחניות הגרמנית הצרופה בגילומה כברבאריות צרופה, תל אביב: ספרי הגות ליד הוצאת "עכשיו", 1979.
  • אושוויץ כממלכת פאוסט: במות לקורבנות אדם, תל אביב: ספרי הגות ליד הוצאת "עכשיו", 1986.
  • עולם נגלה, ירושלים: כרטא, תשמ"ט-1989.
  • השורשים התאולוגיים של הרייך השלישי, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תש"ן-1990.
  • מפיסטו צחק הה, הה, ירושלים: כרמל, תשנ"ט-1998.
  • קוסמולוגיה ושפה, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תש"ס-1999.
  • "בראשית היה הדבר" - האומנם?, ירושלים: כרמל, תשס"ה-2005.
  • האדם בורא את עולמו, תל אביב: הוצאת ספרא, 2007.
  • התנ"ך כמשל, תל אביב: הוצאת ספרא, 2008.
  • עולם בתוך עולם, ירושלים: כרמל, 2013.
  • The Magician, Amazon CreateSpace, 2014
  • פענוח אניגמת השפה, ירושלים: כרמל, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]