רב פורים
רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות התיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה. המנהג רווח גם בחסידויות ובהן ממונה רב פורים או "אדמו"ר פורים" לימי החג. בישיבות ליטאיות הוא מכונה (בעקבות היידיש) "פורים רב".
מטרת המנהג לממש את עקרון "ונהפוך הוא" המתבטא במגילת אסתר. הנוהג כולל מינוי של תלמיד, שאינו מכהן כרב, אשר פעילותו צריכה להוביל לאווירה מבודחת. כיום נהוג במוסדות תורניים שונים, ובעיקר בישיבות תיכוניות, שרב הפורים משמש כראש ישיבה בשבת זכור.
בחירת רב פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקיימו ומתקיימים שינויים במהותו של רב פורים, לעיתים המינוי ניתן לתלמיד מוכשר ועילוי, אשר רמתו תאפשר הרצאת חידושי תורה הומוריסטיים ומבדחים; כך לדוגמה מונה הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב פורים בישיבת וולוז'ין[1] והשיר שחיבר לקראת המאורע זכה לתשבחות מצד רבו הנצי"ב מוולוז'ין. בחירת הרב מתמקדת לרוב ביכולת הכריזמטיות וההומור שלו, כך למשל, הרב ישראל מאיר לאו נבחר כרב פורים בישיבת פוניבז' בבני ברק והרב אברהם רביץ בישיבת חברון.
במוסדות מסוימים נהוג לצד בחירת רב פורים לפרסם מעין "תקנון פורים" המכיל חוקים הומוריסטיים שונים הנוגעים ללימודים באותו מוסד בתקופת פורים וסביבתו.
טקס חשיפת זהותו של רב או רבנית פורים לתלמידי המוסד מכונה "הכתרה". בישיבות תיכוניות ובאולפנות הטקס כולל על-פי רוב הצגה המועלת על ידי תלמידי כיתות י"ב ובסופו מוצג ה"רב" או ה"רבנית".
מקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר שרי המאה מזכיר הרב מימון את רבי יונתן אייבשיץ כרב פורים, כבר בצעירותו. יש הטוענים כי המנהג התחיל בישיבת וולוז'ין, על ידי ר' חיים מוולוז'ין; אולם קיימות הקבלות בבחירות ראש הקהל במקומות שונים באירופה.
קיימת השערה[2] שהמנהג הגיע לישיבות ליטא ממקומות בהם היו ממנים רב חלופי לפורים למקרה בו יהיה באותו היום צורך דחוף לפסוק הלכה והרב לא יוכל לעשות זאת כי הוא קיים את מצוות היום והשתכר "עד דלא ידע".
התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנהג לא היה ידוע אצל היהודים בארצות המוסלמים, כפי שניכר בדברי החיד"א[3] משנת 1778; וישנה גם התנגדות פוסקים מאסכולה זו למנהג זה. כך הרב עובדיה יוסף[4] מביע התנגדות למנהג של השמעת ביקורת ולגלוג על יד רב פורים, ומציין אגדה הטוענת שהרב שמעון סופר מת כתוצאה מזלזול ועלבונות של רב פורים. בשנת תשע"א יצא גם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בהתנגדות נחרצת למנהג.[דרוש מקור]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבישי בן חיים, יבוטל פורים!, באתר nrg, 25 בפברואר 2007
- כתב בחדרי חרדים, 'פורים רב' בחברון • תש"ן • וידאו נדיר, באתר בחדרי חרדים
- מידע על רב פורים בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שבת הראי"ה פרשת תצווה, באתר "ישיבה", אדר תשס"ט
- ^ שו"ת מאתר "מורשת"
- ^ מעגל טוב, ירושלים תרצ"ד, 138-139
- ^ שו"ת יחוה דעת, ירושלים תשמ"ג, חלק ה, סימן נ'
