רב צבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך גדוש במקרים נקודתיים, ואינו נותן את התמונה הכוללת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רב צבאי הוא רב הפועל במסגרת יחידה צבאית, ומעניק שירותי רבנות לחייליה.

בישראל הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מופיע "הכהן המשיח" - שהקריא לחיילים את חובתם לפני צאתם לקרב:

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ - וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב, עַם רַב מִמְּךָ... לֹא תִירָא מֵהֶם!
כִּי ה' אלהיך עִמָּךְ - הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם, וְאָמַר אֲלֵהֶם:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל - אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם!
אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם!
אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם!
כִּי ה' אלהיכם - הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם... לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם!"[1]

בראש הצבא היה הולך ארון הברית ואתו הכהן הצבאי. בספר שמואל מסופר על בני עלי, הכהן הגדול משילה, שליוו את הארון, עד שזה נשבה בידי פלשתים והם נפלו בקרב.

בצבאות זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי מתפללים בבית כנסת; כרטיס ברכה לשנה טובה, מתקופת מלחמת העולם הראשונה

אביגדור המאירי, בספרו "השגעון הגדול", מספר על חייל בשם אסטרייכר, ששימש מעין 'רב צבאי' לגדודי היהודים בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית, בעת מלחמת העולם הראשונה. בקרב היה עונד תפילין ומוביל את החיילים אחריו. כמו כן סיפר על המומרים הרבים שהסתירו את יהדותם, אך ברגעיהם האחרונים ביקשו רב, על מנת לבקש קבורה בקבר ישראל, להודיע למשפחות, ולומר עליהם קדיש.

רב נוסף הקשור עם ניצחונה של גרמניה במזרח, במלחמה זו, הוא הרב קופרשטוק, שסייע לגרמנים במידע אודות היערכות צבא הצאר הרוסי.

נחום גוטמן מספר על פגישתו עם חיילים עברים, ועל תפקיד הרב הצבאי שהוטל על לוי אשכול תחילה, עד שהפך למפקד מוכר על ידי הצבא.[דרוש מקור]

הרב מיכאל אדלר היה הרב הצבאי הראשי בצבא הבריטי במלחמה זו. זכרונותיו באנגלית מפרטים זירות שונות בהן ערך תפילות וטקסים דתיים, וכן את הטיפול שלו בחיילים שאינם יהודים[2].

בחיל החפרים המלכותי, שבו שירתו רבים מבני היישוב בארץ ישראל, היו מקיימים תפילות, סעודות ולימוד תורה, עם הגיע הרב הצבאי למקום, ואתו תשמישי הקדושה[3].

עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים בסוף מלחמת העולם הראשונה, ערכו חיילים יהודים אוסטרלים, יחד עם פלוגת חיילים ארצישראלים מהבריגדה בפיקודו של דוד בן דוד תפילה ליד הכותל המערבי.

עם סיום השואה וגילוי מחנות ההשמדה הרב הצבאי אברהם קלאוזנר הפך לדמות אב בעיני רבים ממשוחררי המחנות. שירת התקווה עם סיום התפילה אותה ערך בברגן בלזן - מתועדת בארכיון ה-BBC. הוא טיפל בקבורתם של שרידי השואה המתים, והקים את רשימות ומרכזי "שארית הפליטה" לחיפושי קרובים, תחילה במחנה דכאו ולאחר מכן בכל מחנות הפליטים.

ההיסטוריון אברהם פיק הוציא ספר על ההיסטוריה של רבנים צבאיים בצבא ארצות הברית[4]

הסופר חיים פוטוק שימש רב צבאי בעת מלחמת קוריאה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם זיידה הלר אמנם מעולם לא לבש מדי צבא, אך פעל לגיוס חיילים ופסק שיש לחלל שבת בעת המלחמה ולהצטרף ללוחמים. תמונות החיילים הצפתים בעלי הפיאות[5] - במידה רבה היא בזכותו.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הרבנות הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם הקמת צה"ל הוקמה בהגנה "המחלקה לענייני דת", ומספר חודשים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל החליט מפקד ההגנה - ישראל גלילי, על הקמת מחלקה מיוחדת שתטפל בהסדרת העניינים הדתיים. עם הקמת צה"ל קיבלה המחלקה בהגנה את השם "השירות הדתי", ובמקביל הוקמה בצה"ל הרבנות הצבאית. זמן קצר לאחר מכן מוזגו "השירות הדתי" והרבנות הצבאית ובסוף 1948 פרסם הרמטכ"ל, רא"ל יעקב דורי את פקודות המטכ"ל הראשונות על הקמת הרבנות הצבאית[6].

עד מבצע קדש, צה"ל ראה את עצמו בעיקר כצבא עממי נוסח מזרח אירופה, ואת העידוד הרוחני עשו קציני חינוך דוגמת אבא קובנר, שהגיע מהנהגת הפרטיזנים.

רבנים אזרחים שימשו בטקסי הזיהוי והקבורה של חללי הקרבות. לשם דוגמה את קבורת הרוגי הטבח בגוש עציון - שנקברו תחילה בקבר אחים, ערך הרב אריה לוין בטקס אשר כלל גורל הגר"א.

עם כניסתו לתפקיד של הרב שלמה גורן, שראה עצמו ככהן המשיח - דוגמת הכתוב בתלמוד ובתנ"ך, חל מפנה בתפקידי הרב הצבאי. עם סיומו המוצלח של מבצע קדש הממשלה הייתה נרגשת ביותר. הכנסת נעמדה על רגליה (פרט לבודדים) וראש הממשלה דוד בן-גוריון הודיע על כינון "ממלכת ישראל השלישית". באווירה זו יצא הרב לטקס "קידוש הארץ" בסיני - שכלל התזת מים ממקווה טהרה לאורך הגבולות החדשים[7]. במלחמת ששת הימים הרב נסע בג'יפ צבאי דרך הר הבית, השתתף במסדר מול כיפת הסלע, ולאחר מכן תקע בשופר בכותל המערבי.

במלחמת יום הכיפורים רבנים צבאיים הקימו את "ישיבת גושן" בעיר סואץ בצד המצרי על גדת התעלה - ובה היה בית כנסת ובית מדרש לחיילים[8].

במלחמת לבנון הראשונה לחמו יחידות הסדר של השריון. אלו נסעו עם רבנים צבאיים, שחלקם השתתף באופן פעיל בעידוד החיילים. אחד הרבנים הצבאיים הללו[דרושה הבהרה], הרב אביחי רונצקי - לימים הפך לרב הצבאי הראשי, וראה את תפקיד המורה הרוחני לחיילים כתפקידו העיקרי.

בשנת 2006 עם מינויו של הרב רונצקי הרבנות תפסה מקום רחב יותר בתפקיד הנחלת "הרוח הקרבית"[9]

בזמן ההתנתקות התפקיד העמיד במבחן את נאמנותם של הקצינים הדתיים והרבנות הצבאית. עמדתו הבלתי מתפשרת של הרב ישראל וייס לא הייתה מקובלת על חיילים דתיים רבים, ואלו השתדלו להתחמק מהתפקיד או להתרחק מאזורים בהם יכול להתעורר חיכוך[10].

הרב הצבאי הראשי מקריא את דברו (ובתקופת תת-אלוף גד נבון - פרק תהלים קבוע) בטקסי זיכרון לאומיים מרכזיים.

הרבנים הצבאיים לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אלוף הרב שלמה גורן (1948–1971)
  2. אלוף הרב מרדכי פירון (1971–1977)
  3. אלוף הרב גד נבון (1977–2000)
  4. תת-אלוף הרב ישראל וייס (2000–2006)
  5. תת-אלוף הרב אביחי רונצקי (2006–2010)
  6. תת-אלוף הרב רפי פרץ (2010–2016)
  7. תת-אלוף הרב אייל קרים (מ-2016)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Multimedia-icon.svg משוחררי מחנה ברגן בלזן שרים התקווה, עם הרב אדלר/גולדמן - בעת טקס תפילה, חמישה ימים לאחר שחרורם
לעזרה בהפעלת הקובץ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את הפסוקים הנוגעים למי אשר נטע כרם ולא חיללו... וכן הירא ורך הלבב, אשר צריכים לשוב לביתם - אומרים השוטרים בהמשך לאותו הטקס, ולא הכהן הצבאי.
  2. ^ ספר הכבוד של יהדות בריטניה ספרו (באנגלית) של הרב מיכאל אדלר - הרב הצבאי הראשי של צבא בריטניה, במלחמת העולם הראשונה
  3. ^ ראו מתנדבי היישוב בחיל החפרים
  4. ^ הרבנים הלוחמים (אנגלית)
  5. ^ [תמונת חיילים חרדים מצפת]
  6. ^ צה"ל אנשים ברשת - הרבנות הצבאית -, www.aka.idf.il
  7. ^ נאומו של אבא אבן על מבצע קדש
  8. ^ הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015
  9. ^ ברמז על מלחמת אלעזר שטרן קצין חינוך ראשי ברב רונצקי - הרב הצבאי הראשי, בבלוג דוס-ואטש.
  10. ^ המחקר בעניין