לדלג לתוכן

רג'ינלד פיקוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רג'ינלד פיקוק
Reginald Pecock
חלון ויטראז' בקתדרלת צ'יצ'סטר המציג את רג'ינלד פיקוק
חלון ויטראז' בקתדרלת צ'יצ'סטר (אנג') המציג את רג'ינלד פיקוק
לידה 1395 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1460 (בגיל 65 בערך)
מנזר תורני, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוריאל קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רֶגִ'ינַלְד פִּיקוֹק (באנגלית: Reginald Pecock; 1395 – 1460) היה איש כמורה בכיר, סכולסטיקן וסופר ולשי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלון ויטראז' בקתדרלת צ'יצ'סטר (אנג') המציג את רג'ינלד פיקוק, ראלף מלופה (אנג') ווילפריד (אנג'), כולם בישופים של צ'יצ'סטר.

פיקוק נולד ככל הנראה בלארן (אנג') והתחנך באוריאל קולג' (אנג') שבאוקספורד.

לאחר שהוסמך לכומר בכנסייה הקתולית בשנת 1421, פיקוק קיבל משרת ניהול בוויטינגטון קולג' (אנג')[א] שבלונדון בשנת 1431, שם שימש גם ככומר הקהילה (אנג') של סנט מייקל פטרנוסטר רויאל, כנסיית הקהילה הסמוכה. ב-14 ביוני 1444 הוסמך לבישוף סנט אסף (אנג') שבוויילס, וב-23 במרץ 1450 הועבר לשמש כבישוף צ'יצ'סטר (אנג'),[1] מה שחיזק את קשריו עם בית לנקסטר, ופגע בו כשבית יורק עלה לשלטון.[2] בשנת 1454 הפך לחבר במועצה המלכותית.

הוא כתב ספרים בעלי אופי פדגוגי ופולמוסי כאחד. ספריו הפדגוגיים, שבהם הוא מציע קטכיזם חדש לחלוטין, כוללים את "The Donet" (המבוא), "The Follower to the Donet" (ההמשך למבוא) ו-"The Rule of Christian Religion" (כלל הדת הנוצרית). הוא הצטרף לפולמוס על הדוקטרינה הנוצרית בחיבוריו "Repressing of Over Mich Wyting [blaming] the Clergie" (בלימת הגינוי המופרז של הכמורה) משנת 1449, ו-"Book of Faith" (ספר האמונה) משנת 1456. שני החיבורים הללו היו משכנעים יותר מעקרונות הלולרדים (אנג'),[ב] וביקשו לבלום את התנועה הלולרדית תוך ויתור על הדוגמה לפיה הכנסייה חסינה מטעויות, והישענות אך ורק על כתבי הקודש ועל ההיגיון. בעיקר בשל פנייתו של פיקוק לתבונה ותקיפתו את עליונות הסמכות האפיסקופלית, נשללו ממנו משרותיו בשנת 1458.[3]

במסגרת מתקפתו על הלולרדים, הציג פיקוק את ההשקפות הדתיות הבאות: הוא טען כי כתבי הקודש אינם אמת המידה היחידה לצדק ולעוול; הוא הטיל ספק בכמה מסעיפי הצהרת האמונה (אנג') ובחסינותה של הכנסייה מטעות; הוא קיווה "למשוך אנשים בשכל צלול להסכים לאמונת האמת בדרך אחרת מאשר באש, בחרב או בתלייה", ובאופן כללי רומם את סמכותה של התבונה. בעקבות השקפות אלו, הורה הארכיבישוף מקנטרברי, תומאס בורצ'ייר (אנג'), לבחון את כתביו. הבדיקה נערכה והוא נמצא אשם בכפירה.

פיקוק סולק מהמועצה המלכותית וכשהועמד בפני הברירה להתכחש לדעותיו או שיועלה על המוקד[2] הוא חזר בו בפומבי מהשקפותיו (בחצר קתדרלת סנט פול הישנה, ב-4 בדצמבר 1457), בהתאם לדעתו המוצהרת הקודמת בדבר הצורך בציות בכל עניין להיררכיה הכנסייתית. הוא ערער בפני האפיפיור קליקסטוס השלישי שהיטה אוזן לטענותיו, אבל קליקטוס מת ב-1458 ויורשו, פיוס השני, הסכים עם טענות יריביו של פיקוק.[2] פיקוק, שכונה "התאולוג האנגלי הפורה ביותר במאה ה-15",[4] נאלץ להתפטר מבישופותו בינואר 1459, ונכלא במנזר תורני (אנג') בקיימברידג'שייר, שם נותר עד מותו סביב שנת 1461.

יצירתו המרכזית של הבישוף היא החיבור המפורסם "Represser of over-much weeting [blaming] of the Clergie" (בלימת הגינוי המופרז של הכמורה), שיצא לאור בערך בין השנים 1449–1455. בנוסף לחשיבותו הרבה בהיסטוריה של התנועה הלולרדית, לחיבור יש עניין יוצא דופן כמודל של השפה האנגלית של אותה תקופה, שכן פיקוק היה אחד הסופרים הראשונים שהשתמשו בשפת המקום במקום בלטינית.

ביוגרפיה של פיקוק נוספה למהדורה של החיבור שהוציא לאור צ'רצ'יל בבינגטון עבור סדרת רולס (אנג') בשנת 1860.

  • The Repressing of Over Mich Wyting of the Clergie (The Repressor of Over Much Blaming of the Clergy),(1449); ed.Churchill Babington; Longman, Green and Roberts, (2 vols, London, 1860).
  • The Book of Faith (1456), ed. J. L. Morison, (Glasgow, 1909).
  • The Donet, ed. E. V. Hitchcock, (London, 1921).
  • The Follower of the Donet, ed. E. V. Hitchcock (Oxford, 1971).
  • The Reule of Crysten Religioun, by Reginald Pecock ... now first edited from Pierpont Morgan Ms. 519, by William Cabell Greet; London, H. Milford, Oxford University Press, 1927; & New York, 1971); Millwood, N.Y., Kraus Reprint, 1987.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רג'ינלד פיקוק בוויקישיתוף
  1. ↑ בימי הביניים, המילה קולג' תיארה לעיתים קרובות קהילה דתית. ויטינגטון קולג' הורכב משני חלקים: מוסד קולגיאלי של כמרים (שתפקידם המרכזי היה לשאת תפילות ומיסות לעילוי נשמתו של ריצ'רד ויטנגטון המייסד), ובית מחסה שסיפק מגורים וטיפול עבור עניים וקשישים. המוסד המקורי נבנה בצמוד לכנסיית סנט מייקל פטרנוסטר רויאל בלונדון, שגם אותה ויטינגטון בנה מחדש מכיסו. המשרה שפיקוק קיבל בשנת 1431 (Mastership) משמעותה שהוא מונה לראש הקולג' (הכומר הראשי המנהל את קהילת הכמרים במקום). תפקיד זה היה נחשב ויוקרתי, ובאופן מסורתי חופף לתפקיד כומר הקהילה של הכנסייה הסמוכה. בית המחסה הועתק במהלך מאות השנים למקומות אחרים מחוץ ללונדון (וכיום פועלים כמתחם מגורים מודרני לאוכלוסייה מבוגרת).
  2. ↑ כינוי גנאי לחברי תנועה דתית-פוליטית שפעלה באנגליה משלהי המאה ה-14 ועד לתקופת הרפורמציה באנגליה במאה ה-16. הם נחשבים לרוב למבשרי הפרוטסטנטיות, שכן הם קראו תיגר על סמכותה של כנסייה הקתולית הרבה לפני מרטין לותר. התנועה שאבה את השראתה העיקרית מכתביו ומתורתו של ג'ון ויקליף.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Fryde, et al. Handbook of British Chronology p. 239
  2. 1 2 3 הערך פִּיקוֹק, רֶגִ'ינַלְד באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ז, טור 768
  3. ↑ Alexander Gordon Heads of English Unitarian History 1895
  4. ↑ Reginald Pecock and Vernacular Theology in Pre-Reformation England, Jennifer Anh-Thư Tran Smith, Univ of Los Angeles 2012
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל