רג'י לואיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רג'י לואיס
תאריך לידה 21 בנובמבר 1965
מקום לידה בולטימור שבמרילנד
תאריך פטירה 27 ביולי 1993 (בגיל 27)
עמדה סמול פורוורד
מספר 35
מכללה נורת'איסטרן
דראפט מקום 22, 1987
בוסטון סלטיקס
קבוצות כשחקן

1987 - 1993

הישגים כשחקן

רג'י לואיסאנגלית: Reggie Lewis;‏ 21 בנובמבר 1965 - 27 ביולי 1993) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA עבור בוסטון סלטיקס בשנים 1987 עד 1993.

לואיס נולד בבולטימור שבמדינת מרילנד. בצעירותו שיחק בבית הספר התיכון דנבאר שזכה באליפות בתי הספר התיכוניים של מדינת מרילנד עם 50 ניצחונות ללא הפסד.

הוא למד ושיחק באוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון. מגלי הכישרונות של הסלטיקס איתרו את הכוכב שצמח בעירם ומדי קיץ היה משתתף במחנה האימונים של הקבוצה.

את תקופתו בליגת המכללות סיים לואיס כשבמאזנו 2,708 נקודות והוא נבחר על ידי הסלטיקס בסיבוב הראשון של דראפט 1987 במקום ה-22. העונה הראשונה במדי הסלטיקס לא הייתה מוצלחת מבחינתו של לואיס, כאשר הוא שותף ב-49 משחקים בלבד ותרם 4.5 נקודות ו-1.3 ריב'. אולם בעונה השנייה חל שינוי גדול ביכולתו, ולאחר שלארי בירד נפצע שולב לואיס בהרכב הפותח והעמיד ממוצעים של 18.5 נקודות, 4.7 ריב', ו-2.7 אסיסטים ב-81 משחקים. עונתו הטובה ביותר הייתה 1991/92, אז השיג 20.8 נקודות למשחק ב-50.3% מהשדה. בעונה ההיא לואיס זומן למשחק האולסטאר בו שיחק 15 דקות, קלע 7 נקודות וקטף 4 ריבאונדים. בסיום העונה הוא דורג במקום ה-15 בין קלעי הליגה. בעונת 1992/93, מונה לואיס לקפטן הקבוצה במקומו של בירד שפרש ממשחק, את העונה סיים לואיס עם ממוצע עונתי של 20.8 נקודות וסה"כ עם ממוצע קריירה במדי הסלטיקס של 17.6 נקודות למשחק.

רג'י התמוטט בעת משחק כדורסל מקצועי בתחילת שנת 1993. בעקבות ארוע זה עבר השחקן מספר בדיקות רפואיות, וחזר למגרש המשחקים. שלושה חודשים אחר כך, ב-27 ליולי 1993, התמוטט רג'י לואיס שנית בעת אמון. חבריו למגרש המשחקים החלו בפעולות החייאה, והשחקן הובהל לבית החולים. בבית החולים לא הצליחו להחיות את לואיס, והוא מת כעבור כשעתיים, והוא בן 27 ושמונה חודשים.

בחודש מרץ של אותה שנה, נראה לואיס מבולבל בעת אימון שגרתי, והתלונן על סחרחורות. חודש אחר כך, הוא התמוטט בעת משחק פומבי, אשר בעקבותיהם החל לואיס בסדרה של בדיקות בידיהם של שלוש קבוצות של רופאים, שתים מהם בבוסטון, ואחת מלוס אנג'לס שבקליפורניה. ד"ר גילברט מדג' (Dr. Gilbert Mudge) , מנהל המערך הקרדיולוגי של בית חולים בריגהם אנד וומנס (Brigham & Women's) , שטיפל ובדק את השחקן לאחר ההתמוטטות הראשונה, הגיע למסקנה שהשחקן התעלף כתוצאה מבעייה נוירולוגית, והתיר לו להמשיך לשחק.

רופא הקבוצה, ד"ר ארנולד שלר (Dr. Arnold Scheller) , לא חש בנח מחוות דעת זו, ויזם קשר נוסף עם עוד מספר קרדיולוגים בכירים באיזור בוסטון. קרדיולוגים אלה הביעו את החשש שלואיס סובל מהפרעות קצב לב קטלניות ושאסור לו לעסוק יותר בספורט, ובוודאי שלא בספורט תחרותי. ד"ר שלר שלח אותו לבדיקות נוספות אצל קבוצת קרדיולוגים נוספת בקליפורניה שבחוף המערבי. אף אלה הגיעו למסקנות דומות. בעקבות ממצאים אלה, ד"ר שלר הודיע בראיון לטלויזיה כי על אף הצער שבדבר, כנראה שלואיס לא יוכל להמשיך את הקרירה שלו כשחקן כדורסל מקצועי.

בעקבות הודעה זו, כינס ד"ר מדג' (Dr. Gilbert Mudge) מסיבת עיתונאים משלו, והודיע כי אין כל נזק לליבו של לואיס ושהוא יכול לחזור לשחק ללא הגבלה. נבחרת הסלטיקס בחרה את האבחון של ד"ר מדג', והותר ללואיס לעלות חזרה למגרש המשחקים. זאת היתה טעות פאטלית שעלתה בחייו של שחקן צעיר ומוכשר זה.

נתיחה שלאחר המוות קבעה כי דלקת ויראלית שפגעה בליבו חשפה אותו לפעימות לב לא סדירות. גופיית השחקן שלו, הנושאת את המספר 35 נתלתה במרומי הבוסטון גארדן. אחרי מותו, נפתח מרכז אתלטיקה על שמו ברוקסבורי, מסצ'וסטס.