לדלג לתוכן

רגולוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רגולוס A
מיקומו של רגולוס בקבוצת אריה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אריה
שמות נוספים α באריה
סוג כוכב הסדרה הראשית - כחול
בהירות נראית 1.35
סיווג ספקטרלי B7 V
עלייה ישרה 10ʰ 08ᵐ 22.30ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏02″ ‏58′ ‏11°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.52-
מרחק 1 ± 77 שנות אור
0.31±23.61 פארסק
רדיוס 4 רדיוסי שמש
מסה 3.5 מסות שמש
עוצמת הארה פי 140 מהשמש
טמפרטורה 10,200-15,400[1] K
מהירות סיבוב 317 ק"מ/שנייה
מערכת
כוכבים נלווים רגולוס C / B
רגולוס B
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אריה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג כוכב הסדרה הראשית כתום
בהירות נראית 8
סיווג ספקטרלי K2 V
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 4.2
מרחק 1 ± 77 שנות אור
0.31±23.61 פארסק
רדיוס 1 רדיוסי שמש
מסה 0.8 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.31 (משותפת) מהשמש
טמפרטורה 3,700 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רגולוס C
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אריה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג ננס אדום
בהירות נראית 13.5
סיווג ספקטרלי M4 V
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 9.5
מרחק 1 ± 77 שנות אור
0.31±23.61 פארסק
רדיוס 0.5 רדיוסי שמש
מסה 0.2 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.31 (משותפת) מהשמש
טמפרטורה 3,000 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רגולוס או α באריה הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אריה והוא אחד הכוכבים הבהירים בשמים. רגולוס הוא הכוכב הבהיר הקרוב ביותר למישור המלקה - כחצי מעלה בלבד, כך שהירח עובר על פניו לעיתים ומסתיר אותו. גם כוכבי הלכת כוכב חמה ונוגה עשויים להסתירו, אך זהו אירוע נדיר - האחרון היה ב-7 ביולי 1959 כאשר נוגה הסתיר אותו והפעם הבאה תהיה ב-1 באוקטובר 2044 כאשר הכוכב יוסתר שוב על ידי נוגה.[2]

פרוש שמו של רגולוס הוא "מלך קטן" בלטינית.

רגולוס הוא למעשה מערכת של מספר כוכבים. היחיד מביניהם שנראה לעין ללא ציוד עזר הוא רגולוס A.

תכונות רגולוס A

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגולוס A הוא כוכב הסדרה הראשית מסיווג ספקטרלי B7 V, בעל כ-3.5 מסות שמש ובמרחק של כ-77 שנות אור. הכוכב בהיר פי 140 מהשמש בתחום האור הנראה ופי 240 אם כוללים גם את הקרינה שנפלטת ממנו בתחום העל-סגול. רגולוס מסתובב על צירו במהירות גבוהה מאוד של כ-317 ק"מ בשנייה שגורמת לצורתו להיות פחוסה, כך שקוטרו בקו המשווה גדול בכ-30% מקוטרו בקטבים. כתוצאה מכך הטמפרטורה בקטבים גבוהה בכ-50% מהטמפרטורה בקו המשווה ועוצמת ההארה משתנה גם כן בהתאם. גילו של הכוכב מוערך בכ-50 מיליון שנים והוא נמצא ככל הנראה לקראת סיום שלב התכת המימן שבליבתו להליום, שבעקבותיו יתחיל להתנפח לקראת הפיכתו לענק אדום.

תכונות רגולוס B ורגולוס C

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק של כ-4,200 יחידות אסטרונומיות מרגולוס A (פי 100 מהמרחק של פלוטו מהשמש) נמצאים רגולוס B ורגולוס C - זוג ננסים המקיפים זה את זה במרחק שלכ-100 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של כ-2,000 שנים. הזוג מקיף את רגולוס A בזמן הקפה של לפחות 120,000 שנים.

רגולוס B - הבהיר מבין השנים הוא כוכב הסדרה הראשית כתום מסיווג ספקטרלי K1-2, שמסתו כ-80% ממסת השמש ורגולוס C הוא ננס אדום שמסתו כ-20% ממסת השמש.

מדידות ספקטרוסקופיות מראות שקיים במערכת כוכב רביעי - ככל הנראה ננס לבן המקיף את רגולוס A במרחק של כשליש יחידה אסטרונומית ובזמן הקפה של 40 ימים. המסה המחושבת של הננס היא כשליש מסת שמש, בעוד שעל פי התאוריות של התפתחות כוכבים המסה המינימלית של ננס לבן צריכה להיות לפחות חצי מסת שמש (כוכב עם מסה קטנה יותר הוא בעל אורך חיים כה גדול שלא ייתכן שהספיק להפוך לננס לבן מאז המפץ הגדול). הסברה היא שהננס הלבן היה בעבר כוכב מסיבי יותר מרגולוס A וכשהפך לענק אדום היה רדיוסו גדול מהמרחק בינו ובין רגולוס A, כך שרגולוס A סיפח אליו חלק ניכר מהמסה של הענק והשארית הפכה לננס הלבן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רגולוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ J. Keller: Regulus
  2. ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars., Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 156 (1981)