רגנר פריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Uio frisch 2006 0025.jpg

רַגְנָר אַנְטוֹן קִיטִיל פְרִישׁנורווגית: Ragnar Anton Kittil Frisch;‏ 3 במרץ 189531 בינואר 1973) היה כלכלן נורווגי והזוכה הראשון בפרס נובל לכלכלה בשנת 1969 (במשותף עם יאן טינברגן). ידוע בשל היותו מייסד ענף האקונומטריקה בכלכלה, ועל שטבע את השימוש במונחים "מיקרו-כלכלה" ו"מקרו-כלכלה", שהפכו לנפוצים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגנר פריש נולד ב-3 במרץ 1895 באוסלו להוריו אנטון ורגנה פרדריקה פריש. משפחת פריש היגרה מגרמניה לקונגסברג במהלך המאה ה-17, ואבות אבותיו עבדו במכרות הכסף של קונגסברג במשך דורות על גבי דורות. אנטוניוס פריש - סבו של רגנר - הפך לצורף כסף באוסלו ב-1856, ומשכך משפחת פריש עבדה עם מתכות יקרות כמו כסף במשך 300 שנה לכל הפחות.

כמי שצפוי היה להמשיך את העסק המשפחתי, רגנר הפך לשוליית צורף בבית המלאכה "דיוויד אנדרסן" באוסלו. אולם, בעצת אמו, במהלך תקופת התמחותו פריש החל גם את לימודיו באוניברסיטת אוסלו. הוא בחר ללמוד כלכלה שכן היא נראתה כתחום "הקצר והקל ביותר" שהיה לאוניברסיטה להציע, ובשנת 1919 השלים את התואר. ב-1920 הוא גם השלים את המבחנים בתחום הצורפות והפך לשותף בבית המלאכה של אביו.

קריירה מוקדמת והמשך לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1921 פריש זכה במלגה מהאוניברסיטה שאיפשרה לו להשקיע 3 שנים בלימודי כלכלה ומתמטיקה בצרפת ואנגליה. עם שובו לנורווגיה ב-1923, ולמרות הקשיים בהם היה נתון העסק המשפחתי, הוא המשיך בפעילותו המדעית בהאמינו שמחקר, ולא צורפות, היא ייעודו האמיתי. הוא פרסם מספר מאמרים בתורת ההסתברות. החל ללמוד באוניברסיטת אוסלו במהלך 1925, וב-1926 השיג את תואר הד"ר עם תזה בתחום הסטטיסטיקה המתמטית.

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמלגה שלו הוארכה כך שיכול היה לנסוע לאיטליה וצרפת, כעבור שנה פריש נאלץ לחזור לנורווגיה עקב מותו של אביו. הוא בילה שנה אחת בשיקום בית המלאכה המשפחתי, ושיפר את ההון של העסק על ידי מכירת נכסי המשפחה. לאחר שמצא תכשיטן שינהל את העסק במקומו, הוא שב לעבודתו האקדמית.

בשנת 1928, הוא מונה כפרופסור חבר לסטטיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת אוסלו. במהלך השנים 1927 ו-1928 פרסם סדרה של מאמרים על הסטטיסטיקה של סדרות עתיות. בשנת 1929, פירסם את המסה החשובה הראשונה שלו במתודולוגיה אקונומטרית "מתאם ופיזור במשתנים סטטיסטיים", והמשיך באותה שנה עם "סטטיקה ודינמיקה בתיאוריה הכלכלית". בשנת 1931 הפך לפרופסור מן המנין. בשנת 1932 הוא ייסד באוניברסיטה את המכון לכלכלה במימונה של משפחת רוקפלר, והפך למנהל המחקר שלה.

בשנת 1961 זכה פריש בפרס אנטוניו פלטרינלי מהאקדמיה הלאומית דאי לינצ'י שבאיטליה, ובשנת 1969 הפך לזוכה הראשון בפרס נובל לכלכלה במשותף עם יאן טינברגן ההולנדי, על "פיתוח ויישום מודלים דינמיים לניתוח תהליכים כלכליים".

במהלך הכיבוש של נורבגיה על ידי גרמניה הנאצית, היה כלוא במחנה הריכוז ברדטוייט מה-17 לאוקטובר 1943, לאחמ"כ במחנה הריכוז ברג מה-22 לנובמבר 1943, ולבסוף במחנה המעצר גריני מה-9 לדצמבר 1943 ועד ל-8 באוקטובר 1944.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריש נישא למריה סמדל ב-1920, להם נולדה בת, רגנה. נכדתו נדיה הסאנאוי (ביתה של רגנה), הפכה למנחת טלוויזיה נורווגית. לאחר מות אשתו הראשונה ב-1952, הוא נישא בשנית לחברת ילדות בשם אסטריד יוהנסן שמתה ב-1980.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריש היה אחד הכלכלנים הראשונים שהפכו את הכלכלה למדע מודרני. הוא ביצע מספר פיתוחים משמעותיים בשדה הכלכלה, וטבע כמה מינוחים חדשים כולל "מיקרו-כלכלה" ו"מקרו-כלכלה". מאמרו על תורת הצרכן משנת 1926, סייעה בבניית המחקר הנאו-וולראסיאני. הוא ניסח את תורת הייצור ב-1965. באקונומטריקה הוא עסק בסדרות עתיות (1927) ורגרסיות לינאריות (1934).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.