רדפילד פרוקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רדפילד פרוקטור
Redfield Proctor
רדפילד פרוקטור
רדפילד פרוקטור
לידה 1 ביוני 1831
פרוקטורסוויל, ורמונט, ארצות הברית
פטירה 4 במרץ 1908 (בגיל 76)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה פרוקטור, ורמונט, ארצות הברית
השכלה דארטמות' קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר המלחמה של ארצות הברית ה־37
5 במרץ 18895 בנובמבר 1891
(שנתיים ו-35 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון
מושל ורמונט ה־37
3 באוקטובר 18787 באוקטובר 1880
(שנתיים)
סגן איבן קולטון
→ הוראס פיירבנקס
רוזוול פרנהאם ←
סגן מושל ורמונט ה־30
5 באוקטובר 18763 באוקטובר 1878
(שנתיים)
תחת מושל ורמונט הוראס פיירבנקס
→ לימן הינקלי
איבן קולטון ←
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם ורמונט
2 בנובמבר 18914 במרץ 1908
(16 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רדפילד פרוקטוראנגלית: Redfield Proctor;‏ 1 ביוני 18314 במרץ 1908) היה פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הרפובליקנית. הוא כיהן כמושל ורמונט ה-37 בין השנים, 18781880, כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בין השנים 18891891 וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם ורמונט בין השנים 1891 – 1908.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדפילד פרוקטור נולד ב-1 ביוני 1831 בכפר פרוקטורסוויל, שקרוי על שם משפחתו ונמצא בתחומי העיירה קוונדיש שבמחוז וינדזור שבוורמונט. אביו, ג'ייבז פרוקטור, היה חוואי, סוחר ופוליטיקאי מקומי בולט מטעם המפלגה הוויגית. החל מגיל שמונה, לאחר מותו הפתאומי של אביו הוא גודל על ידי אמו, בטסי פרקר פרוקטור. בני דודו מצד אמו היו בין השאר אייזק פ. רדפילד וטימותי פ. רדפילד, שניהם שופטים בבית המשפט העליון של ורמונט.

לאחר שסיים את לימודיו בדארטמות' קולג' ב-1851, שב פרוקטור לפרוקטורסוויל, שם הוא פעל ראשית כאיש עסקים ומאוחר יותר עבד כעורך דין. את התואר השני שלו הוא קיבל בדארטמות' קולג' וב-1859 הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אולבני. ב-1858 הוא נשא לאישה את אמילי ג'יין דטון ושנתיים לאחר מכן עבר לבוסטון. לזוג נולדו חמישה ילדים:

  • אראבלה ג. פרוקטור הולדן (1905-1859)
  • פלטצ'ר דטון פרוקטור (1911-1860, לימים מושל ורמונט)
  • פאני פרוקטור (1883-1863)
  • רדפילד פרוקטור הבן (1957-1879, לימים גם הוא מושל ורמונט)
  • אמילי דטון פרוקטור (1948-1869).

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית ב-1861, שב פרוקטור לוורמונט והתגייס לרגימנט הרגלים השלישי של ורמונט, שם הוא קיבל דרגת לוטננט, מונה כקצין אפסנאות ונשלח לחזית. ביולי אותה שנה הוא מונה כקצין במטהו של הגנרל ויליאם סמית' ובאוקטובר הוא קודם לדרגת מייג'ור והועבר לרגימנט הרגלים החמישי של ורמונט. ברגימנט זה הוא שירת כמעט שנה באזור של וושינגטון די. סי. ובחצי האי וירג'יניה. באוקטובר 1862 קודם פרוקטור לדרגת קולונל ברגימנט הרגלים ה-15 של ורמונט והשתתף בקרב גטיסברג, אך הוצב בעמדה עורפית ולא השתתף באופן פעיל בקרב.

קריירה עסקית ומשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו משירות צבאי ב-1863, שב פרוקטור בתחילה לעבודתו כעורך דין, הפעם ברטלנד שבוורמונט. הוא נכנס לשותפות עם וילוק ג. ויזי. ב-1869 הוא חזר לתחום העסקים וקיבל משרה כמנהל בחברת השיש סאתרלנד פולס. ב-1880 התמזגה חברה זו עם חברה עחרת והייתה לחברת השיש של ורמונט, שפרוקטור שימש כנשיאה. שש שנים לאחר מכן פוצל שטח מחצבות השיש של החברה, שנודע בשמו המקומי סאתרלנד פולס, לעיירה נפרדת שנקראה על שמו של פרוקטור.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים אלו החל פרוקטור את הקריירה הפוליטית שלו. ב-1866 הוא היה לחבר במועצת העיר של רטלנד. ב-1867 הוא ייצג את העיר בבית הנבחרים של ורמונט, שם הוא שמש כיושב ראש ועדת הבחירות. ב-1868 הוא נבחר שוב לבית הנבחרים ושימש כחבר בוועדת המיסים. ב-1874 הוא נבחר לסנאט של ורמונט ושימש כנשיאו הזמני.

ב-1876 נבחר פרוקטור כסגן המושל של ורמונט וב-1878 הוא נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית כמושל ורמונט. גם לאחר סיום כהונתו כמושל הוא נשאר פעיל בפוליטיקה של ורמונט. הוא שימש כנציג בוועידת המפלגה הרפובליקנית ב-1884 וב-1888. בשנים האחרונות הוא שימש כיושב ראש המשלחת של ורמונט בוועידה ותמך במועמדותו של בנג'מין הריסון.

מזכיר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1888 המליצה המשלחת של ורמונט פה אחד על פרוקטור לתפקיד בקבינט ובמרץ 1889 בחר הנשיא בנג'מין הריסון בפרוקטור לתפקיד מזכיר המלחמה של ארצות הברית. במחלקת המלחמה הטביע פרוקטור את חותמו במיומנויותיו הניהוליות ובדחף שלו לביצוע רפורמות והוא הוביל תהליך של מודרניזציה בצבא ושיפר את תנאי השירות של החיילים.

בנאום מצב האומה שנשא בדצמבר 1892 אמר הנשיא הריסון:

הדוח של מזכיר המלחמה משקף את התוצאות של ניהול אינטליגנטי, מתקדם ועסקי של מחלקה שהתייחסו אליה יותר מדי כמחלקה של שגרה סתמית. הפרידה של המזכיר פרוקטור מהמחלקה על רקע בחירתו כסנאטור של מדינת ורמונט הוא מקור לצער רב עבורי ועבור עמיתיו בקבינט, כפי שאני בטוח שזה יהיה מקור לצער לכל אלו שהיו קשורים עם המחלקה כאשר זו הייתה בראשותו.

בניהול ענייני הצבא נעשתה עבודה טובה. המאמצים של המזכיר להפחית את שיעור העריקות באמצעות ביטול הסיבות שגרמו להן היו כה מוצלחים עד שאפשרו לו לדווח על שיעור עריקות נמוך יותר בשנה שעברה בהשוואה לכל השנים בהיסטוריה של הצבא. החיסכון בכספים שבא כתוצאה מכך הוא ניכר מאוד, אך השיפור במורל של המתגייסים הוא המעשה רב הערך ביותר מבין הרפורמות שבוצעו כתוצאה מכך.[1]

סנאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1891 סיים פרוקטור את תפקידו כמזכיר המלחמה והחל את כהונתו בסנאט ארצות הברית, כשהוא ממלא את מושבו של ג'ורג' פ. אדמונדס שהתפטר. כסנאטור הוא כיהן כיושב ראש הוועדה להקמת אוניברסיטת ארצות הברית בין השנים 1891 – 1893, כיושב ראש ועדת החקלאות והיערנות בין השנים 18951909 וכיושב ראש הוועדה לענייני הצבא בין השנים 19051907. הוא המשיך לכהן בסנאט עד יומו האחרון והיה פעיל מאוד בדיונים על התעריפים ועל תקן הזהב, לצד ההשפעה הרבה שהייתה לו על המדיניות הצבאית של הממשלים של הנשיאים ויליאם מקינלי ותאודור רוזוולט.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדפילד פרוקטור נפטר בוושינגטון די. סי. ב-4 במרץ 1908. הוא נטמן בבית הקברות של פרוקטור שבוורמונט. שניים מבניו, פלטצ'ר ורדפילד הבן, ונכדו מורטימר פרוקטור, כיהנו כמוהו כמושלי ורמונט. ביתו שברטלנד רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רדפילד פרוקטור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]