רואה חשבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Money Coin Icon.svg
סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

רואה חשבון (בקיצור: רו"ח) הוא מי שהוסמך על פי חוק לעסוק במקצוע ראיית החשבון, ותפקידו הוא ביצוע ביקורת על דוחות כספיים ומתן חוות דעת עליהם.

לרואה החשבון ידע והשכלה רחבה בתחומי החשבונאות, המסים, המימון, הביקורת החשבונאית ותחומים נוספים, הדרושים לביצוע עבודתו. רואי חשבון רבים מועסקים בחברות כחשבים ומנהלי כספים, אך על בעלי תפקידים אלה אין כל חובה חוקית להחזיק ברישיון רואה חשבון.

מקצוע ראיית החשבון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, החוק המסדיר את מקצוע ראיית החשבון הוא חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955. על פי חוק משרד המשפטים הקים את מועצת רואי חשבון בישראל, גוף סטטוטורי שאחראי על מתן רישיון לעיסוק במקצוע. המועצה עורכת מבחנים, שעמידה בהם, יחד עם תנאים נוספים, מעניקה את הזכות לקבל רישיון. לימודי החשבונאות לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות משולבים בדרך כלל עם נושאים כגון כלכלה, מנהל עסקים ומשפטים. הלימודים במוסדות מוכרים מקנים פטורים מחלק מבחינות מועצת רואי חשבון. תקופת ההתמחות נמשכת שנתיים.

הגדרה חוקית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל היא:

"ראיית חשבון" פירושו - בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות; "רואה חשבון" - מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.

חוק רואי חשבון תשט"ו-1955, סעיף 1

מבנה הלימודים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי ראיית החשבון בישראל נעשים לרוב במוסדות אקדמיים כמו אוניברסיטאות או מכללות. אף על פי שקיימת אפשרות ללמוד את החומר הנדרש באופן עצמאי ולגשת בצורה עצמאית למבחנים של מועצת רואי החשבון, מעט מאוד בוחרים באפשרות זו.

הלימודים מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים - ביקורת, חשבונאות פיננסית וקורסים נוספים. במסגרת קורסי הביקורת לומדים הסטודנטים לראיית חשבון כיצד לבצע ביקורת בחברות, מהם הדברים הנדרשים בבדיקה של חברות ציבוריות, כיצד לעשות ביקורת למערכות המידע שלהן ועוד. מטרת הביקורת על הדוחות הכספיים, שהיא תפקידו של רואה חשבון מבקר, היא לוודא שהדוחות הכספיים שמפרסמת חברה תואמים את המצב הכספי שלה ומציגים אותו בצורה נאותה. כלומר, שאכן הדוחות הכספיים משקפים את מצב החברה כפי שהוא באמת ולפי הכללים המקובלים. בכך מאפשרים רואי החשבון לציבור, לרשויות ולמשתמשים נוספים בדוחות, להסתמך על מהימנות המידע המופיע בהם.

במסגרת החשבונאות הפיננסית לומדים הסטודנטים כיצד להכין את הדוחות הכספיים לפי תקני דיווח פיננסיים בינלאומיים (IFRS). בעצם זהו הצד של רואי החשבון אשר עובדים בחברות עצמן ולא בפירמות ראיית החשבון. במהלך הלימודים לומדים הסטונדטים כיצד להציג בדוחות הכספיים את מצב החברה בהתאם לתקנים השונים. לדוגמה, כיצד להציג רכוש קבוע, מלאי, התחייבויות פיננסיות ועוד.

הקורסים הנוספים אשר מועברים במסגרת התואר כוללים קורסים שונים במימון, משפטים, דיני תאגידים, מיסוי על הכנסה, מיסוי רווח הון, מיסוי חברות, מסים בינלאומיים, מיסוי מקרקעין ועוד. בנוסף כוללים הקורסים הנוספים קורסים בחשבונאות ניהולית אשר כוללת בתוכה תמחיר מוצרים לפי שיטות שונות, ועוד.

בחינות הסמכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לקבל רישיון רואה חשבון על פי חוק רואי חשבון יש לעבור 15 מבחנים הנכתבים על ידי מועצת רואי חשבון. הבחינות מתקיימות פעמיים בשנה, במועד אביב (לרוב בחודשים מאי-יולי) וכן במועד סתיו (חודשים נובמבר-ינואר).[1] הבחינות מחולקות ל-4 שלבים:

  • ביניים חלק א': מבוא לחשבונאות, משפט עסקי;
  • ביניים חלק ב': כלכלה, יסודות ביקורת החשבונות, תמחיר וחשבונאות ניהולית;
  • סופיות חלק א': סטטיסטיקה, חשבונאות פיננסית, דיני תאגידים ומסחר, מימון, טכנולוגיות מידע, דיני מסים א';
  • סופיות חלק ב': תמחיר וחשבונאות ניהולית מתקדמת, דיני מסים ב', חשבונאות פיננסית מתקדמת, ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות.

מי שסיים בהצלחה לימודי תואר ראשון בחשבונאות ממוסד אקדמי מוכר להשכלה גבוהה יוכל לבקש פטור[2] מבחינות הביניים וכן מבחינות סופיות חלק א' כך שיידרש לעבור חמש בחינות בסה"כ - מסים א', מסים ב', פיננסית, פיננסית מתקדמת וביקורת. מי שסיים בהצלחה לימודי שנת השלמה בחשבונאות (שנת לימודים נוספת שאינה מהווה חלק מלימודי התואר הראשון בחשבונאות ועלותה גבוהה יותר מעלות שכר לימוד אקדמאי) יוכל לבצע מבחנים במסגרת האוניברסיטה ולבקש פטור משלוש בחינות נוספות במסגרת בחינות סופיות חלק ב', שהן מסים א', מסים ב' ופיננסית. בכל מקרה על מנת לקבל את רישיון רואי החשבון בסופו של דבר יש להיבחן בשתי בחינות דרך המועצה: חשבונאות פיננסית מתקדמת וכן ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות.

תפקידי רואה החשבון ועיסוקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואי חשבון מועסקים במשק במגוון של תפקידים. מעבר לעיסוקם בביקורת חשבונות כבעלי משרדי רו"ח או שכירים במשרדים אלה, עובדים רואי החשבון גם כמנהלי כספים, חשבים בחברות, כלכלנים או יועצים פיננסיים, מבקרי פנים, וכן בתפקידים שונים ברשויות ממשלתיות כמו רשות ניירות ערך, רשות המסים, או משרד האוצר, בחברות ביטוח וכדומה.

משרדי רואי חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לסווג את משרדי רואי החשבון למשרדים גדולים, בינוניים וקטנים. משרדי רואי חשבון נקראים לעיתים גם "פירמות". דירוג המשרדים מתבצע לרוב על פי כמות העובדים המקצועיים בו (לרבות רואי חשבון ומתמחים). ארבעת המשרדים הגדולים בארץ (הנקראים Big 4) הם (לפי הסדר)[3]:

  1. Ernst & Young ישראל (EY) - קוסט פורר גבאי את קסירר
  2. KPMG - סומך חייקין
  3. Deloitte - ברייטמן אלמגור זהר
  4. PwC Israel - קסלמן וקסלמן

לעיתים נהוג בישראל גם להגיד Big 5 ולכלול גם את משרד רואי החשבון BDO זיו האפט, שכן בישראל גם זיו האפט היא בעלת סדר גודל דומה לזה של ארבעת האחרות.[4]

התמחות רואי החשבון במשרדים הגדולים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות ציבוריות, עבודות ייעוץ מורכבות וכן התמחות בביקורת פנימית, ניהול סיכונים ומיסוי. ההתמחות במשרדים בינוניים וקטנים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות פרטיות, ייעוץ מס ועבודות ייעוץ כלכלי בהיקף מצומצם יותר בהתאם לגודל המשרד.

התמחות רואי חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום שני שלישים מהלימודים, ניתן להתחיל לבצע התמחות. על פי חוק, על מנת לקבל את רישיון רואה החשבון יש לעבור התמחות. התמחות רואי חשבון נמשכת שנתיים, ובה באפשרות רואה החשבון המתמחה (נקרא גם סטאז'ר), להתמחות בתחומי ראיית חשבון. ניתן לבצע התמחות בחשבונאות במסגרת פירמות ראיית החשבון במחלקות השונות (ביקורת, מסים, כלכלית, מקצועית, ייעוץ וכו'), במסגרת ארגונים ממשלתיים כמו רשות ניירות ערך, רשות המסים, החשב הכללי ועוד, או במשרד רואי חשבון פרטי. במקרים נדירים ניתן גם לבצע התמחות במסגרת חברות שמציעות את האפשרות הזו. על המתמחה בחשבונאות לעמוד במכסת שעות שבועית על מנת שהתקופה בה הוא עובד כמתמחה תיספר לו כתקופת התמחות.

עם ההגעה למשרד נחשב המתמחה כ"ג'וניור", כלומר עובד חדש בפירמה. עם הזמן והוכחת היכולת ניתן להתקדם בדרגות ולהגיע לדרגת סניור, המהווה כבר דמות בעלת ניסיון בפירמה אשר יכולה גם להנחות עובדים אחרים. לאחר מכן ניתן להתקדם לתפקיד סניור בכיר, תפקיד הדורש ניסיון רב יותר. בשלב הבא מגיעים לתפקיד מנג'ר. מנג'ר הוא תפקיד בכיר יחסית בפירמה, המאפשר לנהל פרויקטים באופן עצמאי. התפקיד הבא הוא מנג'ר בכיר, ולאחר מכן דירקטור או שותף.

התאגדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואי החשבון העוסקים בביקורת מאוגדים בלשכת רואי חשבון בישראל, שהיא גוף וולונטרי-מקצועי, וחייבים בתשלום שנתי.

ישנם רואי חשבון המועסקים בחברות העסקיות כחשבים או כמנהלי כספים ראשיים. חלק מהם נוטל חלק בפעילות פורום מנהלי כספים ראשיים CFO.

הביקוש לרואי חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות של גאות כלכלית הדרישה למתמחים במשרדים הגדולים גוברת ומגבירה אף את הביקוש ביתר המשרדים זאת בשל יכולתם של משרדי ראיית החשבון הגדולים לקלוט מאות מתמחים. לעומת זאת, בתקופות של שפל כלכלי, משרדי רואי החשבון הגדולים לא קולטים מתמחים ואף מפטרים מתמחים ורואי חשבון צעירים והסטודנטים שסיימו את התואר מוצאים עצמם ללא מקומות התמחות מספיקים, בדומה למצב השורר בשוק עורכי הדין.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצירוף רואה חשבון החל לשמש בעברית כבר בסוף המאה התשע עשרה. בוועד הלשון הוצע תחילה (בשנות הארבעים של המאה העשרים) רואה חשבונות ומבקר חשבונות, ואולם במילון למונחי החשבונאות של האקדמיה ללשון העברית (בראשית שנות השישים) כבר נקבע רואה חשבון. אפשר לשער שהשימוש בשורש רא"י נעשה בעקבות המילה הבינלאומית רוויזור ('מבקר', 'מפקח', מן הפועל הלטיני videre - 'לראות', ומכאן גם vision ו-video ועוד) ואולי בעקבות המונח rewident המשמש בפולנית דווקא בעבור רואה חשבון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]