רובה ציידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רובה ציידים מסוג שוטגאן מדגם וינצ'סטר מודל 1912.
רובה ציידים מסוג רובה צלפים מדגם רמינגטון מודל 700.

רובה ציידים הוא רובה המשמש לציד. אין סוג אחד של רובה ציידים ומספר סוגים של רובים משמשים לציד. למעשה, כל רובה יכול לשמש לציד, אך יש רובים שתוכננו בעיקר למטרה זו. נהוג לחלק את רובי הציידים לרובה לציד בעלי חיים קטנים (vermint) ורובה לציד בעלי חיים גדולים (game). המונח "רובה ציד" בעברית משמש כשם נרדף ל-shotgun, רובה כדוריות חלק קדח שמשמש בעיקר לציד, אך גם להגנה עצמית וכוחות משטרה. למרות שאין חפיפה מלאה בין רובי ציידים לשוטגאן, תרגום זה השתרש בעברית.

סוגים של רובי ציידים:

רובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי ציידים מדגם בלייזר R8.

רובה (rifle) הוא כלי ירייה אישי בעל קנה ארוך (מעל 300 מילימטרים (12 אינץ')) שכולל לרוב קת המושענת על כתף היורה. הרובה הוא כלי הירייה המדויק ביותר וגם בעל טווח הירי הארוך ביותר. מלבד ציד הוא משמש למטרות רבות, בהן לחימה, קליעה ספורטיבית, הגנה עצמית ושימושי משטרה וצבא. ניתן לצוד ברובים גם בעלי חיים גדולים, ולשם כך מעדיפים כדור (תחמושת) "תחל מרכזי", ואילו לציד חיות קטנות משתמשים בכדורי "תחל היקפי" כגון 0.22 ארוך. רובי הציידים הם לרוב בריחיים (bolt action) שכן מכלול הבריח הוא אמין, מדויק וזול יותר ממכלול חצי-אוטומטי. מאחר שבציד לא נדרש ירי מהיר של מספר כדורים ברצף, קצב האש הנמוך יותר של המכלול הבריחי לא מהווה חיסרון משמעותי.

מאחר שחלק נכבד מהחיות שמהוות מטרה לציד יש חוש ריח טוב, התקרבות של הצייד אליהן תחשוף את נוכחותו ותביא לבריחתן. משום כך, ציידים נוהגים לצוד מהמארב ועל ידי ביצוע ירי מרחוק. לשם כך, על הרובה להיות מדויק. רובי ציידים רבים תוכננו לדיוק גבוה והירי בהם נעשה דרך כוונת טלסקופית, דבר ההופך אותם למעשה גם לרובי צלפים. בארצות הברית, רובי הצלפים של המרינס - רובה M40 - ושל הצבא - רוב"צ M24[1] - מבוססים שניהם על רובה רמינגטון מודל 700 אזרחי ששימש במקור גם לציד. רובי ה-M40 וה-M24 עברו התאמה לשימוש צבאי, בייחוד בכל הקשור לעמידות, אמינות ואחידות (כגון שימוש בקנה מעובה).

שוטגאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צייד מודרני עם שוטגאן וכלבי ציד.

שוטגאן (shotgun) הוא רובה חלק-קדח שתוכנן לירות מספר קליעים בירייה אחת, ואחד מסוגי התחמושת הנפוצים שלו הם כדורים שבהם במקום קליע בודד משתחרר רסס של כדוריות עופרת. השימוש בשוטגאן ותחמושת כדוריות נעשה בדרך כלל לציד בעלי חיים קטנים, ולעיתים לציד איילים עם תחמושת שמכונית Buckshot וכוללת רסס כבד יותר. לעיתים משתמשים בהם לציד בעלי חיים גדולים, ואז במקום תחמושת רסס משתמשים פשוט בקליע יחיד, גדול וכבד הנקרא Slug. רובי שוטגאן היורים slug הם לעיתים בעלי קנה מחורק כמו רובה.

גם השוטגאן הוא בעל קנה ארוך ולרוב בעל קת עץ ארוכה המושענת על כתף היורה. ברובם הם חלקי-קדח (ללא חירוק קנה) ולכן טווח הירי שלהם קצר יותר והם פחות מדויקים מרובים רגילים. עם זאת, תחמושת הרסס מאפשרת לפגוע בבעלי חיים קטנים וזריזים כמו ארנבאים, מכרסמים ועופות קטנים בזכות הפיזור הסטטיסטי של רסס הכדוריות. טווח הירי של שוטגאן ממוצע הוא עד 100 יארד (91 מטרים), גם עם תחמושת רסס וגם עם תחמושת slug. הטווח הקצר מספק יתרון בטיחותי כאשר צדים במקומות צפופים ומאוכלסים, בכל הנוגע לסכנה שמציבים יריות שהחטיאו את המטרה. לעומת זאת, קליע של רובה מחורק (rifle) יכול לנוע למרחקים של מאות ואף אלפי מטרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובה ציידים בוויקישיתוף
P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ בסוף 2014 יצא ה-M24 משירות בצבא ארצות הברית.