רוב רנסנברינק

רוב רנסנברינק
Rob Rensenbrink

רנסנברינק במדי נבחרת הולנד, 1974
מידע אישי
לידה	3 ביולי 1947 אמסטרדם, הולנד
פטירה	24 בינואר 2020 (בגיל 72) אמסטרדם, הולנד
שם מלא	פיטר רוברט רנסנברינק
גובה	1.78 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
ד.וו.ס אמסטרדם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1965–1969 1969 - 1971 1971 - 1980 1980 1981–1982 ד.וו.ס אמסטרדם קלאב ברוז' אנדרלכט פורטלנד טימברס טולוז סה"כ: 120 (34) 55 (24) 262 (143) 18 (6) 12 (1) 467 (208)
נבחרת לאומית כשחקן
1968–1979 הולנד 46 (14)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פיטר רוברט "רוב" רנסנברינק (בהולנדית: Pieter Robert ("Rob") Rensenbrink‏; 3 ביולי 1947 – 24 בינואר 2020) היה כדורגלן הולנדי, ששיחק בעמדת החלוץ. תקופת השיא שלו הייתה במדי אנדרלכט הבלגית, במדיה זכה פעמיים בגביע אירופה למחזיקות גביע. כחלוץ הולנד הגיע פעמיים לגמר המונדיאל, ב-1974 וב-1978.

רנסנברינק, ששיחק כחלוץ וכקיצוני שמאלי, נודע ככובש שערים קר רוח ובעל טכניקה גבוהה. הוא הצטיין גם כבועט פנדלים מוצלח, שבמהלך הקריירה החמיץ שתי בעיטות עונשין בלבד. לעיתים קרובות, לפני ביצוע בעיטת עונשין, היה נוהג לומר לשוער היריבה לאיזו פינה הוא יבעט, לבעוט לאותה פינה וגם לכבוש.

בשנת 2004 נבחר רנסנברינק על ידי פלה כאחד מ-125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם.

קריירת משחק

קריירה מוקדמת בהולנד

רנסנברינק החל את הקריירה בקבוצה מעיר הולדתו, ד.וו.ס אמסטרדם, במדיה שיחק בקבוצת הנוער, ועוד ארבע שנים במדי הקבוצה הבוגרת, ששיחקה באותה תקופה בליגה הבכירה בהולנד. עונתו האחרונה בקבוצה, 1968/1969, הייתה הטובה ביותר שלו מבחינה אישית, והוא כבש בה 15 שערי ליגה, ו-19 שערים בסך הכל.

קלאב ברוז'

לאחר עונה זו עבר רנסנברינק לשחק בקלאב ברוז' הבלגית. מי שהחתים אותו בקבוצה היה פרנס דה מונק, בעונתו הראשונה בקבוצה אליה עבר מויטסה ארנהיים ההולנדית. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכה רנסנברינק בתוארו הראשון בקריירה, הגביע הבלגי. במהלך שתי העונות בקבוצה כבש רנסנברינק 24 שערי ליגה, וקבוצתו סיימה פעמיים במקום כסגנית האלופה בליגה הבלגית.

אנדרלכט

לאחר שתי עונות עזב דה מונק את ברוז', וגם רנסנברינק המשיך לתחנה הבאה והמוצלחת ביותר בקריירה שלו, יריבתה של ברוז' בליגה, אנדרלכט. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכתה אנדרלכט בתואר האליפות, כשרנסנברינק מוביל את טבלת הכובשים שלה עם 16 שערי ליגה, סגן מלך השערים בליגה לאותה עונה. בנוסף, זכתה הקבוצה בגביע הבלגי והשלימה דאבל שני בתולדותיה. בעונה שלאחריה הפסידה אנדרלכט את האליפות וסיימה במקום השישי בלבד, אך רנסנברינק כבש כמות זהה של שערי ליגה, 16 שערים שהפכו אותו למלך השערים בליגה הבלגית. באותה עונה זכו רנסנברינק וקבוצתו בפעם השנייה ברצף בגביע. בעונת 1973/1974 החזירה לעצמה אנדרלכט את האליפות, ורנסנברינק סיים שוב כסגן מלך השערים בליגה, עם 20 שערים. הייתה זו האליפות האחרונה בה זכה בקריירת המשחק שלו.

רוב רנסנברינק, 1978

בעונת 1974/1975 אנדרלכט סיימה רק במקום השלישי בליגה, אך זכתה בגביע פעם נוספת, מה שהקנה לה את ההשתתפות בגביע אירופה למחזיקות גביע. בעונת 1975/1976, אנדרלכט ורנסנברינק זכו בתואר האירופי הראשון בתולדותיהם, כשזכו בגביע אירופה למחזיקות. רנסנברינק סיים כמלך שערי הטורניר עם שמונה כיבושים, כולל צמד בגמר מול וסטהאם יונייטד מאנגליה, בניצחון קבוצתו 2–4. באותה עונה אנדרלכט סיימה במקום השני בליגה הבלגית, כשלרנסנברינק הייתה זו עונת שיא מבחינת מספר כיבושים. הוא סיים כסגן מלך שערי הליגה עם 23 שערי ליגה. רנסנברינק אף הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע הבלגי, כשכבש שמונה שערים במפעל, כולל השער הראשון במשחק הגמר מול ליירסה שהסתיים בתוצאה 0–4. עם תחילת עונת 1976/1977, נפגשו באיירן מינכן ואנדרלכט לצמד משחקי הסופר קאפ האירופי. לאחר ניצחונה של באיירן 1–2 במשחק הראשון במינכן, נפגשו הקבוצות למשחק הגומלין בבריסל. רנסנברינק כבש את השער הראשון במשחק, והשלים צמד לקראת סיומו, בדרך לניצחונה של אנדרלכט 1–4 וזכייה בסופר קאפ על חשבון אלופת אירופה. בהמשך העונה אנדרלכט הגיעה עד לגמר גביע אירופה למחזיקות אך הפסידה את התואר להמבורג. בבלגיה סיימה הקבוצה כסגניתה של האלופה קלאב ברוז' בליגה, ובהפסד לאותה ברוז' בגמר הגביע. זכייתה של ברוז' באליפות העבירה את ההשתתפות בגביע אירופה למחזיקות אל אנדרלכט. בזכות כך, הצליחה הקבוצה להגיע לגמר המפעל בפעם השלישית ברציפות, ולזכות בתואר בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר ניצחון בגמר על אוסטריה וינה בתוצאה 0–4. רנסנברינק כבש את שני השערים הראשונים במשחק, והשלים צמד שני בגמר גביע המחזיקות. עם תחילת העונה הבאה, שוב הצליחה אנדרלכט, כמחזיקת גביע אירופה למחזיקות, לנצח במשחקי הסופר קאפ האירופי את אלופת אירופה המכהנת. הפעם הייתה זו ליברפול מאנגליה, שהפסידה במשחק הראשון בתוצאה 1–3. את השער האחרון במשחק כבש רנסנברינק. בגומלין אנדרלכט הפסידה בתוצאה 1–2, מה שהספיק לה לזכייה שנייה בסופר קאפ. בהמשך העונה ובעונה של אחריה, לא הצליחו הקבוצה והשחקן לזכות בתארים נוספים. בסיום עונת 1979/1980 סיים השחקן את דרכו בקבוצה לאחר תשע עונות. הוא כבש 143 שערי ליגה עבור הקבוצה, מה שהפך אותו למלך שעריה בכל הזמנים. בתקופתו בבלגיה הוא כבש מספר דו ספרתי של שערים עשר עונות ברציפות, מעונתו הראשונה בברוז' ועד לעונה הלפני אחרונה שלו באנדרלכט. הוא סיים בשלישייה האחרונה לתואר נעל הזהב הבלגית ארבע שנים ברציפות, תואר המוענק לשחקן הטוב ביותר בבלגיה במהלך השנה. הוא זכה בתואר זה ב-1976, סיים במקום השני ב-1975 ופעמיים במקום השלישי, ב-1977 וב-1978. שעריו בגביע אירופה למחזיקות הפכו אותו למלך שערי המפעל בכל הזמנים, עם 25 כיבושים. ב-2008 נבחר רנסנברינק לכדורגלן הטוב ביותר בהיסטוריה של אנדרלכט.

המשך הקריירה

לאחר תקופתו באנדרלכט, הוא עבר לתקופה קצרה לארצות הברית, שם שיחק במדי פורטלנד טימברס, לפני שעבר לעונת פרישה בטולוז הצרפתית, איתה זכה באליפות ליגת המשנה ובהעפלה לליגה הבכירה. בסיום עונה זו פרש ממשחק פעיל בגיל 35.

נבחרת הולנד

רנסנברינק ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת כבר ב-1968, כשהיה בן 21 בלבד, מול סקוטלנד. למרות זאת, באותה תקופה לא זכה לדקות משחק רבות, בעיקר עקב ריבוי חלוצים בכירים בנבחרת, ביניהם יוהאן קרויף. מאמן הנבחרת רינוס מיכלס כלל אותו בסגל הנבחרת למונדיאל 1974 בגרמניה המערבית. רנסנברינק התאים לשיטת הטוטאל פוטבול שהנחיל המאמן, אך במקום לשחק בצד שמאל של ההתקפה, שם שיחק קרויף, הוא שיחק בכנף שמאל של הקישור. רנסנברינק כבש את שערו היחיד בטורניר במשחקה השני של נבחרתו בשלב הבתים השני, בניצחון 0–2 על גרמניה המזרחית. במשחק שאחריו מול ברזיל, שהיה האחרון של הנבחרת בדרך אל הגמר, רנסנברינק נפצע והיה בספק למשחק הגמר. למרות זאת, מיכלס החליט לפתוח עם השחקן בהרכב, ורנסנברינק שיחק מחצית אחת, בסיומה הוחלף ברנה ואן דה קרקהוף. הולנד הפסידה במשחק לגרמניה המערבית המארחת בתוצאה 1–2.

רנסנברינק המשיך לשחק במדי הנבחרת גם בטורניר יורו 1976, בו סיימה הולנד במקום השלישי, אך לשיאו במדי הנבחרת הגיע בטורניר מונדיאל 1978. הפעם הולנד הגיעה לטורניר עם ארנסט האפל כמאמנה, וללא יוהאן קרויף שבחר שלא להגיע עקב שלטון חונטה צבאית שהונהג במדינה המארחת, ארגנטינה. ללא קרויף, רנסנברינק תפס את מקומו בצד שמאל של ההתקפה, לצידם של ג'וני רפ ורנה ואן דה קרקהוף. הוא כבש שלושה שערים, מתוכם שני פנדלים, במשחק הפתיחה של הולנד בטורניר בו ניצחה 0–3 את איראן. הוא כבש פנדל נוסף במשחק ההפסד של נבחרתו 2–3 מול סקוטלנד, שער שהיה לשער ה-1000 בתולדות גביע העולם, והוסיף פנדל מדויק נוסף במשחק הראשון בשלב הבתים השני, בו ניצחה הולנד את אוסטריה בתוצאה 1–5. הולנד העפילה למשחק הגמר מול ארגנטינה המארחת. בדקה ה-90 של המשחק, במצב של שוויון 1-1, קיבל רנסנברינק כדור ארוך מקפטן הנבחרת רוד קרול, וממצב בעיטה לא נוח בזווית קשה הבעיטה שלו מצאה רק את הקורה. אם היה כובש, הולנד קרוב לוודאי הייתה זוכה בתואר אלופת העולם, ורנסנברינק, שסיים כסגן מלך שערי הטורניר, היה זוכה בתואר מלך השערים במקומו של מריו קמפס, שהבטיח את זכייתו בתואר מלך השערים עם שערו השני במשחק במהלך ההארכה.

רנסנברינק הוסיף לשחק במדי הנבחרת גם במוקדמות יורו 1980, אך במהלכו פרש מהנבחרת בגיל 32. הוא שיחק בסך הכל 46 פעמים במדי הנבחרת, וכבש 14 שערים, מתוכם שישה בטורנירי המונדיאל.

בעקבות הופעותיו הן במדי הקבוצות והן במדי הנבחרת, זכה רנסנברינק להיכלל ברשימת פיפ"א 100, שנערכה על ידי פלה הברזילאי בשנת 2004 וכוללת את 125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם.

מת ב-24 בינואר 2020 כתוצאה מניוון שרירי מתקדם בו לקה ב-2012.

תארים

תארים קבוצתיים

קלאב ברוז'

• הגביע הבלגי: 1969/1970

אנדרלכט

• אליפות בלגיה (2): 1971/1972, 1973/1974
• הגביע הבלגי (4): 1971/1972, 1972/1973, 1974/1975, 1975/1976
• גביע אירופה למחזיקות גביע (2): 1975/1976, 1977/1978
• הסופר קאפ האירופי (2): 1976, 1978

נבחרת הולנד

• גביע העולם (2 סגנויות): 1974, 1978

תארים אישיים

• כדור הזהב: 1976 (מקום שני), 1978 (מקום שלישי)
• נבחרת הטורניר בגביע העולם (2): 1974, 1978
• נעל הכסף: 1978
• מלך הבישולים בגביע העולמי: 1978
• מלך שערי גביע אירופה למחזיקות גביע בכל הזמנים (25 שערים)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוב רנסנברינק בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu