רובי שונברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובי שונברגר

רובי שונברגר (נולד ב-1960) הוא פסיכולוג ומשורר ישראלי.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונברגר נולד בטימישווארה, רומניה, ועלה ארצה עם הוריו בשנת לידתו. בביתו דיברו הונגרית ומעט עברית. בשנים הראשונות לחייו התגורר עם הוריו בבת ים, וב-1971 עברה המשפחה לגבעתיים.

בוגר החוג לספרות עברית והשוואתית ומוסמך החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. מומחה בפסיכולוגיה קלינית משנת 1991. בשנת 2006 הוסמך כפסיכואנליטיקאי על ידי החברה הפסיכואנליטית הישראלית, ובאותה שנה התחיל ללמד ולהדריך בחוג לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ה.ל.פ.ב.א..

מרבה לעסוק בזיקות שבין פסיכותרפיה לספרות, ובין השאר פרסם את המאמרים "על מגבלות הניתוח הפסיכולוגי של טקסט ספרותי או פסיכותרפיה כקריאת שירה" ("שיחות", 1993) ו"התמסרות, צימאון, ריתמוס והרמוניה בשירה ובמפגש הטיפולי" ("שיחות", 2000).

ערך עם אלון אלטרס, אלי הירש וחזי לסקלי את גיליונו היחיד של כתב העת "מקום" שראה אור ב-1985, ופירסם בו את הפואמה "שומר גדר", שהפכה לגרעין ספרו הראשון ("שומר הגדר", עכשיו, 1986). לאחר מכן הופיעו הספרים "חלקה 9" (1994), "מחברת היקיצות" (2007), "מפה" (2013), "מכת פתיחה" (2019) ו"יוסף ואנפה" (2023).

בספרו "שומר הגדר" ניכרת מאוד השפעת "הפואמה הביתית" של אהרן שבתאי ו"שירי מקסימוס" של המשורר האמריקני צ'ארלס אולסון (אנ'). זוהי שירה מודרניסטית מורכבת, המשלבת יסודות חווייתיים, הגותיים ודידקטיים, ועיקרה הרצון להכות שורשים במרחב גיאוגרפי מוגדר, להעניק לו עומק רגשי והיסטורי ולהפוך אותו למעין מולדת פרטית. אצל שונברגר המרחב מורכב מנופים ארץ-ישראליים מתורבתים למחצה ופראיים למחצה, שאליהם התוודע במהלך ילדותו ושירותו הצבאי.

בספרו "חלקה 9" המגמה הזאת מתחדדת, והספר כולו הוא פואמה המוקדשת לשטח רחב ידיים, כרם ופרדס טמפלרי בלב גבעתיים, שבילדותו היה עזוב ופראי ושימש מחוז הרפתקאות לילדים ותחום מחיה לשולי החברה.

בספרו "מחברת היקיצות" גובר העניין בקשר שבין פסיכואנליזה לספרות והגבולות הגיאוגרפיים מתכנסים גם למחוזות טופוגרפיים של נפש אינדיבידואלית. זהו מחזור שירי חלום, המושפעים במידת מה מ"שירי החלום" של המשורר האמריקני ג'ון ברימן, ומעניקים ביטוי פיוטי מגובש לחוויות הסף המורכבות והקשות לניסוח ולזכירה שבין מצב השינה למצב הערות.

"מפה" הוא שרטוט של מרחב נפשי פנימי באמצעות תיאור נופים פיזיים וחלומיים, בעיני הרוח ובעיני הגוף. יש בו אזכורים פואטיים ופרוזאיים של נופים, דמויות היסטוריות וביוגרפיות, ריאליסטיות ופנטסטיות.

"מכת פתיחה" הוא מעין הזמנה של הקורא אל מרחבי חלל-זמן של תודעה המצויה בתנועה מתמדת, אסוציאטיבית, חומקנית ובלתי צפויה. הפרטי והאינטימי נמסכים בחברתי ובפוליטי, סיסמאות מבטאות רחשי לב פנימיים ולחישות נשמעות כזעקה.

"יוסף ואנפה" הוא שיר פרידה של המשורר מהוריו. שירי הספר נכתבו עוד בחייהם, כאשר מותם המתקרב נסך בו את המשאלה לשמר את דמותם, את סיפורם האישי ואת אהבתו אליהם.

שונברגר נשוי ואב לבן.

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שומר גדר (תל אביב: עכשיו, 1986)
  • חלקה 9 (תל אביב: אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, 1994)
  • מחברת היקיצות: מחזור שירי חלום (תל אביב: קשב לשירה, תשס"ז 2007)
  • מפה (תל אביב: קשב לשירה, תשע"ג 2013)
  • מכת פתיחה (תל אביב: ספרי עיתון 77, 2019)
  • יוסף ואנפה (תל אביב: ספרי עיתון 77, 2023)

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלאני קליין - מאת חנה סגל (תל אביב: עם עובד, 1998)

עריכה מדעית של תרגומי פסיכואנליזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקראת מלצר: מבחר מכתביו של דונלד מלצר (תל אביב: תולעת ספרים, 2013) (יחד עם מרגנית עופר)
  • ג'ון שטיינר: מסתורים נפשיים: ארגונים פתולוגיים במטופלים פסיכוטיים, נוירוטיים וגבוליים (תל אביב: תולעת ספרים, 2017)
  • וילפרד ר' ביון: קשב ופרשנות (תל אביב: תולעת ספרים, 2018)
  • וילפרד ר' ביון: ביון בבואנוס איירס: סמינרים, הצגות מקרה והדרכה (תל אביב: תולעת ספרים, 2023)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]