רובעי אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

לחצו כדי להקטין חזרה

רובע א' רובע ב' רובע ג' רובע ד' רובע ה' רובע ו' רובע ז' הקריה מע"ר הקריה מגורים ("הסיטי") רובע ח' רובע ט' רובע י' רובע י"א רובע י"ב רובע י"ג רובע ט"ו רובע ט"ז רובע י"ז הרובע המיוחד המרינה הכחולה עורף הנמל המשולש החקלאי בקמה אזור התעשייה הצפוני אזור התעשייה הקלה אזור התעשייה הכבדה מע"ר דרוםIsrael ashdod location map.svg
אודות התמונה
מפת רובעי אשדוד

אשדוד היא אחת מהערים המתוכננות היחידות בישראל. היא מחולקת ל-17 רבעי מגורים מנהליים (אזורים) ורובע מע"ר (מרכז עסקים ראשי) במרכז העיר. לרוב הרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'). שאר הרבעים נקראים בשמות שמייצגים את תפקידם (כגון רובע הקריה - מרכז העסקים הראשי, ורובע המרינה הממוקם סביב למרינה הכחולה). בנוסף, רובע יחיד בעיר נועד לשירותים מיוחדים, דוגמת בית חולים וקמפוס עתידי. בצפון העיר קיימים גם שלושה אזורי תעשייה גדולים, וכן נמל אשדוד, אשר מנותקים מרבעי המגורים. נכון לחודש מאי 2016 אוכלוסיית אשדוד מנתה 247,888 נפש.[1]

העיר אשדוד במבט אווירי מכיוון הים

רבעי המגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשדוד היא בין הערים הבודדות בישראל שתוכננו בתכנון מוקדם. החלוקה לרבעים בעיר באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים, וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות המדגישות את החלוקה הברורה של העיר לרבעים. רוב הרבעים תוכננו בצורה מרובעת, כך שהעיר נראית במבט על כמסודרת בצורת רשת. צורתה הקיימת של העיר כמעט זהה לתכנון המקורי שלה בסוף שנות ה-50, עם שינויים שהתרחשו בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר. במהלך השנים העיר התפתחה דרומה, בשונה מערים אחרות בישראל, דבר שהוביל להבדלי מראה בולטים בין צפון העיר לדרומה, עם סוגי בנייה שונים בהתאם לגלי העלייה.

כל רובע בעיר מתפקד כיחידה אורבנית עצמאית, ולכן ברובם קיימים מרכז מסחרי, סניף "דואר ישראל", גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בית ספר תיכון, גן ציבורי מרכזי, סניף תנועת נוער, מרכז קהילתי (הקרוי בלשון העם "מתנ"ס"), תחנה לבריאות המשפחה ("טיפת חלב"), בתי כנסת, מקווה טהרה, ועוד. כמו כן, לכל הרבעים נושא ייחודי לשמות הרחובות. ב-2011, ביוזמתו של ראש העיר יחיאל לסרי, החלו לפעול בעיר "מנהלות רבעים" שתפקידן להוות זרוע ביצועית של גופי העירייה השונים לשם שיפור ופיתוח השירותים לתושב ברמה הפנים-רובעית.

רובע א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע א', במבט מן הים

רובע א' הוא הרובע הראשון שהחל להיבנות בעיר. בנייתו הסתיימה בשנות ה-70, והוא היה הרובע המרכזי באשדוד עד הקמתו של רובע הקריה. הרובע ממוקם בחלק הצפון מערבי של העיר, ותחום מצפון על ידי שדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב ברחוב הטיילת ובחוף הים. בתחומי החוף של הרובע שוכנים שני חופים מוכרזים, חוף "מי-עמי" ו"חוף לידו", מהוותיקים בעיר. ברובע מתגוררים כ-16 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני-נמוך.[2] מרבית האוכלוסייה ברובע מורכבת מאזרחים ותיקים, ביניהם ראשוני המתיישבים של אשדוד ומשפחותיהם, וכן עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות לשעבר. הפארק המרכזי של הרובע הוא "גן אלישבע", שנקרא על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה אשכול, אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות. בתחומי הגן נמצאת האנדרטה לחללי חיל הים. בשטחו הצפוני של הרובע מתנשאת גבעת יונה, בה מצויים שרידים ארכאולוגיים רבים וכן תצפית של 360 מעלות על העיר ונמל אשדוד. כמו כן, שוכן בה מגדלור אשדוד ששימש את הנמל בעבר. ברובע פועלים שלושה בתי ספר יסודיים, וכן שני מתנ"סים - "עוזיאל" ו"אחווה". ברובע אין נושא אחיד לשמות הרחובות, שכן רובם ניתנו בשנותיה הראשונות של העיר, רובם כהעתק מערים אחרות או כמחווה לתורמים למפעל בנייתה של אשדוד (דוגמת ישראל רוגוזין).

בשנתיים הראשונות להקמת העיר, התגוררו בשטחו הצפוני של הרובע עשרות משפחות ממרוקו, ממצרים ומרומניה במבנים ארעיים. שכונת הקבע הראשונה של אשדוד הוקמה ב-1958, ונקראה "שיכון עובדי חברת החשמל". עובדי תחנת הכוח אשכול התגוררו בתחילה ביישובי האזור, ועם סיום הקמתה של תחנת הכוח, עברו להתגורר ברובע א'. עד לשנות ה-80, הרובע היה האזור המסחרי העיקרי של העיר. עשרות עסקים, חנויות ובתי קפה לאורכם של רחובות רוגוזין ושבי ציון (הרחובות הראשיים של הרובע) משכו לרובע מדי יום אלפי תושבים מרחבי העיר, וכן גם לאצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד, אצטדיון הי"א. ברובע הוקמו התחנה המרכזית הראשונה של העיר, בית הקולנוע הראשון של העיר ("קולנוע דגון") וכן גם בניין המשרדים הראשון שלה. במהלך השנים, התנוון רובע זה מחשיבותו, עם הקמתו של הרובע המרכזי בעיר, הקריה, וכן כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה ברובע. במהלך העשור השני של המאה ה-21, הרובע החל לעבור התחדשות עירונית, עם הוצאתם לפועל של עשרות פרויקטי תמ"א 38 לחיזוק מבנים, וכן פרויקט הפינוי בינוי הראשון באשדוד. בחניית חוף "לידו" הסמוך מתקיים בימי רביעי "השוק הפתוח", אחד מהשווקים הגדולים בשפלה. בתחומי הרובע שוכנים גם בית ויצ"ו, אורט ימי אשדוד, בית האמנים, ובית המלון הראשון בעיר ברמת אירוח יוקרתית (5 כוכבים), הנקרא "West".

רובע ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר ז'בוטינסקי ברובע ב'. מימין, ה"סטאר סנטר"

בנייתו של רובע ב' החלה גם היא בשנותיה הראשונות של אשדוד, במקביל לבנייתו של רובע א'. בנייתו הסתיימה בסוף שנות ה-60. ממוקם בצפון העיר, ותחום מצפון בציר ז'בוטינסקי, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע שוכן הפארק הגדול בעיר - פארק "בן-גוריון", אשר בתחומו נמצא האצטדיון הרב-תכליתי, וכן בית משפט השלום של העיר. ברובע מתגוררים כ-10 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[3] מרבית האוכלוסייה ברובע מורכבת ממבוגרים אשר עלו מצפון אפריקה בשנות ה-50 וה-60 ומשפחותיהם, וכן מעולים מאתיופיה וברית המועצות. כמו כן, ברובע שוהים מאות מהגרי עבודה ממדינות סודאן ואריתראה. מרבית הרחובות ברובע קרויים על שם אישים חשובים בהיסטוריה היהודית, וכן על שם חיות וציפורים. הרחוב הראשי של הרובע נקרא קיבוץ גלויות.

בהיעדר רובע מע"ר בעיר בעשרות שנותיה הראשונות, ובדומה לרובע א', רובע ב' הפך גם הוא לרובע מרכזי ומסחרי בעיר. במרכז הרובע הוקם מבנה משרדים ומסחר גדול, ובצמוד לו השוק העירוני, אשר משכו גם הם אלפים מתושבי העיר מדי יום. בצפון הרובע נוסדו גם שני התיכונים הראשונים של העיר - מקיף א' הממלכתי, ומקיף ב' הממלכתי-דתי. כמו רובע א', עם השנים חשיבותו של הרובע התנוונה, והוא החל לעבור תהליך של הזדקנות. הבנייה ברובע מתאפיינת בבנייה נמוכה, של שיכונים עד גובה 4 קומות. גם רובע זה החל לעבור במאה ה-21 תהליך התחדשות עירונית. ברובע פועלים שלושה בתי ספר יסודיים ושני מתנ"סים - "קופף" ו"תקוותינו". ברובע שוכנים גם המועצה הדתית של העיר והספרייה העירונית. בצפון הרובע שוכנים אשכול פיס ותחנת כיבוי האש העירונית וכן מתחם ההשכלה הגבוהה של העיר, בו פועלים שלוחות של המכללה למנהל, האוניברסיטה הפתוחה והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בגבול שבין הרובע לאזור התעשייה הכבדה, שוכן המתחם המסחרי מבין הגדולים בארץ, ה"סטאר סנטר", אשר מכיל מעל ל-100 חנויות ובתי קפה.

רובע ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ג' החל להיבנות במהלך שנות ה-60, בעקבות גלי עלייה גדולים של עולים חרדים מארצות הברית ומאירופה. בתחילת שנות ה-70 התרחב הרובע עם גל עלייה גדול של עולים מגאורגיה. הרובע ממוקם בצפון-מזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע מתגוררים כ-20 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[4] כמחצית מאוכלוסייתו של רובע זה היא מהמגזר החרדי, השאר הם אוכלוסייה מעורבת של ותיקים, חילונים ועולים חדשים. הפארק המרכזי של הרובע הוא גן "נווה יהונתן", והרחוב הראשי שלו הוא שדרות הפלמ"ח. הבנייה ברובע מעורבת, אך ברובה מורכבת משיכונים נמוכים, אשר גם הם החלו בהליכי התחדשות עירונית.

מחצית מהרחובות הם בנושא מלחמת העצמאות (חטיבות צה"ל, מבצעים וכו'), והמחצית השנייה קרויים על שמות רבנים מההיסטוריה של עם ישראל. ברובע ממוקמים מוסדות דת רבים, ביניהם ישיבת גרודנה, מוסדות חסידות פיטסבורג וחסידות בעלז, וסניף בית חב"ד. כמו כן, ברובע פועלים שלושה בתי ספר יסודיים ומרכז מיון קדמי של טרם. בדרום-מזרח הרובע נמצאים מפעליה של חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית, אשר עברה לאשדוד ב-1965. מזרחית לרובע נמצא בית העלמין של אשדוד.

רובע ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ד' החל להיבנות בשנות ה-70, ובנייתו נמשכה עד לתחילת שנות ה-90. הוא ממוקם במערב העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב בשדרות משה דיין וחוף הים. רובע ד' התהווה גם הוא עד לשנות ה-90 כאחד הרבעים המרכזיים בעיר, ובניין העירייה והתחנה המרכזית של העיר אף שכנו בו, עד מעברם לרובע הקריה בתחילת שנות האלפיים. אלה, הסבו עצמם לבניין משרדים ומרכז מסחרי גדול ופעיל. ברובע מתגוררים כ-16 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני. האוכלוסייה ברובע הטרוגנית, ומורכבת מאזרחים וותיקים, משפחות, זוגות צעירים, עולים חדשים ומשפרי דיור. כך, גם הבנייה ברובע, אשר מורכבת מבנייה רווייה, שיכונים ובתים צמודי קרקע. הרחובות המרכזים ברובע הם רחוב רוגוזין, אשר ממשיך מרובע א', רחוב משה שפירא, בו מתרכז המסחר הרובעי, ורחוב קרן היסוד, אשר מחבר את הרובע עם הקריה. הרחובות ברובע בחציים קרויים על שמם של חברי כנסת משנותיה הראשונות של המדינה, ועל שם מושגים הקשורים לים.

בעבר, נחשב הרובע ליוקרתי באשדוד, בשל קרבתו לים, וכן בזכות בניית דירות גדולות ובתים צמודי קרקע. עם הקמת הרבעים הדרומיים, איבד הרובע מיוקרתו, אך עדיין נחשב לרובע מבוקש בקרב משפרי דיור ומשפחות. ברחבי הרובע מפוזרים מספר פארקים, שהמרכזי שבהם הוא פארק "התאומים", אשר הוקם כאות זיכרון לפיגועי 11 בספטמבר. בסמוך לרובע נמצא גם פארק אשדוד-ים, הפארק המרכזי בעיר, אשר הוקם בשנת 2013 ומכיל אטרקציות רבות, ביניהם אמפי אשדוד, אך הוא אינו משתייך לרובע מסוים. ברובע נמצא גם אחד המוזיאונים המוכרים של העיר, המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשר מציג את ההיסטוריה של אשדוד כאחת מחמש ערי פלשת הגדולות. כמו כן, ברובע פועלים שלושה בתי ספר יסודיים, תיכון מקיף ג', מתנ"ס "גולדי", ומרכז העשרה למחוננים ומצטיינים מרחבי העיר. ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית, לאור גמר עתודות הקרקע הבנויות בו.

רובע ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון לב אשדוד והצומת המרכזית ברובע ה'

בנייתו של רובע ה' החלה בשנות ה-70, כאשר מרביתו נבנה רק במהלך שנות ה-90. הרובע ממוקם במרכז העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע מתגוררים כ-16 אלף תושבים, והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני. בדומה לרובע ד', האוכלוסייה ברובע מגוונת מאוד, וכך גם הבנייה, אשר ברובה מורכבת מרבי קומות, וכן משיכונים וצמודי קרקע. שני רחובות מרכזיים חוצים את הרובע לארבעה חלקים, רחוב משה אבן עזרא ורחוב יהודה הלוי, אשר במרכזם שוכן קניון "לב אשדוד", הקניון הגדול בעיר אשר הוקם בשנות ה-90. ממזרח לרובע נמצאים פארק "יגאל אלון" וגן הפסלים, אשר ממשיכים את הריאה הירוקה של פארק "בן-גוריון" מרובע ב'. הרחובות ברובע קרויים על שם משוררים, סופרים ויצירות עבריות.

ברובע פועלים שלושה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר דתיים לבנות, בית ספר שיקומי לנערים שנפלטו ממסגרות חינוכיות, מתנ"ס "טנה", ותיכון מקיף ד'. כמו כן, ברובע קיים בית האבות המרכזי של אשדוד, מרפאת "ביקור רופא" עירונית, ותאגיד המים העירוני "יובלים". בעבר שכנה ברובע גם תחנת המשטרה העירונית, אשר עברה לרובע י' ב-2014.

רובע ו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר מעפילי הספינה "אגוז" ברובע ו'

רובע ו' הוקם באמצע שנות ה-60. מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין-רובעית, מרכז יום לנוער "בית רשת", מועדון ותיקי מלחמת העולם ה-2 "ווטרנים", מועדון "עיסוקי זהב" לקשישים יוצאי אתיופיה, בית העולה העירוני המשמש גם כמוקד מידע לעולי אתיופיה ומכיל גם ספרייה לקוראי רוסית ומתנ"ס "בית-לברון" ובו בריכה עירונית, חדר כושר עירוני, מגרשי טניס עירוניים, הסינמטק העירוני ומכללת גמלאים. בעבר היו ברובע בית הקולנוע "אולימפיה" במרכז המסחרי ומרכז הקליטה "עולים".

רובע ז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ז' הוקם בשנות ה-90. ברובע זה מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, ובשל כך בחרה העירייה לקרוא את שמות רחובות הרובע בשמותיהם של תנאים ואמוראים. מקומות ציבוריים ברובע: ישיבות רבות, בתי כנסת רבים, מכללה לנשים חרדיות "מעוף" ומרכז "זרעים" שהוא מרכז ללימודי ארץ ישראל ומצוותיה, אשר עורך פעילויות חווייתיות בתחום הטבע, הצמחייה והמים עבור גננות, מורי בתי הספר והתלמידים. צפונית לרובע ז' קיים אזור תעשייה "אלתא" של התעשייה האווירית לישראל.
רובע ז' פתוח בחלקו הראשוני למכוניות בשבתות ובחגים אך שאר רחובותיו נסגרים לתנועה בזמנים אלו.

רובע ח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ח' הוקם בשנות ה-70. כל שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לפרחים. מקומות ציבוריים ברובע: בניין "פלדות" ששימש קודם לכן כמרכז קליטה וכיום הוא בניין דיור ציבורי של "עמיגור", מכון רפואי של בית החולים "אסותא" במרכז "כלניות", מועדון "הדס" לוותיקי מלחמת העולם השנייה המכיל גם את מוזיאון הגבורה היהודית במלחמה מול הנאצים והשואה ומתנ"ס "חרצית" ובו בריכה עירונית וחדר כושר עירוני.

רובע ט'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ט' הוקם בתחילת שנות ה-90. שמות הרחובות ברובע זה הם שמות של רבנים ושל יישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל. ברובע מתגוררים בצוותא עולים מברית המועצות, ותיקים ואוכלוסייה דתית. מקומות ציבוריים ברובע: אולפנה, מרכז ייעוץ לנוער ומשרדי התאחדות עולי ברית המועצות (בתוך המרכז המסחרי). ברובע שוכן גם שבט "אביב" של תנועת הצופים העבריים.

רובע י'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר הניצחון בין רובע י' ל-י"ג לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית (הכיכר ממוקמת בין שדרות עובד בן-עמי לבין שדרות המייסדים)

רובע י' הוקם בתחילת שנות ה-90. ברובע זה מתגוררת בעיקר אוכלוסיית העולים מברית המועצות. רוב שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לנביאי עם ישראל ושמות הקשורים לראשית התנועה הציונית. מקומות ציבוריים ברובע: מדרחוב הנביאים, מרכז יום לקשיש "בית אביב", בית כנסת ובית מדרש לעולי ברית המועצות של הארגון "הדור הרביעי", ישיבת ההסדר נוה דקלים, בית העולה העירוני "איתן" ובו גם ספרייה לקוראי רוסית ומתנ"ס "דיונה" ובו אולם מופעים. ברובע תחנת המשטרה החדשה של אשדוד אשר נחנכה בשנת 2015 אשר משמשת גם כמטה מרחב לכיש של משטרת ישראל.

רובע י"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבעים ט"ו וי"א במבט מדרום

רובע י"א הוקם באמצע שנות ה-70. שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של נחלים בארץ ושמות של הרים בארץ. הרחוב המרכזי ברובע קרוי על שם ים כנרת. מקומות ציבוריים ברובע: מועדון גמלאים "מרגלית" לדוברי רוסית וספרדית, סניף בני עקיבא, מכון כושר פרטי ומתנ"ס "עם-שלום" ובו חדר כושר עירוני לילדים אולם כדוריד ומגרשי טניס עירוניים.

רובע י"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ב הוקם בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. שמות הרחובות ברובע זה נקראים על שמם של חודשים עבריים ושמותם של שבטי ישראל. במרכז הרובע שוכן בנין מוסדות שובה ישראל של הרב יאשיהו פינטו, מרכז ייעוץ למניעת אלימות במשפחה ומתנ"ס "ספרא".

רובע י"ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ג

רובע י"ג הוקם בתחילת שנות ה-90 ביחד עם הקמת רובע י'. גם ברובע זה מתגוררת בעיקר אוכלוסיית העולים מברית המועצות. רוב שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של המלכים ששלטו בממלכות יהודה וישראל. מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין-רובעית, מרכז ייעוץ לנוער, בית הספר התיכון מקיף ח', קן של תנועת הנוער העובד והלומד, בית מדרש של חב"ד "אשל אשדוד" עבור דוברי רוסית, מכון כושר פרטי (בתוך המרכז המסחרי) וקאנטרי קלאב שבנייתו אמורה להסתיים כבר מזה שנים רבות.

רובע י"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ד הוא רובע בהליכי תכנון. בנייתו מוטלת בספק, מכיוון ששטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה.

רובע ט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ט"ו הוא הרובע הגדול באשדוד מבחינת השטח. הרובע בנוי ברובו ממבנים פרטיים דו-קומתיים וכן רבי קומות אחדים. פיתוחו ובנייתו חולקה ל-4 שלבים, השלבים הראשונים נבנו באמצע שנות ה-80 והאחרונים בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. ברובע זה שוכן מגדל עתיק המכונה "המיצדית". לפני כאלף שנה שימשה עמדה זו כמגדל איתות המקשר עם העיר הערבית רמלה על מנת לבדוק האם אויבים מנסים לחדור לארץ מחוף ימה של אשדוד. ברובע ט"ו פועל מחנה (סניף) של תנועת הנוער המחנות העולים, וכן מתנ"ס "דקל" בשטח בית הספר היסודי "אופק".

רובע ט"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ט"ז הוקם בעשור הראשון של המאה ה-21. על מנת לנצל את שטחו הקטן יחסית (בעקבות שימור הדיונה הגדולה), רובו ככולו בנוי רבי קומות. הרחובות וגני הילדים ברובע זה קרויים על שמם של פירות.

רובע י"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ז הוקם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. הרובע עדיין בהליכי בנייה, בנוי ברובו מבתים פרטיים. הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של אבני חן.

רובע הקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריה מגורים ("הסיטי")[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע הקריה ("הסיטי") החל להבנות בסוף שנות ה-90 ונכון לשנת 2016 בנייתו כמעט הושלמה. הקריה הוא הרובע המאוכלס ביותר באשדוד עם מעל ל-21,000 תושבים.[5] ברובע ישנם שלושה חלקים: הקריה מע"ר צפון, הקריה מע"ר דרום והקריה מגורים. בשנת 2013 החל להבנות חלקו של הרובע הקרוי מע"ר דרום.[6] רובע זה מצטרף לרבעים א', ב' ו-ד' ויוצר ביחד איתם את מרכז העיר. מקומות ציבוריים ברובע: בית העירייה, קניון הסיטי ובו התחנה המרכזית, מרכז מסחרי "גן העיר", בית יד לבנים, מרכז לאמנויות "מונארט", אמפי-תיאטרון "מונארט", מוזיאון אשדוד לאמנות, הקונסרבטוריון העירוני "אקדמא", המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד, המרכז הפדגוגי, משרד הפנים, משרד הקליטה, שרות התעסוקה, משרד מס הכנסה, בית הדין הרבני, המרכז להשכלת מבוגרים ובו הקתדרה העממית "אופק" ואולפן עברית לעולים, היכל הספורט העירוני, בית חב"ד הראשי של העיר, בית האבות "נווה שבא", האגודה הישראלית לסוכרת, "מכון מור" וקניון סי-מול ובו משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי ובית הקולנוע "גלובוס מקס".

הקריה מע"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מע"ר דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע המרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע המרינה מאכלס אוכלוסייה מבוססת כלכלית בלבד. בנייתו החלה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. מקומות עיקריים ברובע: רציפי חנייה לכלי שיט, המרכז לחינוך ספורט ימי, מועדון שיט, הקונסוליה של רפובליקת ליבריה ותחנות איסוף של אוניות הלוקחות נוסעים לשיט תיירותי בים.

הרובע המיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת מד"א ברובע המיוחד בעיר

הרובע המיוחד מכיל כיום את תחנת מד"א של אשדוד ואת בית החולים באשדוד שבנייתו תסתיים בשנת 2017,[7] ומתחם אקדמי המורכב ממס' מכללות אקדמיות. הוא ממוקם דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י'.

המשולש החקלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרבע מיליון תושבים באשדוד אתר עיריית אשדוד, 30 במאי 2016
  2. ^ [1], אתר עיריית אשדוד, מנהלת רובע א'
  3. ^ [2], אתר עיריית אשדוד, מנהלת רובע ב'
  4. ^ [3], אתר עיריית אשדוד, מנהלת רובע ג'
  5. ^ משרד הפנים מעדכן את מספר התושבים באשדוד - כמעט רבע מיליון תושבים באשדוד באתר אשדודנט, 27 במאי 2013
  6. ^ ‫יאיר הרוש, מע"ר דרום - המתחם החם של אשדוד, באתר mynet‏, 20 בינואר 2013‬
  7. ^ ‫דליה מזורי, נחתם ההסכם להקמת בית חולים באשדוד, באתר nrg‏, 29 במאי 2012‬