רוברטו פרננדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברטו פרננדס
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 5 ביולי 1962 (בן 56)
בצ'י שבספרד
שם מלא רוברטו פרננדס בונייו
גובה 1.79 מטר
עמדה קשר מרכזי
מועדוני נוער
1976 - 1978 ויאריאל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1978 - 1979
1979 - 1981
1981 - 1986
1986 - 1990
1990 - 1995
1995 - 1999
1999 - 2001
סך הכול
ויאריאל
קאסטיון
ולנסיה
ברצלונה
ולנסיה
ויאריאל
קורדובה

63 (8)
135 (36)
144 (35)
123 (22)
142 (8)
67 (0)
674 (109)
נבחרת לאומית כשחקן
1982 - 1991 ספרד 29 (1)
קבוצות כמאמן
2004
2004
2006 - 2007
2008 - 2009
ולנסיה ב'
קורדובה
אוריאוולה
אלסירה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוברטו "רוברט" פרננדס בונייוספרדית: Roberto "Robert" Fernández Bonillo, נולד ב-5 ביולי 1962 בבצ'י שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ומאמן ומנהל טכני בהווה. פרננדס, שקריירת המשחק שלו שהייתה בעיקר בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, שיחק במספר קבוצות בולטות בספרד כגון ולנסיה, ברצלונה וויאריאל. לאורך 15 עונות בליגת העל הספרדית הבקיע פרננדס 95 שערים ב-439 משחקים בהם שותף. כמו כן, שיחק פרננדס 29 פעמים במדי נבחרת ספרד, עמה השתתף ביורו 1984 ובמונדיאל 1990.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרננדס, שנולד בבצ'י שבקהילה האוטונומית ולנסיה, הצטרף בנעוריו למחלקת הנוער של ויאריאל. בעונת 1978/79 החל פרננדס להשתלב בקבוצת הבוגרים של המועדון, שהייתה אז בליגה הרביעית, תחת המאמן ז'וזפ סגר. ב-1979 עבר פרננדס לקאסטיון ששיחקה אז בליגה השנייה ונמצאת קרוב לביתו בבצ'י. כבר בגיל 17 היה פרננדס שחקן משמעותי בקבוצה, והוא פתח ב-26 משחקי ליגה בעונתו הראשונה בקבוצה. את שער הבכורה שלו במדי הקבוצה כבש ב-13 בינואר 1980, השער היחיד בניצחון 1-0 על אוססונה. בעונת 1980/81 הפך לשחקן קבוע בהרכב הקבוצה, ולמעט משחק אחד פתח בכל יתר 37 מחזורי הליגה, בהם הבקיע 7 פעמים. הוא עזר לקאסטיון לסיים במקום הראשון בליגה ובכך להעפיל לליגה הראשונה.

התקופה הראשונה בוולנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום העונה, בקיץ 1981, עבר פרננדס לקבוצה הבכירה באזור, ולנסיה. בחודשים הראשונים בקבוצה לא שיחק, וכשערך את הופעת הבכורה, עת נכנס כמחליף במשחק גביע אופ"א נגד בואבישטה ב-21 באוקטובר 1981, כבש את השער הראשון במשחק ועזר לקבוצתו לנצח 2-0. בהמשך, במשחק הליגה הראשון בו פתח בהרכב כשחקן ולנסיה, נגד לאס פאלמס ב-8 בנובמבר, הבקיע את שער הניצחון בבעיטת עונשין. ב-24 בינואר 1982 כבש צמד לראשונה בקריירה, בניצחון קבוצתו 4-1 על אוססונה. בסך הכול באותה עונה שותף פרננדס ב-28 משחקים, מתוכם פתח ב-18, וכבש 6 שערים, 5 מתוכם בליגה. ולנסיה סיימה את הליגה במקום ה-5 והגיעה לרבע גמר גביע אופ"א, שם הודחה על ידי גטבורג.

בעונת 1982/83 המשיך פרננדס בתהליך הצמיחה שלו, אם כי ולנסיה עצמה התמודדה עם קשיים רבים, החליפה מאמן פעמיים במהלך העונה וסיימה במקום ה-15 בלבד, בשוויון נקודות עם המקום ה-16 שמוביל לליגה השנייה אך עם הפרש שערים עדיף על לאס פאלמס. בליגה, כבש 9 שערים ב-34 משחקים בהם שותף, כולל צמדים לרשתן של ריאל סוסיאדד ב-30 בינואר 1983 ושל ריאל בטיס ב-10 באפריל. בגביע אופ"א, בו הגיעה ולנסיה לרבע הגמר פעם נוספת, הופיע פרננדס ב-8 משחקים והבקיע שער אחד, בניצחון 2-1 על מנצ'סטר יונייטד ב-29 בספטמבר 1982. בעונה שלאחר מכן התאוששה ולנסיה במידת מה, אך מצבה הידרדר לקראת סוף העונה והיא סיימה את הליגה במקום ה-12. פרננדס הבקיע 8 שערים, מתוכם שני צמדים בניצחונות על אספניול וריאל סראגוסה, ב-31 הופעות.

עונת 1984/85 הייתה עונת שיא ברמה האישית עבור פרננדס, שעזר לוולנסיה לסיים במקום ה-9 בליגה עם 11 שערי ליגה ב-30 משחקים בהם שותף. בין היתר כבש צמד בניצחון 2-0 על ריאל סוסיאדד ב-7 באוקטובר 1984 וכן שלושער ראשון בקריירה שלו, בניצחון 4-1 על ריאל סראגוסה ב-23 בדצמבר. בעונה זו הורחק פרננדס בכרטיס אדום לראשונה בקריירה שלו, בהפסד 3-2 לאספניול ב-6 בינואר 1985 ובמשחק מול אתלטיקו מדריד ב-17 בפברואר. דווקא העונה הבאה, עונת 1985/86, הייתה שפל הן עבור פרננדס והן עבור ולנסיה. פרננדס נפצע במחזור השלישי בליגה ונעדר במשך קרוב ל-4 חודשים. הוא כבש לראשונה בעונה זו רק ב-6 באפריל 1986, צמד בניצחון 3-1 על הרקולס אליקנטה. עד סוף העונה הוסיף שער בודד נוסף, שער ניצחון על קדיס במחזור האחרון, ניצחון שלא עזר לוולנסיה להישאר בליגה הראשונה, שכן היא סיימה את הליגה במקום ה-16.

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1986 עזב פרננדס את ולנסיה וחתם בשורות ברצלונה, אחת הקבוצות הבכירות שבכדורגל הספרדי. פרננדס לא הצליח לכבוש במשחקיו הראשונים בקבוצה, ושערו הראשון הגיע רק במחזור ה-9, שער הניצחון בדרבי מול אספניול ב-12 באוקטובר 1986. בהמשך העונה הצליח לכבוש בקצב שאפיין אותו בתקופתו בוולנסיה, ואת עונתו הראשונה בברצלונה הוא סיים עם 10 שערי ליגה ב-40 הופעות. אחד משעריו היה בעיטת עונשין בקלאסיקו בו גברה ברצלונה 2-1 על ריאל מדריד ב-23 במאי 1987.[1] פרננדס קיבל את הכרטיס האדום הראשון והיחיד שלו במדי ברצלונה בהפסד 4-0 לספורטינג חיחון ב-28 בפברואר. ברצלונה הגיעה למקום ה-2 בליגה ולרבע גמר גביע אופ"א, במסגרת זו כבש פרננדס פעמיים ב-7 הופעות. בעונת 1987/88 עזר פרננדס לקבוצתו לזכות בגביע המלך, אך בליגה סיימה הקבוצה במקום ה-5 בלבד. פרננדס מיעט לכבוש בעונה זו. בליגה ובגביע אופ"א הצליח להבקיע 5 פעמים ב-38 משחקים.

בקיץ 1988 התמנה יוהאן קרויף ההולנדי לתפקיד מאמן הקבוצה. בעונתו הראשונה בתפקיד, שיתף קרויף את פרננדס בכל משחקי הליגה וגביע מחזיקות הגביע למעט אחד. פרננדס כבש שערים בקצב גבוה - 11 בליגה ו-5 בגביע המחזיקות, כולל צמד לרשתה של פרם האיסלנדית. בסוף העונה זכתה ברצלונה בגביע המחזיקות, הודות לניצחון 2-0 על סמפדוריה בגמר. בליגה הגיעה למקום ה-2, אחרי ריאל מדריד, שגם גברה על ברצלונה בתחילת העונה בסופר קאפ. בעונה הבאה, עונת 1989/90, הבקיע פרננדס 9 שערי ליגה, בהם שלושער שני בקריירה, במשחק בו הביסה ברצלונה את סלטה ויגו 6-0 ב-13 במרץ 1990. פרננדס היה שותף בפעם השנייה בקריירה שלו לזכייה בגביע המלך. בעונה זו הגיעה ברצלונה למקום ה-3 בליגה והודחה בשמינית גמר גביע המחזיקות על ידי אנדרלכט.

השיבה לוולנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1990 החליט פרננדס לשוב לקבוצתו הקודמת ולנסיה, שסיימה את העונה הקודמת במקום ה-2, מעל ברצלונה. פרננדס שב להיות שחקן קבוע בהרכב הקבוצה. ב-17 בנובמבר 1990 הבקיע שער בניצחון ולנסיה על ריאל מדריד בתוצאה 2-1. ב-2 בפברואר 1991 כבש נגד קבוצתו לשעבר, ברצלונה, במשחק שהסתיים בתוצאה 2-2. בסך הכול בעונה זו הבקיע 4 שערי ליגה ב-29 הופעות, וכן שער נוסף בגביע אופ"א ב-3 משחקים. ולנסיה סיימה במקום ה-7 בלבד והודחה מוקדם מגביע אופ"א, על ידי פורטו. בעונת 1991/92, עם המאמן החדש חוס הידינק, עזר פרננדס לוולנסיה להגיע למקום ה-4 בליגה, עם 8 שערים שכבש ב-31 משחקים. ביניהם היה צמד בניצחון 4-0 על קדיס ב-25 באפריל 1992 וכן בעיטת עונשין מוצלחת בהפסד 2-1 לריאל מדריד ב-31 במאי. גם בעונת 1992/93 היה פרננדס משמעותי בהגעתה של ולנסיה למקום ה-4 בליגה. בעונה זו כבש בליגה 6 פעמים ב-29 משחקים בהם שותף, וכן שער בודד בגביע אופ"א, במשחק הראשון של הסיבוב הראשון, בו הובסה ולנסיה 5-1 על ידי נאפולי. בגומלין הפסידה ולנסיה 1-0 והודחה מהטורניר. כמו כן, הורחק פרננדס פעמיים בכרטיס אדום, בשני משחקים רצופים בהם שותף: בהפסד 2-0 לריאל מדריד ב-8 באוקטובר 1992 ובניצחון 2-0 על אלבסטה ב-22 בנובמבר.

אחרי שפתח בארבעת משחקיה הראשונים של ולנסיה לעונת 1993/94, נפצע פרננדס באופן חמור במשחק מול ראסינג סנטאנדר ב-19 בספטמבר 1993.[2] לאחר הפציעה שותף כמחליף ב-3 משחקים ולא פתח באף משחק עד תום העונה. הייתה זו עונה קשה גם עבור ולנסיה, שפיטרה את הידינק במחזור ה-11, החליפה את עמדת המאמן פעמיים נוספות ואף החזירה את הידינק לקראת סיום העונה, אותה סיימה הקבוצה במקום ה-7. בעונת 1994/95 התאושש פרננדס מפציעתו וחזר להופיע בהרכב הקבוצה, אם כי לא באופן עקבי. בליגה הבקיע 4 שערים ב-28 משחקים בהם שותף, וולנסיה סיימה את הליגה במקום ה-10. בגביע המלך עזר פרננדס לוולנסיה להגיע לגמר, עם שער בגומלין חצי הגמר מול אלבסטה. בגמר, שנערך ב-24 ביוני 1995, הפסידה ולנסיה את התואר לדפורטיבו לה קורוניה, שניצחה 2-1.

ויאריאל וסוף הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף העונה, בגיל 33, חזר פרננדס לקבוצת נעוריו, ויאריאל, ששיחקה אז בליגה השנייה. הוא היה שחקן קבוע בהרכב הקבוצה ושותף ברוב המוחלט של משחקיה. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצה דשדשה ויאריאל במרכז טבלת הליגה, אך בעונתו השלישית שם, עונת 1997/98, הצליח פרננדס להוביל את הקבוצה למקום ה-4, ממנו הגיעה ויאריאל לפלייאוף ההעפלה לליגה הראשונה. בפלייאוף גברה ויאריאל על קומפסטלה בתוצאה המצטברת 1-1, הודות לחוק שערי חוץ, והעפילה לליגה הראשונה לראשונה בתולדותיה. גם בעונת 1998/99, כשהוא בן 36, המשיך פרננדס לשחק בעקביות בהרכב הקבוצה. הוא הבקיע פעמיים ב-39 הופעות בחזרתו לליגה הראשונה, אך לא הצליח למנוע את ירידתה חזרה לליגה השנייה.

פרננדס עזב את ויאריאל והצטרף לקבוצה אחרת מליגת המשנה, קורדובה. בעונתו הראשונה שם, עונת 1999/2000, הופיע ב-40 מתוך 42 משחקי הליגה, וקורדובה סיימה במקום ה-12. בעונת 2000/01 המשיך פרננדס להיות שחקן קבוע בקבוצה, והוא פתח ב-26 משחקים עד המחזור ה-30, לאחריו לא שותף באף משחק, למעט משחק הבית האחרון של הקבוצה, ב-10 ביוני 2001 נגד אלבסטה, אז נכנס כמחליף על מנת להיפרד מהקהל הביתי. פרננדס פרש ממשחק בסוף העונה, בגיל 38. בסך הכול השתתף פרננדס ב-439 משחקים בליגה הבכירה בספרד, בהם כבש 95 פעמים. בליגה השנייה השתתף ב-235 משחקים והבקיע 14 שערים.

קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרננדס שיחק במשך תקופה ארוכה במדי נבחרת ספרד הצעירה. דרכו החלה באליפות אירופה לנוער 1982, שם הגיעה הנבחרת לשמינית הגמר. פרננדס כבש את שערו הראשון במדי הנבחרת הצעירה בניצחון 1-0 על גרמניה ב-24 בפברואר 1982, במשחק הראשון של שמינית הגמר, אך בגומלין הודחה ספרד לאחר הפסד 2-0. באליפות אירופה לנוער הבאה הצליחו פרננדס והנבחרת להגיע לגמר הטורניר, שם הפסידו לאנגליה בתוצאה מצטברת 3-0 במהלך מאי 1984. פרננדס תרם להישג זה שלושה שערים, אחד מהם בחצי הגמר נגד יוגוסלביה.

פרננדס המשיך והשתתף עם הנבחרת הצעירה גם בטורניר הבא. פרננדס כבש בחצי הגמר נגד הונגריה ועזר לנבחרתו להעפיל לגמר בתוצאה המצטברת 5-4. בגמר, בו פגשה ספרד את איטליה באוקטובר 1986, הפסידה ספרד במשחק הראשון 2-1. בגומלין כבש פרננדס שער, עזר לנבחרתו לנצח 2-1, מה שהביא את המשחק להארכה בתקום 90 הדקות ולדו-קרב בעיטות עונשין בתום ההארכה. ספרד ניצחה בדו-קרב וזכתה בתואר.[3] בסך הכול שותף פרננדס ב-21 משחקים עם הנבחרת הצעירה, בהם הבקיע 7 פעמים.

דרכו של פרננדס במדי נבחרת ספרד הבוגרת החלה עוד לפני שהסתיימה דרכו בנבחרת הצעירה. הופעת הבכורה שלו במדיה הייתה כשפתח בהרכב במשחק מוקדמות יורו 1984 נגד איסלנד, ב-27 באוקטובר 1982, אז ניצחה ספרד את איסלנד 1-0. בהמשך נכנס כמחליף בתיקו 3-3 עם אירלנד ב-17 בנובמבר. ספרד העפילה לטורניר הגמר ופרננדס נכלל בסגל הנבחרת. הנבחרת הגיעה לגמר, שנערך ב-27 ביוני 1984, והיא הפסידה בו לצרפת 2-0. פרננדס, שלא שותף באף משחק לפני כן בטורניר, נכנס כמחליף 6 דקות לסיום המשחק ולא הצליח לעזור לנבחרתו למחוק את הפיגור.

בהמשך, לקח פרננדס חלק מצומצם במוקדמות מונדיאל 1986, כשנכנס כמחליף בשני משחקי מוקדמות, וכן פתח בשני משחקי ידידות ב-1985. פרננדס לא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל עצמו. גם לאחר המונדיאל, לקראת יורו 1988, שותף פרננדס במשחק ידידות אחד ובמשחק מוקדמות אחד, ולא נכלל בסגל הנבחרת לטורניר.

פרננדס הפך לשחקן משמעותי בנבחרת לקראת מונדיאל 1990. הוא פתח ברוב משחקי הנבחרת במהלך המוקדמות ועזר לנבחרתו להעפיל. פרננדס נכלל בסגל הנבחרת לטורניר, ובשלב הבתים, פתח בכל שלושת המשחקים ועזר לנבחרתו לעלות לשמינית הגמר מהמקום הראשון. פרננדס גם פתח בשמינית הגמר מול יוגוסלביה, שניצחה את ספרד 2-1 והדיחה אותה מהטורניר. שערו הראשון והיחיד במדי הנבחרת הספרדית הגיע במשחק מוקדמות יורו 1992, בהפסד 3-2 לצ'כוסלובקיה ב-14 בנובמבר 1990. משחקו האחרון של פרננדס היה ב-16 בינואר 1991, משחק ידידות נגד פורטוגל שהסתיים בתיקו 1-1. פרננדס שותף לאורך 9 שנים ב-29 משחקיה של נבחרת ספרד, בהם כאמור כבש פעם אחת.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק החל פרננדס לעבוד כמאמן. משרתו הראשונה הייתה בקבוצת המשנה של ולנסיה, ולנסיה ב', ששיחקה אז בליגה השלישית. פרננדס קיבל את הקבוצה במחזור ה-26 של עונת 2003/04, כשהיא מתחת לקו האדום ומועמדת לירידה לליגה הרביעית. פרננדס לא הצליח לעזור והקבוצה ירדה לליגה הרביעית בתום העונה, ולכן הוא סיים את תפקידו שם. בעונה הבאה, עונת 2004/05, החליף פרננדס באוקטובר 2004 את אסטבן ויגו שפוטר מאימון קורדובה, שהייתה אז בליגה השנייה. למעט ניצחון במשחקו הראשון עמה, הפסידה הקבוצה 4 פעמים ברציפות בליגה, ופרננדס פוטר מתפקידו.

באמצע עונת 2006/07 התמנה פרננדס לתפקיד המאמן באוריאוולה שמהליגה השלישית כשהיא במקום ה-14 בביתה. פרננדס הצליח להרימה עד למקום ה-3 במחזור ה-35, אך משם הידרדרה הקבוצה במידה מסוימת וסיימה את העונה במקום ה-7. בעונת 2007/08 המשיך פרננדס לאמן את הקבוצה עד המחזור ה-15, אז סיים את תפקידו במועדון, כשהקבוצה נמצאת במקום ה-9 בביתה. בעונת 2008/09 אימן רוברט את אלסירה שמהליגה השלישית גם היא, אך הוא פוטר כעבור 25 מחזורים, כשהקבוצה נמצאת מתחת לקו האדום במשך רוב התקופה שלפני כן.

לקראת עונת 2015/16 התמנה פרננדס כמנהל הטכני של מועדון הכדורגל ברצלונה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסטיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד עד גיל 21[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ספרד - יורו 1984 (מקום שני)

1 ארקונדה • 2 אורקיאגה • 3 קמאצ'ו • 4 מאסדה • 5 גויקוצ'יאה • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 ויקטור • 9 סנטיאנה • 10 גאייגו • 11 קרסקו • 12 סלבה • 13 בויו • 14 חוליו אלברטו • 15 רוברטו • 16 פרנסיסקו • 17 מרקוס • 18 בוטרגניו • 19 סראביה • 20 זוביזרטה • מאמן: מוניוס

ספרדספרד
נבחרת ספרד - מונדיאל 1990

1 זוביזרטה • 2 צ'נדו • 3 חימנס • 4 אנדרינואה • 5 סאנצ'יס • 6 ואסקס • 7 פרדסה • 8 קיקה • 9 בוטרגניו • 10 פרננדו • 11 וילארויה • 12 אלקורטה • 13 אבלנדו • 14 גוריס • 15 רוברטו • 16 באקרו • 17 היירו • 18 ראפה פאס • 19 סלינאס • 20 מנולו • 21 מיצ'ל • 22 אוקוטורנה • מאמן: סוארס

ספרדספרד