רוברט בן משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רוברט בן משה
Robert Benmosche.JPG
לידה 29 במאי 1944
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 2015 (בגיל 70)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום מגורים סאפרן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אלפרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע יזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוברט "בוב" בן-משהאנגלית: Bob Benmosche‏; 29 במאי 1944 - 27 בפברואר 2015) היה נשיא ומנכ"ל הקבוצה האמריקנית הבינלאומית (AIG)[1]. בן-משה התמנה לנשיא ומנהל ראשי על ידי משרד האוצר ודירקטוריון AIG בארצות הברית, כיורשה של לידי מ. אדוארד. בן-משה ידוע בעיקר בזכות מנהיגותו בקבוצה האמריקנית הבינלאומית שבה הוא הוביל מהפך, שיפור של 60% ברווחים מדי שנה, ופרעון הסיוע ממשלתי ששועבד על ידי ממשל בוש ואובמה.

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-משה נולד בברוקלין שבניו יורק. הוא איתר את מקור השושלת שלו בליטא, שם אבי סבו, משה קרייסקול, היה אחד היהודים הראשונים ששירתו בצבא הצאר ב-1830. סבו של בן-משה, הרב הרמן בן-משה העביר את המשפחה לארצות הברית בשנת 1894. אביו של בן-משה נפטר כשהיה בן עשר והותיר אותו, שלושת אחיו ואמו עם חוב של 250,000$ ומלונית הפאטיו הלא מרוהטת במונטיסלו, ניו יורק. המשפחה המשיכה להחזיק במלונית, בן-משה הצעיר עסק בפעילות משק הבית, נשא את מקלות הגולף של האורחים והפעיל את המרכזיה. העבודה הראשונה של בן-משה כנער הייתה כנהג משאית אספקה של קוקה קולה. בן-משה בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת אלפרד, משנת 1966, במתמטיקה. בין השנים 1966 ל-1968 בן-משה שירת כסגן בצבא ארצות הברית, הוצב בקוריאה בחיל הקשר האמריקאי ושם הוביל את תוכנית ההתקנה של תחום התקשורת.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-משה החל את הקריירה שלו כשהצטרף כיועץ לחברת הייעוץ "ארתור ד. ליטל". ב-1975 הצטרף בן-משה לקבוצת מערכות צ'ייס מנהטן וב-1982 לפיין וובר כדי להוביל את הפיתוח של מרכז הברוקראז' של החברה. במשך 14 שנות כהותו בפיין וובר בן-משה רכש ניסיון בשיווק וניהול בחטיבות עסקיות שונות, מה שהוביל אותו להפוך לסמנכ"ל הכספים של היחידה הקמעונאית של החברה. עם התקדמות הקריירה שלו בפיין וובר, בן-משה המשיך לצבור תחומי אחריות, מה שהוביל לקידומו כסגן נשיא ומנהל התפעול, המינהל והטכנולוגיה בחברה. בתפקיד זה הוא פיקח על המיזוג של פעילויות קידר פיבודיו עם אלה של פיין וובר. ב-1995 בן-משה עזב את פיין וובר לטובת תפקיד סגן נשיא בכיר בחברת ביטוח החיים מטרופולין. גם במטרופולין הוא טיפס במעלה הסולם וקודם לנשיא וסמנכ"ל תפעול. בנובמבר 1997, בתפקידו כסמנכ"ל תפעול, בן-משה פיקח גם על מערכי הביטוח הפרטי, המוסדי והבינלאומי. ב-1998 מונה ליו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה. הוא ליווה את החברה בתהליך הפיכתה לציבורית ופרש מתפקידו ב-2006[2].

ביטוח מטרופולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-משה הצטרף לחברת הביטוח מטרופולין בשנת 1995. בהמשך הוא מונה לסמנכ"ל תפעול ופיקח על מערך הביטוח הפרטי, המוסדי והבינלאומי. ב-1998 הוא מונה ליו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל, תפקיד שמילא עד לפרישתו ב-2006. במהלך כהונתו הוא פיקח על המעבר המוצלח של החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה. לאחר שהיה חבר דירקטוריון במשך 11 שנים ב-Credit Suisse AG, בן-משה פרש באפריל 2013.

בעל פונדק ויינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלותו של בן-משה וילה מפוארת בדוברובניק, קרואטיה. ב-2001 קנה את הנכס ובילה את שש השנים הבאות בשיפוצו. ב-2006 רכש קרקעות וייבא 1500 צמחי זינפנדל מעמק הנאפה[3]. ב-2011 הפיק כרם בן-משה 3,000 בקבוקי יין תחת המותג המשפחתי "בן-משה".

המהפך של AIG[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע 2009 בן-משה מונה למנכ"ל קבוצת הביטוח AIG, הוא מונה לתפקיד ב-10 באוגוסט של אותה השנה. הוא גויס על ידי ג'ים מילשטיין, שהיה ראש המחלקה לארגון מחדש במשרד האוצר האמריקאי[4]. בפגישתו הראשונה עם העובדים, בן-משה הצהיר כי הקונגרס מורכב מ"משוגעים", שהוא לא ישתף פעולה אם יתבקש להעיד בפני הקונגרס, וכי אנדרו קואומו, התובע הכללי של ניו יורק, שחקר את AIG אינו ראוי להיות בממשלה. לאחר מכן הוא ביקש מטוס פרטי ואמר כי הוא עלול לדלג מעל תשלום היטלי הממשל[5]. ב 26 במאי 2010 בן משה השתתף בוועדת TARP והעיד במסגרתה כי AIG תחזיר במלואה את השקעתה של ממשלת ארצות הברית ומשלם המיסים האמריקאי, עם רווחים. "AIG עולה כעת על דרך חדשה בהחזר חובותיה, ובסופו של יום, ממשלת ארצות הברית תהנה מרווח הגון" הוא העיד[6]. בן-משה פיקח על מכירת נכסים שאינם נכסי ליבה בתיקה של AIG כדי לשלם את החוב הממשלתי שעמד על 182 מיליארד דולרים[7]. יחידות עסקיות כמו ביטוח החיים של החברה האמריקאית ALICO, ביטוחי המאה ה-21, נן שאן ו-AIA נמכרו. ב-14 בדצמבר 2012, בן-משה הודיע כי הממשל האמריקאי ומשלם המיסים קיבלו את השקעתם במלואה בתוספת רווח של 22 מיליארד דולרים. כהונתו של בן-משה מתהדרת עם חזרה לרווחיות, פרעון החוב המלא לבנק הפדרלי של ניו יורק, הפחתת חזקתו של משרד האוצר ב-AIG אל מתחת ל-20% ופרעון הלוואה פדרלית של 85 מיליארד דולרים בשנת 2008[8][4].

מחלת הסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013, אובחן כחולה בסרטן הריאה. הוא המשיך לעבוד גם במהלך טיפול כימותרפי. בראיון שנתן לצ'ארלי רוז בדצמבר 2012, אמר שהוא ישאר בתפקידו הנוכחי בשנתיים הקרובות. באוגוסט 2014 קיצר את לוח הזמנים בשל החמרה במצבו הרפואי ובספטמבר 2014 מונה מנכ"ל אחר במקומו. ב-27 בפברואר 2015 נפטר.

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגזין הביטוח והטכנולוגיה זיהה את בן-משה כאחד ממנכ"לי הטכנ'-ביטוח של התעשייה, ב-2010[9]
  • בן-משה דורג במקום ה-42 בין 50 המנהיגים המובילים במגזין פורצ'ן ב-2010[10]
  • אנדרו רוס סורקין מהניו יורק טיימס הכתיר את בן-משה כמנהל השנה ב-2010[11]
  • בן-משה מדורג במקום ה-59 מתוך 100 המנכ"לים של הארוורד ביזנס ריוויו בינואר 2010[12]
  • מגזין הביטוח והטכנולוגיה כינה את בן-משה כמזיז ומניע לשנת 2011[9]
  • The New York Police & Fire Widows’ & Children’s Benefit Fund named Benmosche as an honoree in 2012[13].
  • בשנת 2012 נקראה על שמו של בן משה קרן האלמנות והילדים של חללי כוחות המשטרה וכיבוי האש
  • זוכה פרס ביטוח היכל התהילה לשנת 2013[14]

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • AIG, מנכ"ל. 2009–מותו ב-2015.
  • מטרופוליטן, מנכ"ל. 1998–2006
  • מטרופולין, נשיא. 1994–1997
  • מטרופולין, מנהל חטיבות עסקיות. 1995–1997
  • פיין וור, מנהל חטיבות מכירה. 1994–1995
  • פיין וובר, דירקטור, 1987–1995
  • פיין וובר, סמנכ"ל תפעול
  • פין וובר, סמנכ"ל מחלקת שיווק. 1982–1985
  • בנק צ'ייס מנהטן, סמנכ"ל טכנולוגיה. 1975–1982
  • ארתור ד. ליטל, יועץ. 1969–1975
  • צבא ארצות הברית. 1966–1968

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Robert Benmosche: Executive Profile & Biography – Businessweek". investing.businessweek.com. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2012. 
  2. ^ Scism, Leslie; Lublin, Joann S.; Pleven, Liam (10 באוגוסט 2009). "AIG Chief: Loud Voice And a Listener's Ear". The Wall Street Journal. עמ' C1. 
  3. ^ "AIG CEO Robert Benmosche The Insurance Executive Makes Wine in Croatia - winespectator.com". winespectator.com. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2013. 
  4. ^ 4.0 4.1 Son, Hugh (14 באוגוסט 2009). "AIG Changes Bylaw to Ensure Chairman’s Independence". Bloomberg LP. 
  5. ^ "AIG: The country's most tone-deaf CEO". Fortune. 31 בדצמבר 2009. 
  6. ^ "AIG Under Troubled Asset Relief Program, Panels 4 & 5.". C-SPAN. 
  7. ^ Davies, Paul. "AIG sells $6bn AIA stake to pay down debt". Financial Times. Financial Times. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2012. 
  8. ^ "Treasury sells big chunk of AIG stock at a profit - Reuters.com". reuters.com. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2012. 
  9. ^ 9.0 9.1 Burger, Kathy (6 בינואר 2011). "AIG's Bob Benmosche Reflects on His Career". Insurance & Technology. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2012. 
  10. ^ Newcomb, Peter (19 בנובמבר 2010). "2010's top people in business". CNN Money. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2012. 
  11. ^ Ross Sorkin, Andrew (3 בינואר 2011). "Roasting and Toasting The Dealmakers". New York Times. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2012. 
  12. ^ T. Hansen, Morten (ינואר 2010). "100 Best-Performing CEOs in the World". Harvard Business Review. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2012. 
  13. ^ Gordon, Amanda (12 באוקטובר 2012). "Scene Last Night: Swizz Beatz, Michael Moore, Estelle". BusinessWeek. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2012. 
  14. ^ "2013 Winner Insurance Hall of Fame". Property Casualty 360.