רוברט גרג צ'רי
 | |||||||
| לידה |
17 באוקטובר 1891 מחוז יורק, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1957 (בגיל 65) גסטוניה, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | פארק הזיכרון גסטון, גסטוניה, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת דיוק | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית בקרוליינה הצפונית, המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
רוברט גרג צ'רי (באנגלית: Robert Gregg Cherry; 17 באוקטובר 1891 – 25 ביוני 1957) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מקרוליינה הצפונית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כראש עיריית גסטוניה ה-25 בשנים 1919–1923, כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הצפונית בשנים 1930–1940 (מתוכן כיושב ראש הבית בשנים 1936–1939), לאחר מכן ועד 1944 כחבר הסנאט של קרוליינה הצפונית, וכמושל קרוליינה הצפונית ה-61 בשנים 1945–1949.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוברט גרג צ'רי נולד במחוז יורק שבקרוליינה הדרומית, כבנם של צ'ונסי לה פאייט צ'רי, ושל הארייט אקסרינה "האטי" (לבית דייוויס) צ'רי. כשהיה בן שנתיים, נפטרה אמו, ואביו נפטר כשהוא היה בן שבע, והוא גדל אצל קרובי משפחת אמו בגסטוניה (אנ') שבקרוליינה הצפונית. ב-1912 סיים צ'רי לימודי תואר בוגר אוניברסיטה בטריניטי קולג' (כיום אוניברסיטת דיוק), וב-1914 קיבל תואר מבית הספר למשפטים באוניברסיטת דיוק.[1] ב-מלחמת העולם הראשונה הוא ארגן והוביל פלוגת תותחנים מתנדבים.
בגסטוניה התבדחו האנשים שהוא היה עורך הדין הטוב ביותר בעיר כאשר היה פיכח, ועורך הדין השני הטוב ביותר כאשר היה שתוי.[2]
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1919–1923 כיהן צ'רי כראש עיריית גסטוניה. בשנים 1930–1940 הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הצפונית, כאשר בשנים 1936–1939 הוא כיהן כיושב ראש הבית. בשנים 1937 - 1940 הוא שימש כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית בקרוליינה הצפונית, ולאחר מכן ועד 1944 כחבר הסנאט של קרוליינה הצפונית.
מושל קרוליינה הצפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1944 נבחר צ'רי כמושל קרוליינה הצפונית. במהלך מסע הבחירות שלו הוא עבר ברחבי המדינה ונשא נאומים לקידום הבריאות, העבודה הקשה, שיפור מערכת החינוך ומימון יציב שלה,, שיפור ההזדמנויות לעובדי המדינה, ותיקי המלחמה והמורים, כבישים טובים יותר, שירות טלפונים באזורים הכפריים וחשמל לכול, טיפול הוגן בציבור העובדים, שיפור המגזר החקלאי, שימור משאבי הטבע ופיתוח משאבי המדינה, הורדת מיסים ככל האפשר, ותוכניות בנייה עם סיום המלחמה.[3] ב-4 בינואר 1945 הוא הושבע לתפקידו.
צ'רי ירש כלכלה שהתמודדה עם מחסור בחומרי גלם ובעובדים כתוצאה ממלחמת העולם השנייה. אחת מהנושאים המרכזיים שבהם הוא התמקד במהלך תקופת כהונתו כמושל היה שיפור המוסדות לטיפול נפשי בניהול המדינה. על שמו נקרא בית החולים לחולי נפש (אנ') בגולדסבורו.
ב-3 במאי 1947 המתיק צ'רי את עונשי המוות של ארבעה גברים שהורשעו באונס קבוצתי של אישה. הארבעה, קלווין קובינגטון, גריינג'ר תומפסון, סטייסי פאוול וקליפ אינמן, הורשעו באונס של דורותי פריי בלמברטון (אנ') במרץ 1946. על אף הרקע הגזעי של המקרה (הארבעה היו אפרו-אמריקאים ופריי הייתה לבנה), הוא משך פחות תשומת לב ציבורית מאחר שפריי נכנסה לאזור המגורים של השחורים בלמברטון כדי לקנות משקה חריף. הוא נאנסה לאחר שבעלה השאיר אותה להמתין במכוניתם. צ'רי המתיק את גזר דינם למאסר עולם, ובהחלטה שכתב הוא האשים את הקורבן:
לאחר שיקול דעת מדוקדק, אני משוכנע שעונש מוות יהיה חמור מדי במקרה זה. אני סבור שהתובעת, בשל התנהגותה הפסולה ובשל אי-שמירת תחושת הגינות, הציבה את עצמה במצב שיצר פיתוי עבור הנאשמים להתעלל בה ולהפוך אותה לקורבן קל לתאוותיהם החייתיות.[4]
מוקדם יותר באותה שנה המתיק צ'רי את עונש המוות של תומאס לואיס, גם הוא אפרו-אמריקאי, שהורשע באונס אישה לבנה. ההחלטה התקבלה כתגובה לשופט שעתר לטובתו, באומרו שהקורבן, וילי מיי ג'ונסון, הייתה אישה שעסקה בזנות ולחובתה רישום פלילי ארוך.[4] עם זאת, להחלטות דומות של צ'רי היה בסיס עובדתי. ב-1945 הוא המתיק את עונשי המוות של מרווין מתסון, נער בן 15 שהורשע ברצח מפקד המשטרה דקסטר א. מילספס,[5] ושל ארנסט ברוקס, נער שחור בן 14 שהורשע ברצח אישה לבנה הרה מול בתה בת ה-7 במהלך פריצה. הוא ציין את גילם של השניים כסיבה להחלטתו.[6][7]
שלא כמו דמוקרטים דרומיים אחרים, צ'רי, על אף שתמך בהפרדה הגזעית, תמך בהארי טרומן בבחירות לנשיאות של 1948, ולא הצטרף לדיקסיקרטים (אנ').[8]
לאחר תום כהונתו כמושל פרש צ'רי מהחיים הפוליטיים ושב לעיסוקו בעריכת דין.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1921 נשא צ'רי לאישה את לולה מילדרד סטפורד (אנ'), בתו של ראש עיריית גרינסבורו, אמורי ג'וניוס סטפורד. לשניים לא היו ילדים.
רוברט גרג צ'רי נפטר בגסטוניה ב-25 ביוני 1957. הוא נטמן בפארק הזיכרון גסטון שבעיר. טבלת זיכרון לזכרו נקבעה במרכז העיר.[9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 3, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1159.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוברט גרג צ'רי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- רוברט גרג צ'רי באנציקלופדיה של קרוליינה הצפונית (באנגלית)
- רוברט גרג צ'רי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- רוברט גרג צ'רי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "North Carolina manual ". 1916.
- ↑ Richard Walser. Tar Heel Laughter. UNC Press Books, 1983. p. 150.
- ↑ PUBLIC ADDRESSES AND PAPERS of ROBERT GREGG CHERRY GOVERNOR OF NORTH CAROLINA 1945-1949 Edited by David Leroy Corbitt, Head, Division of Publications State Department of Archives and History Raleigh Council of State State of North Carolina 1951, p.xiii.
- 1 2 Seth, Kotch (May 2009). "Unduly harsh and unworkably rigid: the death penalty in North Carolina, 1910-1961". Carolina Digital Repository. pp. 123-124.
- ↑ Seth, Kotch (May 2009). "Unduly harsh and unworkably rigid: the death penalty in North Carolina, 1910-1961". Carolina Digital Repository. pp. 159-160.
- ↑ Seth, Kotch (May 2009). "Unduly harsh and unworkably rigid: the death penalty in North Carolina, 1910-1961". Carolina Digital Repository. pp. 139-141.
- ↑ "THE SOUTH: Two Governors". TIME. January 7, 1946.
- ↑ "R. Gregg Cherry (O-56). www.dncr.nc.gov. January 19, 2024.
- ↑ North Carolina Historical Marker. Archived February 16, 2012, at the Wayback Machine.
