רוברט דורסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט דורסט
Robert Durst
Robert Durst CDCR.jpg
לידה 12 באפריל 1943
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בינואר 2022 (בגיל 78)
סטוקטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Robert Alan Durst עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 10 בינואר 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוברט אלן דורסטאנגלית: Robert Durst; ‏12 באפריל 194310 בינואר 2022) היה יורש נדל"ן אמריקאי, ששלושה סיפורי רציחות נקשרו בשמו, והוא עומד במרכזה של סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית "הג'ינקס".

דורסט בנו של איל הנדל"ן הניו יורקי סימור דורסט; ואחיו הבכור של דגלאס דורסט, ראש ארגון דורסט. על פי החשד, רצח שלושה אנשים במדינות שונות: קתלין מקורמק דורסט, אשתו הראשונה, שנעלמה בניו יורק בשנת 1982; סוזן ברמן, חברתו הוותיקה, שנהרגה בקליפורניה בשנת 2000; ושכנו מוריס בלק שנהרג בטקסס בשנת 2001. בעקבות מצוד ברחבי ארצות הברית נעצר דורסט בחשד לרצח מוריס בלק, ואף על פי שהודה בביתור גופתו של בלק הוא זוכה מהרצח עצמו בעילה של הגנה עצמית. עורכי דינו של דורסט הסבירו לחבר המושבעים שהם נקראו להכרעה אך ורק בשאלה האם התבצע רצח, ואילו שאלת ביתור הגופה והשלכתה למים היא שאלה אחרת שכלל לא התבקשו להכריע בה בבית הדין.

ב-14 במרץ 2015 נעצר דורסט בניו אורלינס באשמת רצח מדרגה ראשונה של סוזן ברמן. ב-4 בנובמבר 2016 הוא הועבר לקליפורניה וזמן קצר לאחר מכן הוסגר בלוס אנג'לס באשמת רצח. באוקטובר 2018 קבע שופט בית המשפט בלוס אנג'לס, מארק ווינדהאם, כי קיימות עדויות מספיקות על מנת שדורסט יועמד לדין בנוגע למותה של ברמן.[1] משפטו החל ב-2 במרץ 2020[2] והספיק להימשך שישה ימים בלבד, עד שנעצר ונדחה למועד מאוחר יותר בשל התפרצות COVID-19.[3]. משפטו מעולם לא נפתח מחדש בעקבות מותו כמעט שנתיים לאחר מכן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט דורסט, הבכור מבין ארבעה ילדים, נולד ב-12 באפריל 1943[4] וגדל בסקרסדייל, ניו יורק, למשפחה יהודית.[5] הוא בנם של משקיע הנדל"ן סימור דורסט ואשתו ברניס הרשטיין. אחיו הם דאגלס, טומי וונדי. סבו של אביו של דורסט, ג'וזף דורסט, שהיה חייט כשהיגר מאוסטרו-הונגריה בשנת 1902, הפך בסופו של דבר למנהל ומפתח יזמות נדל"ן, שהקים את ארגון דורסט בשנת 1927. סימור הפך לראש העסק המשפחתי בשנת 1974 עם מות אביו.[6]

כשרוברט היה בן שבע, אמו נפטרה כתוצאה מנפילה מבית משפחת סקארסדייל; בהמשך טען כי רגעים לפני מותה אביו קרא לו לבוא לחלון ממנו יוכל לראות אותה עומדת על הגג. עם זאת, בראיון לניו יורק טיימס במרץ 2015, אחיו דאגלס הכחיש כי רוברט היה עד למותה.[7][8] בילדותם רוברט ודאגלס עברו ייעוץ על מנת לפתור יריבות בין אחים;[9] בדו"ח של פסיכיאטר משנת 1953 על רוברט בן העשר צוין כי הוא סובל מ"אישיות מפורקת ואולי אפילו סכיזופרניה".[10]

דורסט למד בבית הספר התיכון בסקרסדייל, שם תארו אותו חברי כיתתו כמתבודד.[9] הוא סיים תואר ראשון בכלכלה בשנת 1965 מאוניברסיטת להיי, שם היה שחקן לקרוס, והמנהל העסקי של עיתון הסטודנטים "החום והלבן".[11][12] בהמשך אותה שנה הוא נרשם ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם הכיר את סוזן ברמן שהפכה לחברתו הקרובה. בסופו של דבר פרש דורסט מבית הספר וחזר לניו יורק בשנת 1969.[13] דורסט המשיך להיות יזם נדל"ן בעסקי אביו; עם זאת, אחיו דאגלס מונה בשנת 1992 לנהל את החברה, מינוי שגרם לקרע בין רוברט למשפחתו.[14]

דורסט מת ב-10 בינואר 2022 מדום לב בבית חולים בסטוקטון, קליפורניה.

פשעים שבגינם נחקר דורסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורסט נחקר מספר פעמים על ידי המשטרה בנוגע להיעלמותה של אשתו הראשונה, קתי מקורמאק, הרצח של סוזן ברמן והרצח של מוריס בלאק. הוא נשפט וזוכה מהרצח של מוריס בלאק.

היעלמותה של קתלין מקורמיק דורסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1971 פגש דורסט את קתלין (קתי) מקורמיק, שהייתה אז שיננית. אחרי שני דייטים, הזמין דורסט את מקורמק לחלוק את ביתו בוורמונט, שם פתח חנות מזון בריאות. היא עברה לשם בעקבותיו בינואר 1972.[9] עם זאת בעקבות לחציו של אביו חזר דורסט לניו יורק כדי לעבוד בעסק המשפחתי.[15] הזוג חזר למנהטן, שם נישאו ב-12 באפריל 1973 - יום הולדתו ה-30 של דורסט.[16]

בעת שנעלמה הייתה מקורמיק סטודנטית לרפואה בשנתה הרביעית והאחרונה במכללה לרפואה של אלברט איינשטיין בברונקס, חודשים ספורים לפני קבלת התואר שלה.[17] היא תכננה להיות רופאת ילדים. המפגש האחרונה של מקורמיק עם מישהו שאינו דורסט התרחש בערב 31 בינואר 1982,[18][19] כשמקורמיק הופיעה באופן בלתי צפוי בארוחת ערב בביתה של חברתה גילברט נג'מי בניוטאון, קונטיקט. נג'מי הבחינה שמקורמיק הייתה נסערת ולבשה מכנסי טרנינג אדומים, פרט שנאג'מי מצאה מוזר שכן מקורמיק נהגה בדרך כלל להתלבש באופן מוקפד. בהמשך הערב, בעקבות שיחה עם בעלה עזבה מקורמיק לכיוון ביתה הזוגי בדרום סאלם, ניו יורק.[20][21]

עם שובה לבית בדרום סאלם נקלעו בני הזוג לריב,[16] שלאחריו, לטענת דורסט, הוא לקח את אשתו לתחנת הרכבת לכיוון העיר ניו יורק והלך לשתות עם שכן. למשטרה סיפר דורסט שדיבר עם אשתו בטלפון לאחר שהגיעה לדירתם במנהטן.[22] "זה מה שאמרתי למשטרה", אמר מאוחר יותר דורסט ליוצרי הסדרה התיעודית "הג'ינקס", שם טען שבעצם לא דיברו טלפונית באותו היום. לדבריו הוא קיווה שאם יאמר שדיבר איתה "זה פשוט יגרום לכל הסיפור הזה להיעלם."

מקורמיק הייתה אמורה לפגוש את חברתה נג'מי בפאב "שער האריות" במנהטן. משלא הגיעה, נג'מי חששה שקרה לה משהו והתקשרה לדווח על היעדרותה במשטרה במשך מספר ימים. מספר ימים מאוחר יותר התלונן גם דורסט על היעדרותה במשטרה. שוער ומפקח הבניין בבניין הדירות של הזוג ברחוב ריברסייד דרייב טענו כי ראה שם את מקורמיק ב-1 בפברואר, יום לאחר שנראתה בארוחת הערב, אך השוער גם אמר שהוא ראה אותה רק מאחור ומרחוק, ולא יכול היה להיות בטוח שזו היא.[20] חוקר פרטי, שנשכר על ידי עורך דינו הפלילי של דורסט, העלה בחקירתו (שלא הועברה למשטרה) כי השוער אמר שהוא לא ראה את מקורמיק מגיעה, וייתכן שכלל לא עבד בלילה שנעלמה.[23][24]

מערכת היחסים בין בני הזוג הייתה מעורערת עוד טרם ההיעלמות - שלושה שבועות לפני היעלמותה טופלה מקורמיק בבית חולים בברונקס בשל חבלות בפנים. היא סיפרה לחבר שדורסט הכה אותה אך היא לא הגישה תלונה נגדו בגין האירוע.[20] עוד באותה תקופה ביקשה מקורמיק מדורסט הסדר גירושין שכלל הסדר על סך 250,000 דולר.[25] דורסט, שסירב להסדר, ביטל את כרטיס האשראי של אשתו, הסיר את שמה מחשבון בנק משותף וסירב לשלם את שכר הלימוד שלה.[26]

בנוסף, במשך שלוש שנים עד להיעלמות, ובמקביל ליחסיו עם מקורמיק ניהל דורסט קשר רומנטי עם פרודנס פארו והתגורר בדירה נפרדת.[9][27]

לאחר היעלמותה הציע דורסט פרס של 100,000 דולר למידע שיעזור להשבת אשתו, בהמשך הפחית את הסכום ל-15,000 דולר. שלושה שבועות לאחר שדורסט דיווח על מקורמיק כנעדרת, נמצאו חפציה במכולת הזבל של הבניין בו הייתה הדירה אותה חלקו במנהטן.[28] כשאחד מחבריה של מקורמק ואחותה גילו כי דווח עליה שהיא נעדרת, הם פרצו לבקתתם של בני הזוג בתקווה למצוא אותה. במקום זאת, הם מצאו כי הקוטג' נעקר, הדואר של מקורמיק לא נפתח, וחפציה הושלכו לפח.[21]

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר היעלמותה של מקורמיק, טען דורסט בפני המשטרה כי הוא דיבר איתה בפעם האחרונה כשהיא התקשרה אליו מדירתם במנהטן. הוא טען כי הפעם האחרונה שראה אותה הייתה בתחנת הרכבת קטונה,[29] שם היא תכננה לעלות על הרכבת של השעה 21:15 למנהטן. דורסט טען גם כי ב-4 בפברואר התקשר אליו המפקח מבית הספר לרפואה של מקורמיק ואמר כי התקשרה אליו ב-1 בפברואר לומר כי היא חולה ונעדרה מבית הספר כל אותו השבוע. לא ברור האם מקורמיק אכן עשתה את השיחה הזו. יום לאחר השיחה עם המפקח מבית הספר דיווח עליה דורסט כעל נעדרת.

שמונה שנים לאחר היעלמותה של מקורמיק, דורסט התגרש ממנה תחת עילת בן זוג נעדר.[16][30] בשנת 2016 ביקשה משפחת מקורמק להצהיר על קתלין כמתה, והיא הוכרזה ככזו שנה מאוחר יותר.[31][32] אמה של קתלין, אן מקורמיק, ניסתה לתבוע את דורסט בסכום של 100 מיליון דולר, בטענה שהרג את מקורמיק וכי נשללה מהם את הזכות לקבור אותה.[33][34] בשנת 1999 פתחה משטרת מדינת ניו יורק מחדש את החקירה הפלילית בדבר ההיעלמות, ובדקה לראשונה גם את ביתו לשעבר של דורסט בדרום סאלם, שלא נבדק עד אז. עצם פתיחת החקירה לא פורסם עד נובמבר 2000.[20][27]

באוגוסט 2019 נדחתה תביעה שהגישה קרול, אחותה של מקורמיק נגד דורסט בטענה שרצח את אשתו, בשל עילת התיישנות, ונטען שהיא המתינה זמן רב מדי להגשת התביעה.[35]

הרצח של סוזן ברמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזן ברמן, ידידה ותיקה של דורסט שייצגה אותו והקלה על התדמית הציבורית שלו לאחר ההיעלמות של מקורמיק, הייתה בתו של דייווי ברמן, גנגסטר נחשב שבשלהי שנות הארבעים של המאה הקודמת הפעיל את מלון פלמינגו וקזינו בלאס וגאס. ב-24 בדצמבר 2000 נרצחה ברמן ביריה מקרוב, בסגנון שנראה כמו הוצאה להורג, בביתה שבקניון בנדיקט בקליפורניה, לאחר ששכנותיה הזעיקו את המשטרה לדווח כי הדלת האחורית שלה פתוחה ושלושת כלבי פוקס טרייר שלה מסתובבים חופשי.

כעבור מספר ימים קיבלה משטרת בוורלי הילס מכתב בכתב-יד שחותמת הדואר עליו הייתה של 23 בדצמבר ובו כתובה אך ורק כתובתה של ברמן והמילה "גופה" ("cadaver").[24] החקירה העלתה שדורסט היה בצפון קליפורניה בימים לפני מותה של ברמן, וכי הוא טס מסן פרנסיסקו לניו יורק בלילה שלפני גילויה של הגופה.[16][36] זמן קצר קודם לכן קיבלה ברמן 50,000 דולר מדורסט, בשני תשלומים.[20][37] דורסט אישר למשטרת לוס אנג'לס ששלח לה סכום של 25,000 דולר, וכן העביר להם בפאקס עותק של התצהיר שלה מ-1982 בנוגע להיעדרות מקורמיק, אבל סירב לשתף פעולה מעבר לכך בשאלות לגבי הקשר שלו לרצח.[38]

ב-9 באוקטובר 2001 נעצר דורסט בגלווסטון זמן קצר לאחר שנמצאו חלקי גופות של שכנו, מוריס בלאק, צפים במפרץ גלווסטון. למחרת הוא שוחרר בערבות של 300,000 דולר. דורסט החמיץ דיון בבית המשפט ב־16 באוקטובר והוצא צו מעצר באשמת שבירת ערבות. ב-30 בנובמבר הוא נתפס בסופרמרקט " וויגמן" בפנסילבניה, לאחר שניסה לגנוב פלסטרים, עיתון, וכריך סלט עוף עם פלפלים אדומים קלויים על באגט פומפרניקל, אף על פי שהיו לו 500 דולר במזומן בכיס.[20][39] בחיפוש משטרתי במכונית השכורה שלו נמצאו 37 אלף דולר במזומן, שני אקדחים, מריחואנה, רישיון הנהיגה של בלאק,[40] והוראות נסיעה לביתו של גילברט נג'מי בקונטיקט.[41][42] דורסט ניצל את זמנו במנוסה כדי לאיים על אחיו דגלאס, באמצעות ביקור בחניה של ביתו בקטונה, ניו יורק, כשהוא חמוש. בסופו של דבר הוא הוסגר לטקסס למשפט.

הסדרה התיעודית "הג'ינקס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה התיעודית "הג'ינקס: חייו ומיתותיו של רוברט דורסט" יצאה ב-2015 ברשת HBO, ותיארה ראיות נסיבתיות שקשרו את דורסט לסדרת הרציחות.[43][44] הסרט התיעודי פירט את היעלמותה של מק'קורמק, מותה של ברמן לאחר מכן, והריגתו של בלק. בניגוד לעצת עורכי דינו[45] ואשתו דברה לי צ'רטאן, העניק דורסט ראיונות מרובים וגישה בלתי מוגבלת לחומריו האישיים ליוצרי הסרטים.[46][47][48] ברגע קולנועי מדהים עם סיום ההקלטות לסדרה הלך דורסט לשירותים כשהמיקרופון עדיין מחובר אליו, שם הוקלט אומר לעצמו: "הנה זה. אתה נתפס! ... אתה צודק, כמובן. אבל אתה לא יכול לדמיין. . . . עצור אותו . . . אני לא יודע מה יש בבית. . . אה, אני רוצה את זה. . . איזה אסון . . . הוא צדק. טעיתי. והגיהוקים. . . אני מתקשה בשאלה. . . מה לעזאזל עשיתי? הרגתי את כולם, כמובן."[49][50] ה-FBI עצר את דורסט בניו אורלינס באותו יום בו שודר הפרק האחרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schiff, Andrew (31 באוקטובר 2018). "Judge Rules that NY Real Estate Heir Durst Stand Trial for Murder". The Jewish Voice. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2019. 
  2. ^ Hamilton, Matt (2 במרץ 2020). "Robert Durst's fate will rest with 12 jurors, the only audience that matters now". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2020. 
  3. ^ Hamilton, Matt (15 במרץ 2020). "Robert Durst murder trial postponed because of coronavirus as court announces new safety measures". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2020. 
  4. ^ Collins, Marion (18 בנובמבר 2002). Without a Trace. New York: Macmillan. ISBN 0-312-98502-9. 
  5. ^ Chilewich, Aron. "Robert Durst’s Jewish background". Jewish Journal. Tribe Media Corp. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2019. 
  6. ^ Rubinstein, Dana (10 בינואר 2011). "New York Real Estate: Douglas Durst Takes Helm to Change City Landscape". Wall Street Journal (new York City: Dow Jones & Company). בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2016. 
  7. ^ Dwyer, Jim (17 במרץ 2015). "A Durst Sibling Recounts the Violent Ripples Below a Charming Surface". The New York Times (New York City: New York Times Company). בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2016. 
  8. ^ Bandler, Jonathan (7 בפברואר 2015). "Robert Durst admits lying about wife's disappearance on HBO". The Journal News (New York City: Gannett Company). בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. Robert Durst addresses her 1950 suicide at the family's home in Scarsdale when he was 7. Durst claims his father, Seymour, walked him over to a hall window and showed him Bernice Durst standing on the roof. "I waved at Mommy. I don't know if she saw me," he said. "It never went through my mind that, 'What is she doing on the roof in her nightie?'" He didn't see her fall but said he heard the maid shouting, "'She's off the roof.'" "I never forgot it," he said. "It never left me." 
  9. ^ 1 2 3 4 Bagli, Charles V.; Flynn, Kevin (21 באוקטובר 2001). "A Two-Decade Spiral Into Suspicion; Long After Wife Disappears, Heir Vanishes After Texas Murder". The New York Times (New York City: New York Times Company). בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2018. 
  10. ^ Reilly, Dan (15 באפריל 2015). "Robert Durst Biographer Matt Birkbeck on What The Jinx Got Wrong". Vulture.com (New York City: New York Media). בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2015. 
  11. ^ Freeman, Sarah (28 בינואר 2011). "Alum's Deadly Decisions: The killer story that inspired the new movie, 'All Good Things'". The Brown and White (Bethlehem, Pennsylvania: Lehigh University). 
  12. ^ Bagli, Charles V.; Saulny, Susan (2 בדצמבר 2001). "Millionaire Fugitive Has Been Caught, but Mysteries Remain". The New York Times (New York City: New York Times Company). בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. He had spent four years at Lehigh University, graduating in 1965. 
  13. ^ Cartwright, Gary (פברואר 2002). "Durst Case Scenarios". Texas Monthly (Austin, Texas: Genesis Park). בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2018. 
  14. ^ Algar, Selim (3 בינואר 2015). "NYC real-estate mogul: My killer brother is a dog-slaying monster". New York City: News Corp.. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2018. 
  15. ^ Bagli, Charles V.; Flynn, Kevin (24 בנובמבר 2010). "That's Me on Screen, but I Still Didn't Do It". The New York Times (New York City: New York Times Company). בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. 
  16. ^ 1 2 3 4 "Robert Durst: A timeline". The Journal News (White Plains, New York: Gannett Company). 25 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2015. 
  17. ^ Flynn, Kevin; Bagli, Charles V. (6 במרץ 2001). "Reopened Mystery: A special report.; A Woman's Disappearance Is Still Baffling After 19 Years". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  18. ^ Good, Meaghan. "The Charley Project: Kathleen Durst Elizabeth". www.charleyproject.org. אורכב מ-המקור ב-December 13, 2017. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  19. ^ "The Doe Network: Case File 560DFNY". www.doenetwork.org. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  20. ^ 1 2 3 4 5 6 Zeman, Ned (פברואר 2002). "The Fugitive Heir". Vanity Fair (New York City: Condé Nast). בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2015. 
  21. ^ 1 2 Burgeson, John; Mascaro, Chris (16 במרץ 2015). "Kathleen Durst forged a persistent friendship while at Western". Connecticut Post (Bridgeport, Connecticut: Hearst Corporation). בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2015. 
  22. ^ Bandler, Jonathan (7 בפברואר 2015). "Robert Durst admits lying about wife's disappearance on HBO". The Journal News (-White Plains, New York: Gannett Company). בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2015. 
  23. ^ Ryan, Maureen (24 במרץ 2015). "10 Thoughts About 'The Jinx'". HuffPost UK. London, England: Huffington Post Media Group. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2019. 
  24. ^ 1 2 Matthew, Zoie (26 ביוני 2019). "Did Robert Durst Murder His Own Best Friend, 'Mafia Princess' Susan Berman?" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  25. ^ Vincent, Isabel; Klein, Melissa (28 במרץ 2015). "Woman who inspired The Beatles' 'Dear Prudence' once dated Robert Durst". New York Post. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2015. 
  26. ^ Palmer, Alex (1 באפריל 2015). "The Creepiest Things Robert Durst Says in His All Good Things DVD Commentary". Vulture.com. New York City: New York Media. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2015. 
  27. ^ 1 2 Hewitt, Bill; Birkbeck, Matt (4 בדצמבר 2000). "Resuming the Search: Police Reopen the Case of Kathie Durst, Who Disappeared 18 Years Ago". People 54 (24) (New York City: Meredith Corporation). בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. 
  28. ^ Irizarry, Lisa (4 באפריל 2015). "Robert Durst's arrest brings hope of justice to New Hyde Park family of his missing first wife". Newsday. בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2015. 
  29. ^ Lerner, Jane (27 בינואר 2015). "No answer to Kathie Durst's 1982 disappearance". The Journal News (באנגלית) (White Plains, New York: Gannett Company). בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  30. ^ Charles V. Bagli & Kevin Flynn (22 בדצמבר 2001). "Heir Divorced His Missing Wife 11 Years Ago". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. Robert A. Durst, heir to a real estate fortune, quietly divorced his long-missing wife in 1990 without the knowledge of her grieving family or friends. 
  31. ^ Marsh, Julia (31 במרץ 2016). "Family wants Robert Durst's missing ex declared dead". New York Post. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  32. ^ "Thirty-six years after her disappearance, Kathie Durst's family continues to fight for justice". NBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  33. ^ "Family accuses Robert Durst of killing wife Kathleen in suit". NY Daily News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  34. ^ O'Connor, Brendan. "Family of Still-Missing Kathleen McCormack, Robert Durst's First Wife, Sues Him for $100 Million". Gawker (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2017. 
  35. ^ Eustachewich, Lia (7 באוגוסט 2019). "Lawsuit accusing Robert Durst of killing his wife thrown out". New York Post (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2019. 
  36. ^ Jonathan Bandler (9 במרץ 2015). "Anonymous note suggests Durst link to pal's LA murder". The Journal News. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2015. 
  37. ^ Andrew Gumbel (29 במרץ 2015). "Did Robert Durst's nemesis ignore clues before following his trail to California?". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2015. 
  38. ^ "Search Warrant for Robert Durst's Houston Home". Los Angeles Times (link to online public document). 18 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2015. 
  39. ^ Todt, Ron (1 בדצמבר 2001). "Fugitive heir Robert Durst arrested in Pennsylvania". Spartanburg Herald-Journal (Spartanburg, South Carolina). 
  40. ^ Bagli, Charles V. (26 בינואר 2002). "Durst Waives Extradition To Texas Trial In Murder". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2015. 
  41. ^ Andrea Peyser (24 בספטמבר 2003). "His Next 'Victim': He Had Directions To Dead Wife's Pal". New York Post. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2015. 
  42. ^ Andrea Peyser (26 בספטמבר 2003). "The Durst Tapes: Bitter Robert Planned To Knock Off His Brother". New York Post. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2015. 
  43. ^ Richard Winton, Matt Hamilton & Shelby Grad (15 במרץ 2015). "Robert Durst was registered in hotel under false name, source says". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. 
  44. ^ Lisa DePaulo (13 במרץ 2015). "Will An HBO Documentary Finally Nail Bobby Durst? A Conversation With Jeanine Pirro". Bloomberg News. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. 
  45. ^ Jen Chung (24 במרץ 2015). "Robert Durst's Lawyer Insists He Was "Tricked" By The Jinx". Gothamist. אורכב מ-המקור ב-April 22, 2015. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2015. 
  46. ^ Charles V. Bagli (20 במרץ 2015). "Robert Durst's Papers Are Seized From Hudson Valley Cellar". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2015. 
  47. ^ Jeremy Barr (14 באפריל 2015). "The Times' Charles Bagli on Bob Durst and HBO's 'The Jinx'". Politico (CapitalNewYork.com). בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2015. 
  48. ^ "Robert Durst's Wife Steps Back After Years of Defending Him". The New York Times. 1 באפריל 2015. 
  49. ^ Petski, Denise (23 בדצמבר 2015). "Robert Durst Of 'The Jinx' To Be Extradited To Los Angeles For Murder Charge – Update". Deadline (Penske Business Media, LLC.). בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2016. 
  50. ^ Bagli, Charles V.; Yee, Vivian (15 במרץ 2015). "Robert Durst of HBO's 'The Jinx' Says He 'Killed Them All'". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2016.