רוברט הארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט הארון
Robert Harron
לידה 12 באפריל 1893
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 5 בספטמבר 1920 (בגיל 27)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קלברי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Robert Emmett Harron עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1907 – 5 בספטמבר 1920 (כ־13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט "בובי" הארוןאנגלית: Robert "Bobby" Harron;‏ 12 באפריל 1893 - 5 בספטמבר 1920), היה שחקן ראינוע אמריקני הזכור בעיקר בשל עבודתו עם גדול במאי התקופה, ד.וו גריפית'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארון נולד בניו יורק כבן השני מתוך תשעה למשפחה שמוצאה מאירלנד. עוד כנער, עת עבד כשליח באולפני קולנוע, התגלה הארון על ידי הבמאי דייוויד גריפית, אשר ראה בו פוטנציאל קולנועי והחל לשבצו בסרטיו. התפקידים אותם גילם הארון היו בעיקר של "הבחור הטוב" ו"הרגיש", דבר אשר תרם להפיכתו לאליל ההמונים, ובעיקר לאליל הנשים.

לשיא תהילתו הגיע הארון בשנת 1915 עם יציאתו של הסרט "לידתה של אומה" בו השתתף. גם לאחר "לידתה של אומה", המשיך הארון לשחק בסרטיו של גריפית, ובעיקר זכור הסרט "אי-סובלנות" משנת 1916 אשר יצא כתגובה למבקרים הרבים את "לידתה של אומה" כסרט בעל אלמנטים גזעניים.

בשנת 1920 החלה להתפשט השמועה כי כוכבו של הארון דעך בעיניו של דייוויד גריפית, והדבר התעצם עם שכירת שחקן צעיר בשם ריצ'רד בארטלמס כשחקן ראשי בסרטו החדש של גריפית "Way Down East". בליל הבכורה של הסרט, בהיותו בן 27, מת הארון לאחר שירה בעצמו בחדר מלון בניו יורק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט הארון בוויקישיתוף