רוברט וקסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט וקסלר
Robert I. Wexler
רוברט וקסלר
רוברט וקסלר
לידה 2 בינואר 1961 (בן 63)
קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג לורי וקסלר
wexler.house.gov
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-19 של פלורידה
3 בינואר 1997 – 3 בינואר 2010
(13 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט איי. וקסלר (באנגלית: Robert I. Wexler; נולד ב-2 בינואר 1961) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי, חבר המפלגה הדמוקרטית. כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז ה-19 של פלורידה בשנים 1997–2010.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסלר נולד בקווינס, ניו יורק, לסוני וסנדרה וקסלר. משפחתו עברה מניו יורק לדרום פלורידה כשהוא היה בן עשר. וקסלר סיים את תיכון הוליווד הילס בהוליווד, ויותר מאוחר הלך ללמוד באוניברסיטת אמורי למשך שנתיים. משם עבר לאוניברסיטת פלורידה, שם סיים את התואר הראשון שלו במדע המדינה ב-1982. וקסלר קיבל את תואר במשפטים מבית ספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-1985 והיה עורך דין פרטי לפני שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאט של פלורידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסלר שירת בסנאט מדינת פלורידה משנת 1990 ועד 1996, לפני שנבחר לבית הנבחרים הארצי של ארצות הברית בבחירות 1996, כשהוא ממלא את המושב הפתוח שהתפנה על ידי הארי ג'ונסון, דמוקרט.

בקונגרס הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב ה-110 של הקונגרס הארצי, הוא מכהן כבר את כהונתו השישית בבית הנבחרים של ארצות הברית. יש לו מוניטין של "ישירות" בגישתו ושככזה משקף את רצון מצביעיו ומאוויהם. וקסלר הושם כאחד מ-50 המנהיגים היהודים המשפיעים ביותר ברשימת המגזין היהודי "פורווארד"[1] .

וקסלר פרץ לתודעת הלאומית, בבחירות לנשיאות בשנת 2000, המרוץ המפורסם בין מי שהיה אז מושל טקסס, ג'ורג' וו. בוש לבין אל גור, כאשר המחוז שלו היה במוקד המחלוקת על ההצבעות והספירה מחדש של הקולות. מאז הוא עבד כדי להבטיח כי כל מכונות ההצבעה האוטומטיות ינפיקו קבלה על ההצבעה כ"עקבה מנייר". הוא הגיש תביעות משפטיות ברמה מקומית וארצית על מנת להפוך את הנושא מחייב מבחינה חוקית. ב-2007, חוק "העקבה מנייר" הפך לחוק מדינה בפלורידה[1].

כחבר בוועדת המשפטים היוקרתית בבית הנבחרים, היה נוכח בדיונים על פרשיות שמיקדו את תשומת הלב הציבורית לגבי יושרה והגינות בממשל. עוד במהלך שנות ה-90, בזמן ממשלו של ביל קלינטון, היה למבקר גלוי בוועדה, להליכי שימועי ההדחה כנגד הנשיא קלינטון. ב-2007, התנגד בוועדה זו לתוכנית הציתות לאזרחים אמריקניים ולמדיניות של התובע הכללי לשעבר אלברטו גונזאלס. בנוסף כחבר גם בוועדת השירותים הפיננסיים, השתמש במעמדו זה כדי לסייע לציבור בוחריו בפלורידה ולכל המדינה במשבר ביטוח הבתים של שאירע עקב כמה אסונות טבע שפקדו את המקום[1].

נושאי פנים הקרובים לליבו הם, ביטוח בריאות לאומי לכל, יוזמות להזלת מרשמי תרופות, במיוחד למבוגרים וטיפול רפואי מיוחד שיתאים עבור צורכיהם, שיפור הקצבאות לחיילים משוחררים, העלאת המימון לבתי הספר הציבוריים ומדיניות אנרגטית יעילה המורידה את התלות של אמריקה בנפט זר. בין חקיקותיו הבולטות, כללו גם קצבת מרשם תרופות זול למבוגרים וחוק אשר מרחיב את קרן הביטוח הלאומי לדורות הבאים[1]. וקסלר גם תומך בזכות האישה להפלה[2], בזכויות ההומוסקסואלים[3] וכן בפיקוח על נשיאת נשק אישי[4].

בנושאי מדיניות חוץ, כיושב ראש וועדת המשנה של החוץ, לענייני אירופה, הוא פעיל בתחום חיזוק היחסים הביטחוניים והכלכליים בין ארצות הברית לאיחוד האירופי וכן פיתוח והכוונה של הכלכלה והפוליטיקה בברית המועצות לשעבר. בנוסף, הוא מכהן גם כנציג ארצות הברית בפרלמנט של נאט"ו[1]. בנושא עיראק, וקסלר הצביע ב-2002, בעד ההסמכה לנשיא בוש לפתוח במלחמת עיראק[5], אך מאז שינה את דעתו מהקצה לקצה וכיום הוא בין המתנגדים החריפים למלחמה כמו גם מבקר קולני של המודיעין והתנהלות הממשל שהובילה לפתיחת מלחמה זו[6]. הוא הציג גם בקונגרס הצעת חוק לנסיגת החיילים ופתרון נושא עיראק בדרך דיפלומטית וסבור גם כי המלחמה בעיראק מהווה הסחה מהאיום האיראני והמלחמה באפגניסטן[7], דעה שרווחת יותר ויותר בוושינגטון עקב ההסתבכות בעיראק והמודיעין המוטעה שהוביל אליה. על פי אמונה זו, רבים מהדמוקרטים סבורים כי המלחמה האמיתית בטרור היא מלחמת אפגניסטן שהייתה התגובה האמיתית לפיגועי 11 בספטמבר וכי עיראק היא רק גרורה מיותרת של מלחמה זו.

ראיון בתוכנית "קולבר ריפורט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט וקסלר

ב-20 ביולי 2006, בפרק של התוכנית הקומית הקולבר ריפור, בערוץ הקומדיה קומדי סנטרל, בזמן ריאיון לפינה הקומית-פוליטית בתוכנית "עדיף שתדע על המחוז הזה", שיתף וקסלר פעולה עם הרעיון ההומריסטי של המנחה סטיבן קולבר, ונתן הצהרות מפוברקות, שהיו מכשילות את מסע הבחירות שלו לו היה משתתף בכזה. כשהוא מובל על ידי סטפן קולברט הוא הגיב בצחוק עם ההצהרות הבאות (ראה וידאו):

אני נהנה מקוקאין כיוון... שזה משהו כייפי לעשות. אני נהנה מחברתן של זונות מהסיבות הבאות:... משום שזה משהו כייפי לעשות, מאוד דומה לקוקאין. אם אתה משלב את שני הדברים יחד, זה קרוב לוודאי אפילו יותר כיף.

ב-25 ביולי 2006, בפרק אחר של התוכנית, יצא סטפן קולבר נגד רשתות התקשורת שהציגו את הראיון באור שלילי. קולבר ביקר את הרשתות הזרם המרכזי האלה בזה שהראה קטעי וידאו עם ההעדפות שלהם לקטעי "פיספוסים", מאשר חדשות רציניות. באחד ממקרים הנדירים בהם לא שיחק קולבר את דמות המנחה השמרן אותה הוא מגלם בתוכנית, הוא אמר בכנות לצופים שלו "תצביעו לווקסלר, לבנאדם יש חוש הומור, לא כמו, ללא ספק, העיתונאים".

ב-7 בנובמבר 2006, וקסלר חזר לתוכנית הטלוויזיה קולבר ריפורט במהלך הספיישל הקומי של התוכנית, לקראת בחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006, והתבדח על מה שהוא אמר בראיון מוקדם יותר. כשקולברט שאל אותו אם הוא " 'ישלח יד' לעבר הצד [הפוליטי] השני" (משפט בעל משמעות כפולה) אם הדמוקרטים ייקחו בחזרה את השליטה בבית הנבחרים, וקסלר ניצל את הדו משמעות והתבדח שהוא למד מהראיון האחרון שהוא חייב להזהר במה שהוא אומר (כלומר, שלא "לשלוח ידיים").

"הגבעה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט וספטמבר 2006, לפני בחירות אמצע הקדנציה, וקסלר ועובדי צוות המשרד שלו צולמו לסדרה הדוקומנטרית "הגבעה" (גבעת הקפיטול), סדרה בת שישה פרקים של חצי שעה שבה מככבים וקסלר ועובדי המשרד שלו, כשהמצלמות עוקבות אחרי הסיפור האמיתי, מאחורי הקלעים של מה שמתרחש אצל פוליטיקאי כגון וקסלר, חבר מרכזי בוועדת המשפטים והוועדה ליחסים בינלאומיים ומעורב פעיל בענייני המזרח התיכון, בגבעת הקפיטול ומשרדו.

וקסלר פתח את משרדו למצלמות הטלוויזיה הדוקמנטריות על מנת לחשוף את הנושאים החמים שעומדים בפני הבוחרים כיום. הסדרה גם מציגה את הקונפליקט שעומד בפני וקסלר הן מול המפלגה המתחרה ומול אופוזיציה מבית בנושאים טעונים כגון ביטוח לאומי, מרשם לתרופות, ביטוח רפואי, הוריקן קתרינה ומלחמת עיראק.

הסדרה בוימה על ידי מי שהייתה לשעבר כותבת של נאומים פוליטיים ועוזרת חקיקתית בגבעת הקפיטול, אייבי מירפול ושודרה בארצות הברית, ב-23 באוגוסט 2006, לפני בחירות אמצע הקדנציה. בישראל הסדרה שודרה במרץ 2007, בערוץ הדומקנטרי של הטלוויזיה בכבלים הוט, ערוץ 8.

התמיכתה בשימועי הדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באימייל לתומכים ב-7 בנובמבר 2007, וקסלר, חבר בוועדה המשפטית של בית הנבחרים, הצהיר תמיכה בהצעת חוק בית הנבחרים 333, אשר חותר להגיש סעיפי הדחה כנגד סגן נשיא ארצות הברית, דיק צ'ייני:

"אני אדרבן את ועדת המשפטים לשבץ שימועי הדחה במיידי ולא לתת לנושא הזה לדעוך כשם שזה היה במהלך השישה חודשים האחרונים. רק דרך שימועים אנחנו יכולים להתחיל לתקן את הניצול של דיק צ'ייני וממשל בוש; ואם ייקבע בשימועים האלה שסגן הנשיא צ'ייני ביצע פשעים חמורים ועברות, הוא צריך להיות מודח ומורחק ממשרתו".

באמצע דצמבר 2007, חבר הקונגרס וקסלר השיק את אתר האינטרט, Wexlerwantshearings.com - "וקסלר רוצה שימועים", כדי לקדם את המאמצים שלו לשימועי הדחה. האתר כלל סרטון וידאו של YouTube אשר בו הוא הסביר את עמדתו ועצומה המזמינה אנשים המזדהים עם דעתו לחתום. וקסלר הציב מטרה לקבל תמיכה של 50,000 אמריקנים שיצטרפו למטרה שלו. בתוך רק שבועיים, מעל 160,000 אנשים חתמו על העצומה ומעל 70,000 אנשים צפו בווידאו שלו מ-YouTube.

היחס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדיניות חוץ, וקסלר הוא חבר קונגרס יהודי שדוגל בהמשך האינטימיות ביחסי ארצות הברית–ישראל ובזכותה של ישראל להגנה עצמית. עוד ב-2002 הוא הצביע בעד חוק המביע סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור[5] ובמהלך כהונותיו, הוא נסע כמה פעמים לישראל להפגש עם בכירים ישראלים[1]. הוא בין התומכים העקביים בקונגרס בסיוע החוץ של ארצות הברית לישראל ובזכותה להגנה עצמית. אחרי תקיפת חיל האוויר הישראלי על מתקן גרעיני בסוריה ב-2007, הוא יזם והציג את הצעת חוק המביעה את תמיכת בית הנבחרים בזכותה של ישראל להגנה עצמית מול איום עתידי, גרעיני או צבאי מסוריה. הוא גם בין יוזמי החוק בקונגרס המגנה את ההתקפות הרקטות הפלסטיניות על אזרחים ישראלים בשדרות. הוא היה בין התומכים בהעברת חוק 921, שאישר מחדש את התמיכה האיתנה של ארצות הברית במדינת ישראל וגינה את חמאס וחזבאללה על התקפותיהם החמושות. הוא סבור שעל הקהילה הבינלאומית לפעול כעת כדי לפרק את חזבאללה מנשקו. כיושב ראש וועדת המשנה לאירופה, הוא הוביל יוזמות של מישלוח מכתבים לנציגים אירופים, כגון חוויאר סולאנה, מהאיחוד האירופי, ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, הקוראים להם להוסיף את חזבאללה לרשימות ארגוני הטרור שלהם, וניהל את השימוע בוועדה שהוא יושב בראשה, לענייני אירופה, שקרא להם בסיכומו לעשות כן, במטרה לקצץ במימון של אירופה לחזבאללה. במכתביו הוא מדגיש כי האיום של חזבאללה הוא איום גלובאלי ואינו בעייתה של ישראל או ארצות הברית בלבד. הוא מזכיר כי חזבאללה פגע באינטרסים אמריקאים ואירופים וסבור כי על האירופים להילחם בהישג היד הגלובאלי של חזבאללה[8]. מיומו הראשון בקונגרס הוא פעל למען החיילים החטופים של ישראל מזה 25 שנה ובמהלך מלחמת לבנון השנייה, הוא ביקר בישראל, במסגרת ביקור רשמי ונפגש עם משפחות החיילים החטופים בגבול הצפון, בני רגב, אחיו של אלדד רגב להביע הזדהות ואת מחויבותה של אמריקה לשחרורם. אחד מפועליו החשובים היה, להיות מבין שני חברי הקונגרס אשר נסעו לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי להתנגד לתיק הפלסטיני כנגד בניית גדר הביטחון של ישראל[1]. לאחר ההחלטה בהאג כי תחת סעיף 51 של האו"ם, המגדיר הגנה עצמית של כל מדינה, "לישראל אין זכות להגנה עצמית כנגד טרור פלסטיני", הוא שיגר מכתב למחזיק תיק החוץ של האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, נציגים בכירים והמעוצה של האיחוד, המפצירה בהם להתנגד בהצבעה הקרבה בעצרת האו"ם, לאימוץ חוות הדעת מהאג. כמה ימים קודם לכם הוא תמך בהצעת החוק שעברה ברוב גדול בבית הנבחרים, המגנה את השימוש הבלתי ראוי של חוות דעת זו בידי הרוב בעצרת האו"ם, למטרות פוליטיות צרות [9].

ב-27 ביוני 2003, נועד מחזיק תיק החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, עם הוועדה לקשרי חוץ של הקונגרס, בה מכהן וקסלר כיום כיושב ראש וועדת המשנה לאירופה ונדרש על ידי כמה מחבריה, ביניהם וקסלר, להפעיל את השפעתו כדי שהאיחוד האירופי יוציא אל מחוץ לחוק גם את הזרוע הפוליטית של החמאס, הם גם זעמו עליו שצידד בהמשך המגעים עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת וביקרו אותו על שהגן על החלטתם זו של בכירים באיחוד האירופי, למרות התנגדותה של ישראל[10]. בעקבות ניסיון החיסול של המחבל עבד אל-עזיז רנטיסי, וקסלר צידד בישראל ואמר לעיתונות הישראלית, כי השימוש של ישראל בכוח כדי להגן על עצמה מפני "מפעל המתאבדים" היה מוצדק ב-100%[11].

בפברואר 2005, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן הביע באוזני סנטורים אמריקנים חשש שאיראן תתנקש בחייו באמצעות החזבאללה. בפגישה שקיים בוושינגטון עם שליח האיחוד האירופי למזרח התיכון, מארק אוטו, הוא אמר לרוברט וקסלר, העומד כיום בראש הוועדה לנושא אירופה, שהפלסטינים העבירו את החששות שלהם לאיחוד האירופי. וקסלר זעם על הנציג האירופי והטיח בו, שהאירופאים אינם מגיבים כשישראל או ארצות הברית משמיעות טענות נגד החזבאללה, ורק עכשיו בעקבות הטענות של הפלסטינים, הם לקחו את האיום ברצינות[12]. במרץ של שנה זו, הוא הציג חוק המפציר באיחוד האירופי להוסיף את חזבאללה לרשימות ארגוני הטרור שלהן שעבר בבית הנבחרים[13]. עם תחילת יישום תוכנית ההתנתקות, באוגוסט, הוא שחרר הודעה לגבי המהלך הישראלי, "ההתנתקות של ישראל מעזה היא מבחן לרשות הפלסטינית, אשר מחויבת לפרק את תשתיות הטרור בעזה ובגדה המערבית. עד שפעולות כאלו ישולמו, ישראל חייבת לשמר על זכותה החד משמעית להגנה עצמית" נאמר בהודעה. באוקטובר של שנה זו, כתוצאה מהדו"ח הראשוני של דטלב מהליס, לחקירת אירועי רצח רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, המצביע על מעורבות בכירים סורים, הוא יזם את הצעת חוק 510, התומכת בממצאי החקירה העצמאית ובהרחבת המנדט שלה, מגנה את ממשלת סוריה על מעורבותה הגלויה לעין בהתקפה הטרוריסטית הזו ודורשת שיתוף פעולה של סוריה עם מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 1595 של האו"ם[14]. בדצמבר באותה שנה, הוא היה בין יוזמי הצעת חוק כנגד השתתפות חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני הקרבות[15].

בינואר 2006, עם ניצחון החמאס בבחירות הוא הגיב בחריפות באמרו "אסור שהדולרים של משלם המיסים האמריקאי יפלו בידיים של טרוריסטים". במרץ של שנה זו, וקסלר הצטרף למכתב התנגדות, לנשיא בוש, עם 40 חברי בית נוספים, על אישור עסקת ניהול נמלים של דובאי פורט וורלדס בבעלות איחוד האמירויות הערביות בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל ובגלל מימון הנסיכויות האמירויות לחמאס. ימים לאחר פתיחת מלחמת לבנון השנייה, ביולי של אותה שנה, הוא נאם במליאה בתמיכה בחוק המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל ומטיל את האחריות על הטרוריסטים ומדינות החסות שלהן, סוריה ואיראן.

במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, וקסלר, כיושב ראש הטרי של ועדת המשנה לאירופה של ועדת יחסי חוץ בבית הנבחרים, יזם מכתב במשותף עם חבר בית הנבחרים היהודי גארי אקרמן ועמיתהם הרפובליקנים והחתים 243 חברי קונגרס, אשר מפציר בחוויאר סולנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטינים הקודמים[16]. הוא גם ביטל פגישה, באותו החודש, עם הנציג הפלסטיני בוושינגטון, עפיף סאפיה, עקב מכתב ששיגר למשרדי הקונגרס התוקף את הארגונים היהודים ואת איפ"ק[17]. באוגוסט של אותה שנה, הוא פעל נגד החרם האקדמי של הנהגת איגוד האוניברסיטאות והקולג'ים של בריטניה (UCU). הוא הצטרף לקואליציית הנציגים של פלורידה, ששיגרו מכתב לנשיאי האוניברסיטאות של פלורידה, המפציר בהם לדחות חרם אקדמי זה ולתמוך במאמצי הקונגרס כנגד החרם, שהעביר בפה אחד חוק המגנה את ההחלטה[18]. באותו חודש יולי, וקסלר חתם על מכתב משותף לכמה חברי קונגרס המיועד לשגריר סעודיה בארצות הברית עם "אכזבה עמוקה" על השתתפותה של סעודיה בפגישה של הליגה הערבית בדמשק להחרמת את ישראל, בהפרה ובניגוד לתנאי הכניסה לארגון הסחר העולמי, שאוסר על חרם על מדינות החברות בה ותחת הבטחה שניתנה על ידי סעודיה עם כניסתה לארגון ב-2005 לסיים את החרם על ישראל וכן הבטחות אישיות של שר החוץ הסעודי סעוד אל פייסל לקונדוליזה רייס[19]. בספטמבר של שנה זו, הוא יזם את הצעת חוק 235, התומכת בשדרוג יחסי ישראל עם נאט"ו, כחברה מובילה של הדיאלוג הים תיכוני של נאט"ו וכחברה בשותפות של נאט"ו לשלום[20]. באותו חודש, הוא היה גם בין יוזמי חוק בית הנבחרים 1400 ובשמו, חוק מניעת התפוצה לאיראן, שעבר ברוב מוחץ בבית הנבחרים ומטיל סנקציות נוספות על איראן כנגד תוכנית הגרעין שלה, על ידי הענשה של חברות זרות שמשקיעות במגזר האנרגיה של מדינה זו. כמו כן, זה מסיר את זכותו של הנשיא לערער על סנקציות נגד חברות משקיעות אלו[21].

באותה שנה, הוא פעל ביחד עם כמה צירים בבית הנבחרים - בהם חברי הקונגרס היהודיים, ג'רלד נדלר ואנתוני ויינר לגבש גוש של חברי קונגרס משתי המפלגות כדי לבלום את עסקת הנשק עם סעודיה כשתוצג בגבעת הקפיטול[22][23][24][25]. כמו כן מתוקף תפקידו, ניהל את השימוע בקונגרס בדבר תוכנית הצבת טילי הגנה במזרח אירופה, פולין וצ'כיה והביע התנגדות לכך גם בשל העובדה, במקרה של מתקפה אירנית תוכנית ההגנה נגד טילים איננה מספקת הגנה לישראל"[26][27].

עמידה מול האנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקסלר חבר בצוות המשימה של הקונגרס למניעת אנטישמיות, וטוען כי זה אחד מהעדיפויות העליונות שלו להילחם בתופעה זו באמריקה, אירופה והמזרח התיכון. הוא סייע להביא לתודעה את מגמות אנטישמיות ולטפח אווירה של סובלנות דתית והבנה הן מבית ומסביב לעולם[28].

הוא היה ליוזם המוביל של חוק בחינת האנטישמיות הגלובאלית של שנת 2004, אשר כונן משרד מיוחד במחלקת המדינה במטרה לעקוב אחר ולהילחם באנטישמיות מסביב לעולם. המטרה של יוזמתו זו היא, להביא לתשומת לב לנושא ולסייע לבסס נוסחה אשר תביא לתגובה גלובאלית חזקה יותר לאנטישמיות, במיוחד באירופה[28].

כיושב ראש ועדת המשנה ליחסי חוץ, בנושא אירופה, הכוללת גם נושאים של איומים שצצים מאירופה, הוא תמך במאמצים ללחימה באנטישמיות באירופה. ב-2004, הוא השתתף בוועידה בנושא אנטישמיות של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE, "ועדת הלסינקי") בברלין. בוועידה זו, הוא ייסד המלצות מחייבות עבור ממשלות אירופה להילחם ולפקח על האנטישמיות ולהגדיל את החקיקות נגד פשעי שנאה והחינוך. הוועידה נתפסה כהיסטורית משום שזו הייתה הפעם הראשונה שחברים בקהילה הבינלאומית גם הסכימו שביקורת פוליטית על ישראל אסור שתשרת הצדקה להתנהגות או אמונה אנטישמית. הוועידה היוותה צעד כלפי מניעת השמה לקלס את הנושא השואה[28].

וקסלר היה היוזם של חוק בית הנבחרים 1746 הדורש מחברות ביטוח בארצות הברית לחשוף את כל פוליסות הביטוח בתחום השואה ולאפשר לניצולי שואה להגיש תביעות בנושא זה בבתי משפט אמריקאים. מטרת החקיקה באה לאחר שבמשך שישים שנה אחרי השואה, ניצולי השואה היו עדיין נתקלים בדחייה, עיכוב, בירוקרטיה בסוגיות האלה. רק 17,000 מתוך 870,000 פוליסות ביטוחי חיים של יהודים מלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שולמו למבוטחים. חקיקה זו הסדירה את הנושא לראשונה[29][30].

הוא יזם גם, את חוק בית הנבחרים 1185, אשר נוגע למקרים במלחמת העולם השנייה בהם גורשו יהודים למדינות עוינות לאמריקה, מטרת החקיקה להביא לבחינה מלאה של יחסה של ממשלת ארצות הברית כלפי כל המיעוטים האתניים ובתוכם הפליטים היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. החוק ייסד שתי וועדות: אחת שתלמד ותנפיק דו"ח על היחס כלפי הקבוצות האתניות במהלך המלחמה, והשנייה שתבחן ותוציא דו"ח בנוגע ליחס כלפי הפליטים היהודים שברחו מרדיפות המשטר הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה[31].

בנוסף, הוא ניהל שימועים עם עדי ניצולי השואה, בקונגרס ובאוניברסיטת פלורידה, לגבי הארכיון בעיר באד ארולסן, שבגרמניה, אשר מחזיק מיליוני מסמכים אודות גורלם של האנשים שנספו במחנות ההשמדה וסירב במשך כ-60 שנה לפתוח את דלתותיו לקרוביהם הניצולים; זאת במטרה ללחוץ לפתיחת הארכיון ולהביא לשינויי מדיניות בארכיונים אחרים באירופה[32][33]. כן לחץ וקסלר על הנשיא בוש ומזכירת המדינה, קונדוליזה רייס, להעלות את נושא ההשבה ו/או פיצויים עבור הרכוש היהודי בפולין בפגישותיהם עם נשיא וראש ממשלת פולין[34][35].

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וקלסר מכהן כרגע בוועדות בית הנבחרים של ארצות הברית הבאות:

  • הוועדה ליחסי חוץ
    • תת-הוועדה לאירופה (יושב ראש)
    • תת-הוועדה למזרח התיכון ודרום אסיה
  • ועדת המשפטים
  • ועדת השירותים הפיננסיים
    • תת-הוועדה לשוקי ההון, ביטוח ומיזמים נתמכי ממשל
    • תת-הוועדה למדיניות מוניטרית פנים וחוץ, סחר וטכנולוגיה
    • תת-הוועדה לבקרה וחקירות
תפקידים נוספים בקונגרס
  • כוח המשימה של הקונגרס למניעת אנטישמיות[28]
  • נציג ארצות הברית לפרלמנט של נאט"ו.
שדולות חברי בית הנבחרים (Caucus)

וקסלר חבר בגופים הפוליטיים בקונגרס הבאים: שדולת חברי בית הנבחרים למען קניין רוחני ושמירה על פרטיות, שדולת חברי בית הנבחרים למען יחסי אמריקה-טורקיה (מייסד משותף), שדולת חברי בית הנבחרים למען טאיוון (מייסד משותף), שדולת חברי בית הנבחרים למען אינדונזיה (מייסד משותף / יושב ראש משותף), שדולת חברי בית הנבחרים למען הודו, שדולת חברי בית הנבחרים למען סרביה, קבוצת המחקר בקונגרס לטורקיה (יושב ראש משותף).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט וקסלר בוויקישיתוף
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 רוברט וקסלר, ביוגרפיה, אודות רוברט-ביוגרפיה, אתר רשמי
  2. ^ רוברט וקסלר, אודות נושאים: זכות האשה לבחור, חקיקות-עמוד נושאים, אתר רשמי
  3. ^ רוברט וקסלר, אודות נושאים: זכויות הומואים/לסביות, חקיקות-עמוד נושאים, אתר רשמי
  4. ^ תמיכה בפיקוח על נשק, קונגרספדיה, רוברט וקסלר-רקורד ומחלוקות-תמיכה בפיקוח על נשק
  5. ^ 1 2 רוברט וקסלר בנושא של מלחמה ושלום, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים
  6. ^ הדחתו של צ'ייני 'הרבה יותר איתנה מווטרגייט', מתוך שידורי הטלוויזיה הפרלמנטרית של הקונגרס C-Span, אתר YouTube, הועלה בינואר 2008
  7. ^ רוברט וקסלר, אודות נושאים: עיראק, חקיקות-עמוד נושאים, אתר רשמי
  8. ^ רוברט וקסלר, אודות נושאים: ישראל והמזרח התיכון, חקיקות-עמוד נושאים, אתר רשמי
  9. ^ הצעת חוק 713, מושב הקונגרס ה-108, לשונית הצג יוזמים משותפים, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  10. ^ ארה"ב: ביקורת נוקבת על יחסו של סולאנה לאנטישמיות, באתר ynet, 27 ביוני 2003
  11. ^ ynet, מתקפה על בוש בקונגרס בעקבות ביקורתו על ישראל, באתר ynet, 12 ביוני 2003
  12. ^ יצחק בן-חורין, ה"ניוזוויק": אבו מאזן חושש לחייו, מהחיזבאללה, באתר ynet, 9 בפברואר 2005
  13. ^ הצעת חוק 101, מושב הקונגרס ה-109, לשונית הצג יוזמים משותפים, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  14. ^ הצעת חוק 510, מושב הקונגרס ה-109, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  15. ^ הצעת חוק 575, מושב הקונגרס ה-109, לשונית הצג יוזמים משותפים, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  16. ^ רוברט וקסלר, וקסלר ו-253 חברי קונגרס מפצירים באיחוד האירופי שלא לספק סיוע לממשלה הפלסטינית החדשה, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 21 במרץ 2007
  17. ^ רוברט וקסלר, וקסלר תוקף את נציג אש"ף על התקפה נגד איפ"ק, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 9 במרץ 2007
  18. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מפציר בנשיאי אוניברסיטאות מדינת פלורידה לדחות את החרם האקדמי על ישראל, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 3 באוגוסט 2007
  19. ^ אנטוני ויינר, ויינר וברקלי מבקרים את החרם של ערב הסעודית על ישראל, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 20 ביולי 2007
  20. ^ הצעת חוק 235, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  21. ^ רוברט וקסלר, וקסלר:לתמוך בסנקציות נוקשות על איראן, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 25 בספטמבר 2007
  22. ^ קלאוס מייר, המחוקקים נשבעים לעצור את עסקת הנשק עם סעודיה, דה היל, העיתון הפרלמנטרי של הקונגרס, 29 ביולי 2007
  23. ^ יצחק בן-חורין, ביקורת בארצות הברית על עסקת הנשק עם סעודיה, ידיעות אחרונות, מדור בעולם, 1 באוגוסט 2007
  24. ^ רוברט וקסלר, וקסלר, ויינר מציגים הצעת חוק משותפת לאי אישור כדי לעצור את מכירת הנשק של בוש לערב הסעודית, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 14 בינואר 2008
  25. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מוביל קבוצת חברי קונגרס להתנגדות לתוכנית של בוש בעסקת הנשק הסעודית, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 30 ביולי 2007
  26. ^ הקונגרס האמריקאי דן בתוכנית הגנה על אירופה, אפוק טיימס ישראל, מדור עולם, 10 במאי 2007
  27. ^ רוברט וקסלר, הקונגרס יבחן את תוכנית בוש לטילי הגנה, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 2 במאי 2007
  28. ^ 1 2 3 4 רוברט וקסלר, אודות נושאים: אנטישמיות, חקיקות-עמוד נושאים, אתר רשמי
  29. ^ רוברט וקסלר, הצעת חוק 1746, חקיקות-חקיקות של וקסלר, אתר רשמי
  30. ^ רוברט וקסלר, ועדת בית הנבחרים מאשרת את הצעת החוק לביטוחי שואה, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 23 באוקטובר 2007
  31. ^ רוברט וקסלר, חוק חקר היחס בזמן המלחמה, חקיקות-חקיקות של וקסלר, אתר רשמי, 16 בפברואר 2007
  32. ^ רוברט וקסלר, ניצולי שואה מעידים בפני הקונגרס בנוגע לארכיון הנאצי הסגור, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 26 במרץ 2007
  33. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מארגן תדרוך לניצולי שואה ב-FAU בנוגע לארכיון שנפתח לאחרונה, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 29 בפברואר 2008
  34. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מפציר בבוש לדון בנושא פיצויי רכוש השואה עם הנשיא הפולני קצ'ינסקי, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 7 ביוני 2007
  35. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מפציר ברייס לדון בנושא פיתויי רכוש השואה עם ראש הממשלה הפולני טוסק במהלך הביקור בבית הלבן, הודעה לעיתונות, אתר רשמי, 7 במרץ 2007
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוברט_וקסלר&oldid=37944978"