רוברט מקאליסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט מקאליסטר
R. A. Stewart Macalister
לידה 8 ביולי 1870
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1950 (בגיל 79)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים אירלנד
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת קולג' בדאבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית אגודת חוקרי העתיקות של לונדון
  • תואר דוקטור עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות נשיא החברה המלכותית לעתיקות של אירלנד
תרומות עיקריות
חפירות באזור השפלה ותל גזר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט אלכסנדר סטיוארט מקאליסטראנגלית: Robert Alexander Stewart Macalister)‏ (1870- 1950) היה ארכאולוג בריטי. בעשור הראשון של המאה ה-20 עמד בראש הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F) וניהל את החפירות בגזר המקראית, שבהן חשף את לוח גזר. חפירתו בגזר הפכה לנקודת ציון בתחום המתודולוגיה הארכאולוגית בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאליסטר נולד בדבלין שבאירלנד, בנו של אלכסנדר מקאליסטר, פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת דבלין. את לימודיו ערך באוניברסיטת קיימברידג'. התעניינותו המוקדמת הייתה בארכאולוגיה של אירלנד, והוא פרסם במרוכז את כתובות האוגם בספר Corpus Inscriptionum Insularum Celticarum ("קורפוס הכתובות הקלטיות האינסולריות" – קלטית אינסולרית (אנ') היא הענף של השפות הקלטיות באיים הבריטיים), או בקיצור CIIC.[1] בהמשך הוא החל להתעניין בארכאולוגיה המקראית.

חפירותיו בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1898 נשלח מקאליסטר לארץ ישראל מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל כדי לשמש עוזרו של פרדריק ג'ונס בליס. במשך שנתיים הם חפרו בארבעה תלים באזור השפלה, חפירות שנועדו בין היתר כדי לאתר את גת-פלשתים. השניים חפרו במרשה-(תל צנדחנה), תל צפית-(תל אל-צאפי), תל גודד- (תל אל-ג'ודידה) ובעזקה-(תל זכריה).

בשנת 1900, עם פרישתו של בליס, התמנה מקאליסטר למנהל הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, והוא שימש בתפקידו עד 1909. בשנים 1905-1902 ו-1909-1907 ערך חפירות מקיפות ביותר באתר תל גזר, מיקומה של גזר המקראית. מקאליסטר חילק את עבר העיר ל"תקופה הקדם-שמית", "התקופה השמית הראשונה", "התקופה השמית השנייה", "התקופה השמית השלישית", "התקופה השמית הרביעית", "התקופה ההלניסטית" ו"התקופה הרומית-ביזנטית". מקאליסטר זיהה באתר שמונה שכבות יישוב (כיום מקובל להניח כי מדובר ב-26).

בשנת 1902, התפרצות מחלת הכולרה בין עובדיו הכריחה אותו להשעות את החפירות בתל גזר והוא הגיע לירושלים. בהיותו בירושלים הוא בחן את מערת ניקנור והכתובת שנתגלתה בה, ימים ספורים לאחר הגילוי.

חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום המתודולוגיה הארכאולוגית בארץ ישראל, שהכל משתדלים ללמוד ממנה לקח. תל גזר הוא תל מקראי מן הגדולים בארץ. שטחו, בראשו, כ-100- דונם. מקאליסטר חפר למעלה ממחצית שטח התל, ובחלק גדול משטח החפירה ירד מפני השטח ועד לסלע, ובסך הכל היקף עבודה עצום בממדיו. מקאליסטר "פרס" את התל בפסי חפירה צרים וארוכים כשהוא חופר שטח צר וארוך ושופך את העפר והמבנים שפרק לפס החפירה הקודם, וכן הלאה. באופן זה חפר שלושים שטחי חפירה צרים וארוכים שהפכו את התל על פניו.

מקאליסטר ערך את החפירה הארכאולוגית הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר אבו שושה הסמוך, עסק בארגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיוצא בזה. חפירתו בגזר היא דוגמה מובהקת של "תזמורת של איש אחד". כיום ברור כי חפירה ארכאולוגית היא "תזמורת" של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתוכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים לשכבותיהם.

אחד הלקחים שעולים מן החפירה הזו, היא העובדה שמקאליסטר חפר חלק גדול מדי של התל. חפירתו עשויה להמנות בין החפירות שניתן לכנותן "חפירות טוטאליות", שכן כילתה חלק ניכר של התל.

ממצאיו פורסמו בשנים 1912-1911 בשלושה כרכים תחת השם "The Excavation of Gezer", אחד ממצאיו המפורסמים היה לוח גזר.

לאחר מפעל החפירות בגזר, כמעט ונעלם מקאליסטר ממפת החפירות של ארץ-ישראל. אמנם הוא נענה לקריאתו של ג'ון גרסטנג, מנהל מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, לבוא ולעמוד בראש המשלחת הבריטית שחפרה בעיר דוד בירושלים, כחלק ממפעל החפירות הבינלאומי שיזם גרסטנג במקום. מקאליסטר וגארו דנקן חפרו בעיר דוד בירושלים בשנים 1923–1925 מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. ה"מבנה המדורג" שחשפו בראש המדרון המזרחי של הגבעה מעסיק את החוקרים מאז, הן מבחינת קביעת תאריכו המדויק והן מבחינת מהותו האדריכלית.

פעילותו באירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הסתיימה כהונתו בקרן, מקאליסטר פנה לארכאולוגיה קלטית. הוא נתמנה לתפקיד פרופסור באוניברסיטת דבלין בשנת 1909 וכיהן בתפקיד עד לשנת 1943. מקאליסטר התערב במדיניות לשימור האתרים הארכאולוגים של אירלנד, שנוסדה דאז, וכיהן במספר מועצות לשימור אתרים שכאלו.

מקאליסטר פרסם מאות דוחות וספרים בנושאים אותם חקר, ועם פרישתו מהאוניברסיטה עבר לקיימברידג', שם התגורר עד למותו בשנת 1950.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט מקאליסטר בוויקישיתוף

P.A. Thomas, The Success and Failure of Robert Alexander Stewart Macalister, Biblical Archaeologist March 1984, pp. 33-35

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ O. G. S. Crawford, Corpus Inscriptionum Insularum Celticarum, Antiquity 19, 1945-12, עמ' 207–209 doi: 10.1017/S0003598X00019086