לדלג לתוכן

רוברט סטורואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט סטורואה
რობერტ სტურუა
לידה 31 ביולי 1938 (בן 86)
טביליסי, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה რობერტ სტურუა עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Shota Rustaveli Theatre and Film University עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט סטוּרוּאָהגאורגית: რობერტ სტურუა; נולד ב-31 ביולי 1938) הוא במאי תיאטרון גאורגי שזכה לתהילה בינלאומית בזכות האינטפרטציות המקוריות שלו ליצירותיהם של ברכט, שייקספיר וצ'כוב. הוא מכהן כמנהל תיאטרון רוסתוולי בטביליסי גאורגיה והוא מביים הפקות בכל רחבי העולם: באנגליה, בגרמניה, בפינלנד, בארגנטינה, ביוון, בטורקיה ובישראל.

בישראל הועלו ההצגות "מעגל הגיר הקווקזי" של ברכט ו"ריצ'רד השלישי" של שייקספיר, בבימויו בפסטיבל ישראל. וכן הוא ביים בקאמרי את ההצגה "פעורי פה" של חנוך לוין.

רוברט סטורואה נולד בטביליסי למשפחת אמנים. אביו, רוברט איוונוביץ' סטורואה היה צייר ידוע שעבודותיו מופיעות בתצוגה הקבועה של מוזיאון האמנות של גאורגיה. אשתו של סטורואה, דודנה קווסלבה, היא מומחית לפילולוגיה, סופרת ופילוסופית, ששימשה כמתורגמנית במשפטי נירנברג.

סטורואה היה תלמידו של מיכאיל טומאנישווילי במכון לתיאטרון של טביליסי על שם שותא רוסתוולי. הוא סיים את חוק לימודיו בשנת 1961, והחל בקריירה שלו בתיאטרון שותא רוסתוולי, ובשנת 1979 התמנה לתפקיד מנכ"ל התיאטרון, ובשנת 1982 הוא התמנה לתפקיד המנהל האמנותי הראשי.

הצלחתו הראשונה של סטורואה באה, בשנת 1965, עם ביום ההצגה "המשפט של סיילם" המבוסס על ספרו של ארתור מילר, "ציד המכשפות". מאוחר יותר הוא רכב על גל ההצלחה עם ביום ההצגות מעגל הגיר הקווקזי של ברטולט ברכט (בשנת 1975), ריצ'רד השלישילונדון ובאדינבורו בשנים 1979-1980) והמלך ליר (ניו יורק, 1990) בכיכובו של השחקן הקומי ראמאז צ'חיקוודזה. האינטרפרטציות שנתן למחזותיו של שייקספיר, "ריצ'רד השלישי" ו"המלך ליר", הביאו לפרסומו כמי שנותן אינטרפרטציה פרדוקסלית לתיאטרון השייקספירי. להוציא את 37 מחזותיו של שייקספיר, בייס סטורואה 17 מחזות נוספים. חמישה מהם בתיאטרון רוסתוולי. בשנת 1986 הוא ביים את "המלט" בריוורסייד סטודיוס[1], כאשר אלן ריקמן שיחק כהמלט. האיגוד הבינלאומי לשייקספיר שיבח את סטורואה כאחד מעשר ההפקות הטובות ביותר במשך 50 השנים האחרונות.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 השתנה כיוון עבודתו לתוך עולמו הפנימי. עבודותיו כללו את "החיים הם חלום" של פדרו קלדרון (Pedro Calderón)‏ (1992), "הנפש הטובה מסצ'ואן" של ברכט (1993), "הבשורה על פי יעקב" המבוסס על ספר אלפבית של יעקב גוגבשווילי (1995), "למרה" של גריגול רובכידזה (1996). בשנות ה-2000 קיבלה עבודתו של סטורואה גוון פילוסופי יותר בהרהורים על הנצח והאיזון הנכון בין החיים והמוות. השפה המטפורית של עבודותיו האחרונות היא פואטית יותר וכוללות את פנטזיה "סטיקס" על פי הסימפוניה לתזמורת של גיה ק'אנצ'לי (2002), שתי גרסאות חדשות של המלט בטביליסי (2001, 2006) ומחכים לגודו של סמואל בקט (2002).

סטורואה ביים בישראל את ההצגות:

בברית המועצות
  • פרס השחף[2] - מוסקבה (1998)
  • אמן הציבור של ברית המועצות
  • מדליית זהב של הנשיא (Золотая медаль президента) בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי (1998)
  • הפרס הגדול בפסטיבל
בגאורגיה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט סטורואה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ריוורסייד סטודיוס (Riverside Studios) - אחד מאולפני הקולנוע המרכזיים במערב לונדון, המפורסמים בכל העולם.
  2. ^ פרס השחף (Чайка) - הוא פרס לתיאטרון ברוסיה על שם יצירתו של צ'כוב השחף