רוברט סמיילי

רוברט סמיילי
Robert Smylie
	רוברט סמיילי
לידה	31 באוקטובר 1914; מרקוס, איווה, ארצות הברית
פטירה	17 ביולי 2004 (בגיל 89); בויסי, איידהו, ארצות הברית
שם מלא	רוברט איבן סמיילי
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פיוניר, בויסי, איידהו, ארצות הברית
השכלה	קולג' איידהו; בית הספר למשפט של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	3 בינואר 1955 – 2 בינואר 1967; (12 שנים)
סגני מושל איידהו	ג'יימס ברקלי לרסן ; ויליאם אדוארד דרוולו
	→ לאונרד ג'ורדן דון סמואלסון ←
	24 בנובמבר 1947 – 3 בינואר 1955; (7 שנים ו־5 שבועות)
תחת מושלי איידהו	צ'ארלס ארמינגטון רובינס ; לאונרד ג'ורדן
	→ רוברט איישלי גריידון ו. סמית' ←
פרסים והוקרה
	מדליית השירות המצויין של נאס"א (1982)
חתימה

רוברט איבן סמיילי (באנגלית: Robert Eben Smylie;‏ 31 באוקטובר 1914 – 17 ביולי 2004) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כתובע הכללי ה-19 של איידהו בשנים 1947–1955, ולאחר מכן ועד 1967 כמושל איידהו ה-24. הוא היה הראשון מבין מושלי איידהו שנולד במאה ה-20.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט סמיילי נולד במרקוס, איווה. ב-1932 הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בקרסקו. כאשר הוצע לו להתגורר אצל דודו, הוא עבר לאיידהו כדי ללמוד בקולג' איידהו בקולדוול. במהלך שנות לימודיו הוא השתתף בדיבייט, היה בצוות הכתיבה של ספר השנה, השתתף בנבחרת הפוטבול, בארגון הסטודנטים, ובעונות הקיץ הוא נסע לאיווה בטרמפים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938, לאחר סיום לימודיו בבית הספר למשפטים, עבר סמיילי לוושינגטון די. סי., שם הוא היה במקביל פקיד במשרד עורכי הדין קובינגטון ברלינג, שירת במשטרת הקפיטול של ארצות הברית, ולמד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון עד לסיום לימודיו ב-1942.

לאחר סיום לימודיו התגייס סמיילי למשמר החופים של ארצות הברית כעורך דין, ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא הוצב בפילדלפיה ובפיליפינים. ב-1946 הוא שב לעיסוק בעריכת דין במגזר הפרטי.

ב-1943 נשא סמיילי לאישה את לוסיל אירווין, ולשניים נולדו שני בנים.

התובע הכללי של איידהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1947 התמנה סמיילי לסגן התובע הכללי של איידהו, תחת התובע הכללי שנבחר אז, רוברט איישלי.^[1]^[2] בנובמבר אותה שנה נפטר איישלי בגיל 39 באופן פתאומי כתוצאה מהתקף לב.^[3] סמיילי, שהיה אז בן 33, מונה על ידי המושל צ'ארלס ארמינגטון רובינס למלא את מקומו, וב-1950 הוא נבחר לתקופת כהונה מלאה של ארבע שנים.^[4]

מושל איידהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 התמודד סמיילי בבחירות למשרת מושל איידהו. באותה עת כהונת המושל נמשכה ארבע שנים, אך עם הגבלת כהונה של תקופת כהונה אחת. המושל המכהן היה אז הרפובליקני לאונרד ג'ורדן. החל מהבחירות של 1946 האריכה איידהו את משך תקופת כהונת המושל משנתיים לארבע שנים, אך בה בשעה הונהג שינוי שעל פיו לא התאפשרה בחירת מושל לשתי תקופות כהונה רצופות. סמיילי, שהיה אז בן 40, הוביל ב-1955 חקיקה שעל פיה תוקנה חוקת המדינה שוב כך שהתאפשר למושלים להיבחר לכהונות רצופות, ובסופו של דבר היא אושרה במשאל עם שנערך בבחירות הכלליות של 1956.^[5]^[6] ב-1958 נבחר סמיילי לתקופת כהונתו השנייה, וב-1962 לשלישית.

במהלך תקופת כהונתו של סמיילי כמושל, הוקמה מערכת הפארקים המדינתיים של איידהו,^[7] והונהג מס קנייה. בפברואר 1955, בעקבות כתבה ב-BBC, העביר סמיילי חקיקה מהירה כדי לשים קץ לחריגה על פיה הייתה איידהו המדינה היחידה מבין 48 מדינות ארצות הברית שלא ציינה את יום הולדתו של וושינגטון כחג רשמי.^[8] בעת כהונתו כמושל, שימש סמיילי כיושב ראש אגודת המושלים המערביים בשנים 1959–1961 וכן כיושב ראש אגודת המושלים הרפובליקנים. הוא היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית ב-1960. בשנים 1956, 1957, 1959, 1960 ו-1963 הוא היה חבר בוועדה המנהלת של ועידת המושלים הלאומית.

ב-1966 התמודד סמיילי בבחירות לתקופת כהונה רביעית, אך נוצח בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית על ידי יורשו בתפקיד דון סמואלסון, שאותו הוא עודד להתמודד בבחירות לסנאט של איידהו שש שנים קודם לכן.^[9]^[10] סמיילי ייחס את תמיכתו בהנהגת מס הקנייה בשיעור של 3 אחוזים ב-1965 כגורם המרכזי לתבוסתו.^[11]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 12 שנות כהונה כמושל, בגיל 52, שב סמיילי ב-1967 לעיסוקו בעריכת דין במגזר הפרטי. הוא שימש כחבר חבר הנאמנים, כיושב ראש חבר הנאמנים וכנשיא בפועל של קולג' איידהו. ב-1972 הוא היה מועמד לסנאט של ארצות הברית, אך בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית הוא הגיע למקום הרביעי.^[12]

רוברט סמיילי נפטר ב-17 בינואר 2004 בבויסי בגיל 89. רעייתו לוסיל נפטרה פחות משישה חודשים אחריו. הם נטמנו בבית הקברות פיוניר שבבויסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט סמיילי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
רוברט סמיילי באתר העיר בויסי (באנגלית)
רוברט סמיילי באתר קולג' איידהו (באנגלית)
רוברט סמיילי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
רוברט סמיילי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] "Attorney General names Idaho aides". Spokane Daily Chronicle. (Washington). January 8, 1947. p. 3.

[2] "Robert Ailshie". Spokesman-Review. (Spokane, Washington). advertisement. June 9, 1946. p. 22.

[3] "Attorney General Robert Ailshie dead of heart attack at home". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). November 17, 1947. p. 1.

[4] "Republicans rack up almost clean sweep of Idaho candidates". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). Associated Press. November 9, 1950. p. 1.

[5] "Idaho voters adopt three amendments". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). Associated Press. November 7, 1956. p. 1.

[6] Corlett, John (March 31, 1963). "It's mystery why law barring self-succession not repealed". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). p. 5.

[7] "Smylie accorded dedication honor for parks legacy". Spokesman-Review. (Spokane, Washington). Associated Press. September 20, 1998. p. B3.

[8] US national Holidays - 28 November 1997 - BBC

[9] Myers, Robert (August 4, 1966). "1964 post-election fight seen as factor in Smylie's sound defeat by Samuelson". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). Associated Press. p. 1.

[10] Boone, Rebecca (July 18, 2004). "Former Gov. Smylie dies at 89". Spokesman-Review. (Spokane, Washington). Associated Press. p. B1.

[11] "Robert Smylie, ex-Idaho governor". Allegheny Times. Associated Press. July 19, 2004. p. A4.

[12] Hall, Bill (August 10, 1972). "McClure and Davis win by sections". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). p. 4.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]