רוברט שטריקר
_%C2%A9_Wolko_Smeliansky_OeNB_8078952.jpg) | |
| לידה |
16 באוגוסט 1879 ברנו, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 64 בערך) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
אוסטריה |
| מקום מגורים |
וינה |
| מפלגה |
המפלגה הלאומית היהודית |
  | |
רוברט שטריקר (בגרמנית: Robert Stricker; 16 באוגוסט 1879, ברנו, מוראביה – 1944, אושוויץ) היה מהנדס, עיתונאי, חבר פרלמנט ופעיל ציוני באוסטריה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטריקר נולד בברנו שבמוראביה, אוסטריה (כיום בצ'כיה), בשנת 1879[1].
פעילותו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה מראשי הפלג הרדיקלי בתנועה הציונית כבר מנעוריו, חבר הוועד הפועל הציוני, ונשיא המפלגה היהודית הלאומית האוסטרית (Jüdische Nationale Partei), במסגרתה נבחר בבחירות שנערכו ב-16 בפברואר 1919] לחבר הציוני הראשון בפרלמנט האוסטרי; אך בבחירות הבאות ב-17 באוקטובר 1920, שינוי בחוק הבחירות העלה את אחוז החסימה ופעל נגד המפלגות הקטנות בפרלמנט[2], כולל "המפלגה הלאומית היהודית" שלא קיבלה מספיק קולות והוא לא נבחר שוב[3].
עם התחזקות התנועה הציונית בווינה אחרי מלחמת העולם הראשונה. היה חבר בכיר במפלגת הציונים הרדיקלים ובשנת 1925, במהלך הקונגרס הציוני העולמי ה-14 שנערך בווינה נבחר כחבר הוועד הפועל הציוני מטעם הסיעה הרדיקלית, לצד יצחק גרינבוים[4]. גם בקונגרס הציוני העולמי ה-15 ב-1927, והקונגרס הציוני העולמי ה-16 ב-1929 שימש נציג מטעם מפלגת הציונים הרדיקלים[5]. אך במהלך ועידת הציונים הרדיקלים ביולי 1930 הסתכסך עם יצחק גרינבוים[6], וחודש אחר כך הצטרף לברית הציונים הרוויזיוניסטים[7]. בקונגרס הציוני העולמי ה-17 היה חבר הוועד הפועל הציוני מטעם הרוויזיוניסטים[8].
היה מייסדו ועורכו של העיתון היהודי היומי היחיד באוסטריה "וינר מורגנצייטונג" (Wiener Morgen-Zeitung). פעל להקמת הקונגרס היהודי העולמי ועמד בראש המאבק היהודי נגד הנאצים באוסטריה[9][10].
במאי 1932 נבחר כנשיא "האגודה היהודית למען חבר הלאומים באוסטריה" במקום צבי פרץ חיות, אגודה שפעלה למען זכויות מיעוטים במסגרת "הפדרציה הבין לאומית של האגודות למען חבר הלאומים" (לימים האגודה למען האומות המאוחדות)[11].
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטריקר נעצר בתחילת אפריל 1938, ימים מספר לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית ונשלח למחנה הריכוז דכאו ואחר כך לבוכנוואלד[12]. בקיץ 1939 שוחרר שטריקר בתנאי שלא יעזוב את וינה[13], והוא הצטרף כחבר ב"מועצת הזקנים" שניהלה את הקהילה, וערַב להגירת היהודים לאזורים שהוגדרו להם. ב- 23 בספטמבר 1942 יצא מווינה למחנה טרזיינשטט משלוח 'המיוחדים' ובהם שטריקר. בגטו הטיל על ליאו דרוקר, מראשי "מכבי" ברנו, את האחריות להקים ארגון מחתרת במידה וסכנת חיסול הגטו תתממש. שטריקר עצמו נמנע כל העת מפעילות אקטיבית, כדי שלא לסכן את היודנראט כולו. ואולם ארגון המחתרת מעולם לא מימש את ייעודו[דרוש מקור]. במשך מספר שנים לאחר המלחמה לא נודע גורלו, העדות היחידה הייתה שעדיין היה בחייים עם חיסול מחנה טרזיינשטט[14][1]. אחר כך נודע כי באוקטובר 1944 יצא יחד עם כל שאר יושבי המחנה לאושוויץ, שם נרצח[15].
לזכרו נקרא רחוב בשכונת הצפון הישן בתל אביב ורחוב בווינה[16].
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Der jüdische Nationalismus. Wien 1919.
- Schadet der Jüdische Nationalismus den Juden? Wien 1919.
- Die wirksame Abwehr des Antisemitismus. Wien 1919.
- Wie können wir unsere Jugend jüdisch erhalten? Wien 1919.
- Die Vertreter des jüdischen Volkes. Wien 1919.
- Jüdische Politik in Oesterreich. Tätigkeitsberichte und Auszüge aus deb im österreichischen Parlamente 1919 und 1920 gehaltenen Reden. Wien 1920.
- Die jüdische Nationalismus. Wien 1929.
- Wege der jüdischen Politik. Aufsätze und Reden. Löwit, Wien/Leipzig 1929.
- Zwerg-Judenstaat! Wien 1938.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Josef Fraenkel (ed.), Robert Stricker, London: Ararat Pub. Society, 1950, 94 p., LCCN 54031133
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט שטריקר (1879-1944), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מאיר גרוסמן, רוברט שטריקר - סמל •הציונות העממית, הַבֹּקֶר, 26 באוגוסט 1949
- ^ ש. שווארץ, הבחירות באוסטריה והיהודים, הארץ, 18 באוקטובר 1920
- ^ מכתבים מוינה, הארץ, 19 בנובמבר 1920
- ^ רשימת חברי הועד הפועל הגדול, שנבחרו בקונגרס:, הארץ, 10 בספטמבר 1925
- ^ מ. צזדיני, יומן הקונגרס, הארץ, 2 באוקטובר 1927
- ^ סט"א, ועידת הציונים הרדיקלים - גרינבוים ננד שטריקר, דבר, 15 ביולי 1930
- ^ סט"א, נפתחה הועידה העולמית של הרביזיוניסטים, דבר, 11 באוגוסט 1930
- ^ הרכבו של הועד הפועל, הארץ, 23 ביולי 1931
- ^ שיא המתיחות הפוליטית באוסטריה, הארץ, 9 בפברואר 1934
- ^ לקראת הקונגרס היהודי העולמי, הארץ, 3 באוגוסט 1936
- ^ סט"א, באגודה היהודית למען חבה"ל באוסטריה, הארץ, 19 במאי 1932
- ^ סט"א, עסקנים ציוניים בוינה למחנה הסגר, דבר, 6 באפריל 1938
סט"א, שטריקר חולה בדכאו, הַבֹּקֶר, 24 ביולי 1938
סט"א, "ההומור הנאצי": כולאים בדאכאו בני מפלגה אחת בתא אחד - הציונים הכלליים לחוד - ואנשי גרוסמן לחוד, הַבֹּקֶר, 19 באפריל 1938 - ^ שטריקר שוחרר, דבר, 19 בפברואר 1939
אלכסנדר גאלאר, לפנים מנהל העתונים "וינר מורגנצייטונג", "טאלאגרף"", גיסו של רוברט שטריקר, שבלה אתו ביהד 11 חודש במתנות ההסגר דכאבאו ובוכנוואלד, בא להשתקע בארץ, הארץ, 30 במרץ 1939 - ^ י. ינוסוביץ, יהודים שנגאלו על ידי הצבא האדום, קול העם, 4 באוקטובר 1945
- ^ וראו עוד: גילויים על דרכו האחרונה של שטריקר, מעריב, 6 בינואר 1955
- ^ רחוב בווינה ייקרא ע"ש רוברט שטריקר, הַבֹּקֶר, 11 באפריל 1963