רוג'ר ברניגין

רוג'ר ברניגין
Roger Branigin

רוג'ר ברניגין
לידה	26 ביולי 1902 פרנקלין, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	19 בנובמבר 1975 (בגיל 73) לפאייט, אינדיאנה, ארצות הברית
שם מלא	רוג'ר דאגלס ברניגין
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות גרינלאון, פרנקלין, אינדיאנה, ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפטים בהרווארד פרנקלין קולג'
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל אינדיאנה ה־42 11 בינואר 1965 – 13 בינואר 1969 (4 שנים) סגן מושל אינדיאנה רוברט רוק → מתיו ולש אדגר וייטקומב ←

רוג'ר דאגלס ברניגין (בשם מלא באנגלית: Roger Douglas Branigin;‏ 26 ביולי 1902 – 19 בנובמבר 1975) היה פוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-42 בשנים 1965–1969. כוותיק מלחמת העולם השנייה וכדובר ידוע בציבור, החל ברניגין את כהונתו כמושל כשלצידו האספה הכללית של אינדיאנה שהייתה בשליטתה של מפלגתו, הפעם הראשונה מאז השפל הגדול שהדמוקרטים שלטו הן בזרוע המבצעת והן בזרוע המחוקקת במדינה. ברניגין היה איש האגף השמרני של המפלגה הדמוקרטית שפיקח על ביטול מיסי הרכוש האישיים של המדינה, הרחיב את הנגישות לחינוך גבוה, והחל בבניית נמל המים העמוקים של אינדיאנה בברנס הרבור שעל חוף ימת מישיגן. במהלך תקופת כהונתו כמושל, הטיל ברניגין וטו מאה פעמים, שיא של תקופת כהונה אחת של כל הזמנים. הוא היה הדמוקרט האחרון שכיהן כמושל אינדיאנה עד להשבעתו של אוון ביי ב-1989.

ב-1968 זכה ברניגין לתשומת לב בינלאומית כאשר הוא התמודד כמחליפו של לינדון ג'ונסון בבחירות המקדימות של הדמוקרטים באינדיאנה. ג'ונסון פרש מהמרוץ ב-31 במרץ 1968, אך ברניגין המשיך להתמודד כמועמד "הבן המועדף" מול רוברט קנדי ויוג'ין מקארתי. הוא קיווה שמאמציו ישיגו עבור אינדיאנה תפקיד משמעותי יותר בוועידה הארצית של המפלגה שהתקיימה בשיקגו. בסופו של דבר הוא סיים בבחירות המקדימות שני לאחר קנדי.

לאחר תום כהונתו כמושל, שב ברניגין לעירו לפאייט, שם הוא חידש את עיסוקו בעריכת דין ונותר פעיל בחיים הציבוריים, שימש כנשיא לשכת המסחר של לפאייט רבתי וכחבר מועצת שבילי הריסון של הצופים הבנים של ארצות הברית. ברניגין גם שימש כחבר מועצות הנאמנים של פרנקלין קולג', אוניברסיטת פרדו והחברה ההיסטורית של אינדיאנה.

קורות חייו

רוג'ר ברניגין נולד בעיר פרנקלין שבאינדיאנה. אביו היה עורך דין, מורה והיסטוריון חובב. ברניגין התחנך בבתי ספר ציבוריים מקומיים, סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ב-1919, והמשיך אותם בקולג' פרנקלין הסמוך, שם הוא הגביר את לימודיו בספרדית, צרפתית והיסטוריה. הוא היה גם מעורב במועדון התיאטרון של הקולג'. לאחר סיום לימודיו בפרנקלין ב-1923, הוא המשיך לבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד, בו הוא סיים לימודי תואר במשפטים ב-1926. ברניגין שב לאינדיאנה וקיבל משרה במשרד התובע של מחוז ג'ונסון, בה הוא החזיק במשך שלוש שנים. ב-1929 נשא ברניגין לאישה את חברתו לספסל הלימודים בפרנקלין קולג', ג'וזפין מרדיס. לזוג נולדו שני בנים.

ב-1930 החל ברניגין לעבוד כעורך דין בבנק הקרקעות הפדרלי ובמנהל האשראי לחקלאים בלואיוויל, קנטקי. עד מהרה הוא קודם למשרת היועץ הראשי של הבנק ונסע בחמש מדינות כדי לשאת נאומים. ב-1938 הוא פרש מהבנק כדי להצטרף למשרד עורכי דין בלפאייט, אינדיאנה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס ברניגין לצבא ארצות הברית והוצב בחטיבת החוזים של משרד התובע הצבאי הכללי בוושינגטון, שם הוא היה לראש החטיבה המשפטית של כוחות התובלה בדרגת לוטננט קולונל.

לאחר המלחמה שב ברניגין למשרד עורכי הדין שלו בלפאייט.

ראשית הקריירה הפוליטית

כמי שבמשך שנים היה בעל זיקה למפלגה הדמוקרטית, היה ברניגין פעיל בפוליטיקה המקומית והמדינתית. ב-1948 הוא שימש כיושב ראש הוועידה המדינתית של המפלגה. לאחר שמועמד המפלגה למשרת המושל, הנרי שריקר, ניצח באותה שנה בבחירות, הוא מינה את ברניגין כיושב ראש נציבות השימור המדינתית. ברניגין גם שימש כנשיא לשכת עורכי הדין של אינדיאנה. ב-1956 הוא הציג את מועמדותו במרוץ לבחירת מועמד המפלגה למשרת המושל, אך נוצח על ידי רלף טאקר.

מושל אינדיאנה

בוועידה המדינתית של הדמוקרטים ביוני 1964 זכה ברניגין במועמדות המפלגה למשרת מושל אינדיאנה כבר בסבב ההצבעה הראשון. יריבו בבחירות הכלליות, סגן המושל המכהן, הרפובליקני ריצ'רד ריסטין, הצביע קודם לכן הצבעה שוברת שוויון בתוקף היותו נשיא הסנאט של אינדיאנה, וכך אפשר את קבלתו של מס מכירות מדינתי, שההחלטה עליו הייתה בלתי פופולרית בקרב קהל הבוחרים. במהלך מסע הבחירות, תקף ברניגין את ריסטין על הצבעתו זו. בנוסף זכה ברניגין לתמיכה מהעיתון שתמך באופן מסורתי ברפובליקנים, "האינדיאנפוליס סטאר" ועיתונים נוספים במדינה, שסייעו לו לנצח בבחירות בהפרש הגדול ביותר בתולדות המדינה עד לאותה עת. השיר של מסע הבחירות שלו היה עיבוד של שיר הקאנטרי בלוז Walk Right In. במערכת בחירות זו השיגו הדמוקרטים, לראשונה מאז 1938, את השליטה באספה הכללית של אינדיאנה.

מרגע שהושבע לכהונתו, הוכיח ברניגין את עצמו כשמרן יותר בהשוואה להנהגת האספה הכללית. הוא הטיל וטו על מאה הצעות חוק, כולל חוק להתרת הפלות, איסור על עונש מוות, וחוקים להגנת איגודים מקצועיים. על אף המחלוקת שלו עם האספה הכללית על מגוון רחב של נושאים, הוביל ברניגין שורה של נושאים שהיו על סדר היום שהתקבלו כחוקים. הוא קידם בהצלחה מערכת מלגות לחינוך גבוה, הרחיב את סמכויות נציבות זכויות האזרח של המדינה, שיפר את מצבה של מערכת בתי הסוהר, הרחיב את מערכת הכבישים המדינתית, ביטל את מס הגולגולת, והקים מספר של פארקים ציבוריים ושמורות טבע. במהלך תקופת כהונתו כמושל הוא גם פיקח על ביטול מס הרכוש האישי והחל לפעול להקמתו של נמל אינדיאנה, נמל המים העמוקים הראשון של המדינה על חופי ימת מישיגן.

מועמד לנשיאות

בראשית מרץ 1968 ביקש הנשיא לינדון ג'ונסון מברניגין שיתמודד כמחליפו בבחירות המקדימות של הדמוקרטים באינדיאנה. ברניגין הסכים, וניהל מסע בחירות רציני כמועמד תושב אינדיאנה שייצג את תושבי אינדיאנה. כאשר הודיע ג'ונסון על פרישתו ממערכת הבחירות ב-31 במרץ, החליט ברניגין להמשיך במסע הבחירות בתקווה להשיג שליטה על הצבעת משלחת אינדיאנה בוועידה הארצית של הדמוקרטים שנערכה בשיקגו מאוחר יותר באותה שנה. על אף מערכת בחירות רצופת מאבקים והובלה בהצבעות בתחילתה, נוצח ברניגין בבחירות המקדימות באינדיאנה על ידי רוברט קנדי כאשר קיבל 238,700 קולות מול 328,118 הקולות של קנדי, אך עדיין עקף את יוג'ין מקארתי שהגיע למקום השלישי.

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל שב ברניגין שוב למשרד עורכי הדין שלו בלפאייט. בשנותיו האחרונות הוא שימש כנשיא לשכת המסחר של לפאייט רבתי, כחבר מועצת שבילי הריסון של הצופים הבנים של ארצות הברית, וכחבר מועצת הנאמנים של פרנקלין קולג' ושל אוניברסיטת פרדו. במהלך חייו אגר ברניגין אוסף גדול של ספרים, שמאוחר יותר נתרם לספריית פרנקלין קולג'. הוא גם שימש כחבר מועצת הנאמנים של החברה ההיסטורית של אינדיאנה משנת 1965 ועד מותו.

רוג'ר ברניגין נפטר בלפאייט ב-19 בנובמבר 1975. הוא נטמן בבית הקברות גרינלאון שבעיר הולדתו פרנקלין. בשנות ה-90 נקרא על שמו גשר ברניגין שבמחוז טיפקאנו שבאינדיאנה.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 346-351.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוג'ר ברניגין בוויקישיתוף

• רוג'ר ברניגין באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• רוג'ר ברניגין באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• רוג'ר ברניגין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)