רוג'ר גארסיה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
15 בדצמבר 1976 (בן 47) סבדל שבספרד | |||
| שם מלא | רוג'ר גארסיה אי ז'וניינט | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | קשר שמאלי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
רוג'ר גארסיה אי ז'וניינט (בקטלאנית: Roger Garcia i Junyent, נולד ב-15 בדצמבר 1976 בסבדל שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ששיחק בעיקר כקשר שמאלי ונודע בשמו הפרטי, רוג'ר. רוג'ר גדל במערכת הנוער של ברצלונה, שם החל את הקריירה שלו. לאחר מכן שיחק באספניול, בוויאריאל ובאמסטרדם. הוא הצטיין בבעיטות מרחוק ובמסירות.[1] קריירת המשחק שלו נפגעה רבות על ידי פציעות והוא פרש בגיל 30. לאחר פרישתו ממשחק החל רוג'ר לעסוק בקריירת אימון והיום הוא משמש עוזר מאמן בנבחרת קטלוניה.
קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוג'ר נולד בסבדל, עיר בקטלוניה בקרבת ברצלונה, ובילדותו הצטרף למחלקת הנוער של המועדון הבכיר באזור, ברצלונה. בעונת 1994/1995, בהיותו בן 18, קודם לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק, ובמהלך העונה שותף ב-25 משחקים במדיה בליגה השנייה, בהם הבקיע 6 פעמים. כבר בסוף העונה החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון, אותה אימן יוהאן קרויף ההולנדי, והופעת הכורה שלו במדיה הייתה ב-6 במאי 1995, במשחק הליגה נגד דפורטיבו לה קורוניה. עד סוף העונה פתח בארבעה משחקים נוספים, כולל בקלאסיקו בו ניצחה ברצלונה 1-0 את ריאל מדריד.
בתחילת העונה הבאה עוד נכלל בקבוצת המילואים וערך הופעה אחת במדיה, אך הוא הפך לשחקן קבוע בהרכב של הקבוצה הבוגרת, בה גם שיחק אחיו הגדול, אוסקר. במשחק הסיבוב הראשון של גביע אופ"א נגד הפועל באר שבע שנערך בישראל ב-12 בספטמבר, הבקיע לראשונה במדי ברצלונה - שלושער בניצחון 7-0. את שער הליגה הראשון שלו במדי ברצלונה הבקיע במשחק נגד ריאל מדריד שהסתיים בתיקו 1-1 ב-30 בספטמבר באצטדיונה הביתי. בסך הכול הופיע ב-33 משחקי ליגה בעונה זו והבקיע 5 שערים, וברצלונה סיימה את העונה במקום ה-3. בגביע אופ"א הבקיע שער נוסף, בשמינית הגמר נגד סביליה, והוא הגיע עם הקבוצה עד לחצי גמר הטורניר, שם הודחה ברצלונה על ידי באיירן מינכן. בגמר הגביע הספרדי נגד אתלטיקו מדריד נכנס כמחליף במחצית השנייה, ולאחר ש-90 הדקות הראשונות הסתיימו בתיקו מאופס, ניצחה אתלטיקו מדריד בהארכה.
קרויף הוחלף בבובי רובסון האנגלי, עמו מעמדו של רוג'ר דעך בעונת 1996/1997, והוא שימש בעיקר שחקן מחליף. בליגה פתח ב-12 משחקים, נכנס כמחליף ב-4 נוספים והבקיע פעמיים, וברצלונה הגיעה למקום השני בסיום העונה. בעונה זו זכתה ברצלונה בגביע הספרדי ובגביע מחזיקות הגביע. אולם, בגביע הספרדי השתתף רק במשחק אחד, בגומלין חצי הגמר נגד לאס פאלמס. בגביע המחזיקות נכנס כמחליף 3 פעמים ופתח בהרכב בחצי הגמר הראשון נגד פיורנטינה. לואי ואן חאל ההולנדי החליף את רובסון לקראת עונת 1997/1998, וגם עמו המשיך רוג'ר להיות שחקן מחליף. במהלך העונה פתח ב-7 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-11 נוספים מבלי להבקיע שער, וברצלונה זכתה באליפות ספרד. ברצלונה השלימה דאבל לאחר שניצחה את ריאל מיורקה בגמר הגביע הספרדי בדו-קרב בעיטות עונשין. רוג'ר סייע לזכייה זו בכך שפתח בשני חצאי הגמר נגד ריאל סרגוסה ונכנס כמחליף בגמר נגד מיורקה. בעונה הבאה נדחק רוג'ר הרחק מהרכב ברצלונה. בליגה ערך 6 הופעות בלבד, 5 מהן כמחליף, בליגת האלופות הופיע פעמיים ובגביע פעם אחת. ברצלונה זכתה באליפות שנייה ברציפות בסוף העונה.
אספניול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1999 עזב רוג'ר את ברצלונה והצטרף ליריבתה העירונית, אספניול, ששיחקה גם היא בליגה הספרדית. רוג'ר השתלב בהדרגה בקבוצת החדשה ותחילה היה שחקן מחליף. את שערו הראשון במדיה כבש בסיבוב הראשון של הגביע הספרדי, בתיקו 1-1 עם קורודבה ב-10 בנובמבר. במשחק הבא של הקבוצה כבש שער ליגה ראשונה במדיה, בהפסד 2-1 לריאל מיורקה. כעבור שבוע הבקיע משחק שלישי ברציפות, בהפסד 3-2 לדפורטיבו אלאבס. בעונתו הראשונה בקבוצה, בה הגיעה אספניול למקום ה-14, הבקיע 4 שערי ליגה ב-30 הופעות, 18 מתוכן כשחקן הרכב. בגביע הספרדי הבקיע שער נוסף, נגד אלבסטה בשמינית הגמר. הוא פתח בכל המשחקים בגביע למעט שניים ועזר לאספניול לזכות בגביע השלישי בתולדותיה עם ניצחון 2-1 על אתלטיקו מדריד בגמר שנערך ב-27 במאי 2000 במסטאייה.
בעונת 2000/2001 ביסס את מעמדו בהרכב אספניול, הוא פתח ב-29 משחקי ליגה בהם הבקיע 3 שערים, כולל צמד ראשון בקריירה, בניצחון 3-0 על ראסינג סנטנדר ב-22 באפריל 2001. אספניול הגיעה למקום ה-9 בסיום העונה. בגביע הגיע עם אספניול לרבע הגמר, שם פגשה את ברצלונה, קבוצתו לשעבר של רוג'ר. רוג'ר הבקיע בגומלין, שהסתיים בתיקו 1-1, אך בשל הפסד 2-1 במשחק הראשון, הודחה אספניול בשלב זה. בתחילת העונה הבאה נעדר בשל פציעה והוא שב להרכב הקבוצה בנובמבר 2001. הוא הבקיע שער בודד במהלך העונה, בניצחון 3-1 על לאס פאלמס, ועזר לאספניול להגיע למקום ה-14 בליגה. עונת 2002/2003 הייתה הפורייה ביותר בקריירה של רוג'ר, שהבקיע 9 שערי ליגה. בין היתר כבש צמד בניצחון 2-0 על רקראטיבו ולבה ב-20 באוקטובר 2002, אחד מהם ממרחק 54 מטרים.[2] ב-27 באפריל 2003, במשחק נגד ראיו ואיקאנו, כבש שער נוסף ממרחק רב, מ-51 מטרים.[3] שעריו היו משמעותיים שכן אספניול נאבקה נגד ירידה לליגה השנייה וסיימה את העונה במקום ה-17, מקום אחד מעל המקום ה-18 שמוביל לירידת ליגה.
ויאריאל ואייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 2003 תם חוזהו של רוג'ר באספניול והוא חתם בוויאריאל, קבוצה נוספת מהליגה הספרדית. בעונתו הראשונה בקבוצה החדשה השתלב היטב בקבוצתו החדשה. בליגה השתתף ב-30 משחקים, 22 מתוכם כשחקן הרכב, והוא עזר לוויאריאל להגיע למקום השמיני. שערו הראשון במדי הקבוצה היה השער היחיד בניצחון 1-0 על דפורטיבו לה קורוניה ב-30 בנובמבר 2003. עד סוף העונה הבקיע שער נוסף בליגה. בגביע אופ"א הבקיע פעמיים. את הראשון הבקיע ב-3 במרץ 2004, בסיבוב 32 הגדולות נגד גלאטסראיי, מ-50 מטרים;[4] היה זה שערו השלישי ממרכז המגרש בפרק זמן של שנה וחצי בלבד. את השני הבקיע בגומלין רבע הגמר נגד סלטיק גלאזגו, בו ניצחה ויאריאל 2-0 והעפילה לחצי הגמר בתוצאה המצטברת 3-1. בחצי הגמר הודחה ויאריאל על ידי ולנסיה הספרדית.
בקיץ 2004 השתתף רוג'ר עם ויאריאל בגביע אינטרטוטו והבקיע פעמיים, אך הוא נפצע באופן חמור לפני סוף הטורניר. בשל הפציעה נמנע ממנו לשחק במשך עונת 2004/2005, והוא הצליח לשחק רק בשני משחקים בחודש אוקטובר. בלעדיו, הצליחה ויאריאל לסיים במקום ה-3 בליגה ובזכות כך להעפיל לליגת האלופות. לקראת עונת 2005/2006 התאושש מפציעתו, אך הוא שימש בעיקר שחקן מחליף. במשחק הראשון בו פתח בעונה זו, נגד דפורטיבו אלאבס ב-15 באוקטובר 2005, גם כבש שער ראשון מעל יותר משנה, והמשחק הסתיים בתיקו 1-1. הוא כבש שער שני ואחרון בליגה הספרדית ב-1 באפריל 2006, השער היחיד בניצחון 1-0 על ריאל סרגוסה. בסך הכול ערך 16 הופעות בליגה כשחקן מחליף ו-8 נוספות כשחקן הרכב, וויאריאל הגיעה למקום ה-7. בליגת האלופות פתח במשחק אחד ונכנס כמחליף 5 פעמים נוספות, האחרונה שבהן בגומלין חצי הגמר נגד ארסנל, שהדיחה את ויאריאל בתוצאה מצטברת 1-0.
בסוף העונה עזב את ויאריאל והצטרף בהעברה חופשית לאייאקס אמסטרדם ההולנדית, אותה אימן הנק טן קאטה. גם בתקופתו באייאקס סבל רוג'ר מפציעות והוא שותף ב-11 משחקי ליגה, בהם הבקיע פעם אחת, בניצחון 3-0 על ויטסה ארנהיים ב-9 באוקטובר 2006. רוג'ר עזר לאייאקס להעפיל לשלב הבתים של גביע אופ"א לאחר שהבקיע שער בניצחון 5-2 על סטרט הנורווגית. בשלב הבתים השתתף במשחק אחד, ולאחר מכן פתח בשני משחקי סיבוב 32 הגדולות נגד ורדר ברמן, שהדיחה את אייאקס מהמפעל. בסוף העונה, בהיותו בן 30, החליט רוג'ר לפרוש ממשחק, בעיקר בשל הפציעות הרבות מהן סבל בתקופה האחרונה.
קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוג'ר ייצג את נבחרת ספרד עד גיל 20 באליפות העולם עד גיל 20 1995 שנערכה בקטר. הוא הבקיע בשני המשחקים הראשונים של שלב הבתים, בניצחונות נגד בורונדי ויפן, בזכותם העפילה ספרד לרבע הגמר. ברבע הגמר עזר לנבחרת לנצח 4-1 את רוסיה. רוג'ר פתח בחצי הגמר בו הפסידה נבחרתו לארגנטינה, ולאחר הפסד במשחק על המקום ה-3 לפורטוגל, סיימה ספרד במקום ה-4.
ב-1996 החל לשחק במדי נבחרת ספרד עד גיל 21, במסגרת מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21 1998. הוא הבקיע בארבעה משחקי מוקדמות רצופים - בניצחונות על נבחרות מלטה, יוגוסלביה, צ'כיה וסלובקי, ונבחרתו העפילה לטורניר הגמר, שנערך ברומניה. רוג'ר פתח ברבע הגמר הטורניר וכן במשחק הגמר, בו גברה ספרד על יוון בתוצאה 1-0 וזכתה באליפות אירופה. כך תמה דרכו של רוג'ר בנבחרות ספרד, שכן הוא מעולם לא השתתף במשחקיה של הנבחרת הבוגרת של ספרד.
רוג'ר ערך 12 הופעות במדי נבחרת קטלוניה, נבחרתה הלא רשמית של קטלוניה שעורכת משחקי ידידות אחת לשנה. מכיוון שזה היה שיא בזמנו, ב-30 בדצמבר 2011 נערך לכבודו טקס הוקרה בקאמפ נואו.[5]
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2010/2011 התמנה לעוזרו של מאמן סבדל ליואיס קררס, ששיחק עם רוג'ר בברצלונה. תחתם הצליחה סבדל לעלות מהליגה השלישית לליגה השנייה, לראשונה מזה כמעט 20 שנים.[6] עונת 2011/2012 הייתה קשה עבור סבדל והיא נשארה בליגה השנייה לאחר שסיימה את העונה במקום ה-19 מתוך 22. בעונה הבאה השתפר מצבה של סבדל והיא הייתה במרכז הטבלה במהלך רוב שלבי העונה, אך הידרדרה למקום ה-16 בסיומה. רוג'ר וקררס עזבו את סבדל בסיום העונה.
לאחר מכן החל רוג'ר לעבוד כעוזרו של ג'רארד לופס, שאימן את נבחרת קטלוניה, נבחרת לא רשמית שעורכת משחק ידידות אחד כל שנה. גם לאחר מינויו של לופס ב-2015 למאמן ברצלונה אתלטיק, המשיכו השניים בתפקידם.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני אחיו של רוג'ר, אוסקר וג'ניס, הם כדורגלני עבר גם הם, שגדלו כמו רוג'ר במחלקת הנוער של ברצלונה. אוסקר משמש היום מאמן והוא אימן באנגליה, בספרד ובישראל. ג'ניס לא שיחק בקבוצה הבוגרת של ברצלונה, והוא שיחק במשך רוב הקריירה שלו בסבדל בליגה השלישית בספרד.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ספרד (2): 1997/1998, 1998/1999
- הגביע הספרדי (2): 1996/1997, 1997/1998
- גביע מחזיקות הגביע (1): 1996/1997
- הסופר קאפ הספרדי (1): 1996
- הסופר קאפ האירופי (1): 1997
אספניול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגביע הספרדי (1): 1999/2000
ויאריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע האינטרטוטו (2): 2003, 2004
נבחרת ספרד עד גיל 21[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Roger, el '10' ideal que Cruyff encontró en el Miniestadi, El Pais, 8.12.1995
- ^ Gol de Roger desde 54 metros, El Pais, 21.10.2002
- ^ El Espanyol deja al Rayo al borde del abismo, El Mundo - Deportes, 27.4.2003
- ^ El Villarreal sigue haciendo historia, אס, 3.3.2004
- ^ Catalunya empató ante Túnez, Sport, 30.12.2011
- ^ La nueva vida del Sabadell, El Periódico, 18.10.2011
