רוג'ר בניסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
רוג'ר בניסטר

רוג'ר גילברט בניסטר (Roger Gilbert Bannister; נולד ב-23 במרץ 1929), הוא אתלט בריטי הידוע בעיקר כאדם הראשון שרץ מרחק של מייל אחד בפחות מארבע דקות. לאחר הישג מפורסם זה, פרש מאתלטיקה כדי להקדיש עצמו ללימודי רפואה והיה לנוירולוג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר בניסטר נולד בהארו שבמידלסקס למשפחה בת מעמד הפועלים. בילדותו היה נחוש להצטיין בלימודיו כדי שיוכל ללמוד רפואה ואכן זכה במלגה ללימודים באוקספורד. עיסוקו באתלטיקה בשנותיו הראשונות היה על בסיס חובבני ונשען יותר על כשרון מאשר על השקעה. גם בשנים המאוחרות יותר, כשכבר היה רץ ברמה עולמית והתאמן יותר ברצינות, עדיין התאפיין כרץ שהסתפק בקילומטרז' נמוך של אימונים ביחס ליריביו.

לקראת אולימפיאדת לונדון (1948) כבר יצא שמעו ככשרון עולה בריצה למרחקים בינוניים, והוא נתבקש להתחרות, אולם העדיף שלא לעשות כן, בהעדיפו להמשיך להתאמן ולקבוע יעד אולימפי רחוק יותר - אולימפיאדת הלסינקי (1952). בארבעת השנים שבתווך שיפר בהדרגה את שיאו למרחק האולימפי (1,500 מטרים, או "המייל המטרי") כמו גם למרחק הבריטי המסורתי של מייל אחד (כ-1,609 מטרים). כגודל ציפיותיו מהלסינקי כך הייתה גם גודל האכזבה שלו וממנו, כשסיים לבסוף במקום הרביעי בלבד במרוץ ה-1,500 מטרים, ללא מדליה אולימפית. הממסד הספורטיבי הבריטי לא הסתפק בשיא הלאומי שקבע במרוץ והאשים את שיטות האימון הלא מספקות שלו בכשלונו. בניסטר עצמו שקל לפרוש, אך לבסוף החליט במקום זאת להתרכז במטרה חדשה: שבירת המחסום ה"עגול" של 4 דקות למייל.

בשנים שלאחר משחקי הלסינקי המשיך בניסטר להתאמן מעט במקביל ללימודי הרפואה והסתפק באימון יומי בן 45 דקות בלבד. לקראת קיץ 1954 החל להתקרב למטרתו, אולם בניסטר לא היה היחיד שרדף אחרי מחסום ארבע הדקות: הרץ האוסטרלי ג'ון לאנדי (לימים מושל מדינת ויקטוריה), ניסה גם הוא את כוחו באותה משימה ובאותה העת. בניסטר היה מודע לכך שמרוצו אינו נגד השעון בלבד, אלא גם נגד היריב מהצד השני של העולם.

ב-6 במאי 1954 השתתף בניסטר במרוץ באוקספורד לעיני 3,000 צופים, בניסיון להקדים את לאנדי לאבן הדרך הנכספת. המרוץ שודר בשידור חי ברדיו הממלכתי הבריטי ושני רצים בריטים נועדו מראש לסייע לו על ידי קביעת קצב מהיר והובלת המרוץ עד שלביו האחרונים. ה"קוצבים" עשו את חלקם, כשהצליחו למשוך את בניסטר לקצב מהיר וגם לסיים בעצמם את המרוץ (שאם לא כן, הייתה הטקטיקה נחשבת לבלתי ספורטיבית). גם בניסטר לא אכזב וסיים בזמן שיא של 3:59.4 דקות. שיאו ההיסטורי החזיק מעמד רק עד ה-21 ביוני 1954, עת נשבר על ידי לאנדי. בסוף המירוץ אמר: “אנו רצים, לא משום שאנו חושבים שזה מועיל לנו, אלא משום שאנו נהנים מכך ומשום שאיננו יכולים להימנע מכך. ככל שהחברה וסביבת העבודה מגבילות יותר, כך גם נחוץ יותר למצוא פורקן לאותה הכמיהה אל החופש. איש אינו יכול לומר ‘אסור לך לרוץ מהר יותר, או לקפוץ גבוה יותר’. הרוח האנושית היא בלתי-מנוצחת[1]".

אמנם, שום שיא של לאנדי או של כל אחד אחר לא יכול היה ליטול מבניסטר את התואר "הראשון שרץ מייל בפחות מארבע דקות".

ב-7 באוגוסט 1954 נפגשו לראשונה לאנדי ובניסטר במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בונקובר. לקראת סיום המרוץ האט המוביל לאנדי כשהביט אחורה, בניסיון לאתר את בניסטר מבין הדולקים אחריו. שעטת סיום של בניסטר אפשרה לו לעקוף את לאנדי, לקבוע שיא חדש כשגמא את המייל תוך 3:58.8 דקות ולזכות באליפות חבר העמים. ללאנדי, שסיים שלישי, 8 עשיריות השניה אחרי בניסטר, נותרה רוח טובה דיה כדי להתלוצץ שאמנם אשת לוט הביטה לאחור והפכה לנציב מלח, אולם הוא "הראשון בהיסטוריה שהביט אחורה והפך לברונזה". הייתה זו הפעם הראשונה בה יותר משחקן אחד רץ מייל בפחות מארבע דקות.

כשלושה שבועות לאחר מכן הוסיף בניסטר לארון הגביעים שלו גביע זהב בריצת 1,500 מטרים באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בברן. בסוף אותה שנה מלאת אירועים פרש מאתלטיקה, על מנת להתרכז ברפואה במשרה מלאה. מגזין הספורט האמריקאי "ספורטס אילוסטרייטד" בחר בו כספורטאי השנה לשנת 1955. הוא המשיך לרוץ כדי לשמור על כושר עד ששבר את קרסולו בתאונת דרכים בשנת 1975.

הקריירה של בניסטר כרופא שילבה עבודת מחקר עם פרקטיקה. הוא אף המשיך להיות מעורב בספורט ועמד בראש מספר ארגונים ספורטיביים, בין השאר בראש "מועצת הספורט" הבריטית, שהנהיגה בניצוחו את בדיקות הסמים הראשונות לספורטאים, על מנת לגלות ולמנוע שימוש בסטרואידים אנאבוליים.

הממלכה הבריטית כיבדה אותו בתואר אבירות בשנת 1975, עשרים שנה לאחר הישגו הגדול. בשנת החמישים לשבירת השיא הוטבע לכבודו מטבע מיוחד של 50 פני, שעל גבו מופיעות רגליו של אצן ושעון עצר. הוא נותר אייקון ספורטיבי במולדתו ומחוצה לה, על אף שהחזיק בשיא העולם לזמן הקצר ביותר (ראו World record progression for the mile run), ולא זכה במדליה אולימפית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסטר נשוי למוירה בניסטר ולהם שני בנים (ת'ארסטן וקלייב כריסטופר) ובת (ארין).

נכון ל-2017 הוא מנהל את המרכז הלאומי למחלות עצבים שבלונדון וגם עורך של כתב עת העוסק במחלות עצבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוג'ר בניסטר בוויקישיתוף
  1. ^ "4 דקות – רוג'ר באניסטר וג'ון לנדי". Debuzzer.com (בעברית). בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2017.