רוג'ר הודג'סון

**רוג'ר הודג'סון**
**Roger Hodgson**
	רוג'ר הודג'סון (2012)
לידה	21 במרץ 1950 (בן 74); פורטסמות', הממלכה המאוחדת
שם לידה	צ'ארלס רוג'ר פומפרט הודג'סון
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1969
מקום לימודים	בית הספר סטואו
עיסוק	זמר, פזמונאי, קלידן, גיטריסט, בסיסט, מתופף
סוגה	פופ רוק, רוק מתקדם, ארט רוק
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, פסנתר, קלידים מוזיקליים
חברת תקליטים	איילנד רקורדס, איי אנד אם רקורדס, Voiceprint Records, אפיק רקורדס, יוניברסל מיוזיק גרופ
שיתופי פעולה בולטים	סופרטרמפ, אלטון ג'ון, טרבור רבין
	האתר של רוג'ר הודג'סון
	פרופיל ב-IMDb

צ'ארלס רוג'ר פומפרט הודג'סון (באנגלית: Charles Roger Pomfret Hodgson;‏ נולד ב-21 במרץ 1950, פורטסמות', אנגליה, הממלכה המאוחדת) הוא זמר, נגן ופזמונאי בריטי שנודע כאחד המייסדים והסולנים של להקת הרוק המתקדם סופרטרמפ. הודג'סון כתב ושר ברבים מלהיטי הלהקה ובכללם:‏ "Breakfast in America", ‏"The Logical Song", ו-‏"It's Raining Again". ב-1983, לאחר פרישתו מהלהקה המשיך הודג'סון בקריירה עצמאית.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר הודג'סון נולד בפורטסמות', אנגליה ב-21 במרץ 1950 לצ'ארלס וג'יל הודג'סון. בגיל צעיר עברה משפחתו לעיר אוקספורד, שם גדל ולמד שירה ונגינה.

הודג'סון למד בפנימייה הקתולית שבוודקוט. הוא היה התלמיד הראשון בפנימייה שלמד לנגן על גיטרה חשמלית. את הגיטרה הראשונה שלו קיבל הודג'סון בגיל 12 מאביו כמתנת הפרידה, כאשר הוריו התגרשו. הודג'סון לקח את הגיטרה לפנימייה, שם לימד אותו המורה שלו שלושה אקורדים. הוא החל להלחין מוזיקה ולכתוב תמלילים. כעבור שנה, כשהיה בן 13, הופיע לראשונה בקונצרט בבית ספרו עם תשעה שירים מקוריים משלו.

ב-7 במרץ 1979, נישא הודג'סון לקארונה. בשנת 1980 נולדה בתו הבכורה - היידי, וב-1982 נולד בנו אנדרו.

במאי 2012 קיבל הודג'סון תואר אביר ממסדר האמנויות והספרות של משרד התרבות הצרפתי.^[2]^[3]

ראשית הקריירה ולהקת סופרטרמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הראשונה של הודג'סון בבית הספר הורכבה ממנו (בתור גיטריסט) ומחברו רוי הובי (בתור מתופף). הם זכו לכינוי "H-Bombs", כלומר פצצות מימן, בגלל שמות משפחתם.

בגיל 19, ערך הודג'סון את הופעת הבכורה שלו באולפן הקלטות כגיטריסט יחד עם להקת "אנשים כמונו", אליה הצטרף זמן קצר לאחר שעזב את הפנימייה.

לאחר שלהקה זו התפרקה הצטרף הודג'סון הצטרף לחברה "איילנד רקורדס" כנגן אולפן ועבד עם אמנים שונים, ביניהם אלטון ג'ון ונייג'ל אולסון.^[4]^[5]

"סופרטרמפ"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סופרטרמפ

בשנת 1969 פנה המיליונר ההולנדי סטנלי אוגוסט מיסגיס לריצ'רד "ריק" דייוויס, מוזיקאי, זמר ויוצר בריטי שהיה חבר בלהקה "הג'וינט", והציע לו להקים להקה במימונו. דייוויס ש"קפץ" על ההזדמנות פרסם מודעת דרושים במגזין המוזיקה האנגלי "Melody Maker". הראשון שהשיב למודעה היה רוג'ר הודג'סון, וכך הפך לשותפו העיקרי של דייוויס במטלות השירה והכתיבה. מלבד הודג'סון, גויסו גם הגיטריסט ריצ'רד פאלמר והמתופף בוב סייבנברג. תחילה נקראה הלהקה "DADDY", אך זמן קצר לאחר היווסדה, שונה שמה ל"סופרטרמפ".ב-1970 פרסמה הלהקה את אלבומה הראשון. בהמשך זכתה הלהקה להצלחה גם בארצות הברית וב-1977 עברו חברי הלהקה להתגורר בלוס אנג'לס.

ב-1979 זכתה סופרטרמפ להצלחתה המסחרית הגדולה ביותר, כשפרסמה את האלבום ‏"Breakfast in America"‏ אשר נמכר ב-20 מיליון עותקים.^[6] מתוך האלבום, בלט השיר‏ "The Logical Song"‏ אשר כתב ושר הודג'סון וזכה להצלחה רבה במצעדים.

במצעד הלועזי השנתי-1979 של רשת ג' בישראל נבחר השיר לשיר השנה ולהקת סופרטרמפ ללהקת השנה.^[7]

בשנת 1980, הודג'סון זכה בפרס איבור נובלו מהאקדמיה הבריטית של מלחינים וכותבים, עבור "The Logical Song".

ב-1981 עזב הודג'סון את לוס אנג'לס ועבר להתגורר בצפון קליפורניה. הוא בנה שם אולפן ביתי והחל להקליט הקלטות סולו. אך הריחוק מחברי הלהקה הוביל לחיכוכים עימם ובשנת 1983 פרש מלהקת סופרטרמפ.^[8]^[9]

קריירה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודג'סון הקליט שלושה אלבומי מוזיקה באולפן ההקלטות הביתי שלו, ומהם ‏"In the Eye of the Storm"‏ זכה להצלחה מסחרית. שיר זה שוחרר בשנת 1984, ונמכרו למעלה מ-2 מיליון עותקים שלו. בשנת 1987, שבר הודג'סון את שני המפרקים בידיו, לאחר שנפל מעליית הגג בביתו, מה שמנע ממנו להמשיך בכתיבה, בנגינה ובהקלטות. לאחר זמן קצר, החליט לקחת הפסקה ארוכה מהופעות, על מנת לבלות יותר זמן עם משפחתו. ב-1990 הוא דחה פנייה מלהקת יס להצטרף אליה כסולן. רק לאחר הפסקה של כעשור, חזר הודג'סון לערוך הופעות פומביות.^[2]

ב-2001 חידש הודג'סון את מסע הופעותיו הפומביות. הוא הופיע ביחד עם רינגו סטאר ולהקתו ושיתף פעולה עם טרבור רבין. ב-2005 הופיע בלונדון לאחר יותר מ-20 שנים בהם לא הופיע בבריטניה. סיבוב ההופעות האחרון שלו עד כה, נערך כעת (2016) במדינות גרמניה, ספרד, הולנד, בלגיה, פורטוגל, הממלכה המאוחדת וצרפת.^[3]