רודולף בילינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף בילינג
Belling Kerschensteiner 1932.JPG
לידה 26 באוגוסט 1886
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1972 (בגיל 85)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לאמנויות בברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (1972)
פרס האמנות של ברלין (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודולף בילינגגרמנית: Rudolf Belling‏; 26 באוגוסט 18869 ביוני 1972) היה פסל גרמני מודרני. עבודותיו היו חלק מאירוע הפיסול בתחרות האמנות בבאולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1932.[1]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילינג קיבל חינוך שמרני מהוריו ארנסט והלן (לבית תומאס). בין השנים 1892 עד 1901 למד בבית הספר היסודי בסטגליץ, ואז עבר לפנימייה הפרוסית-צבאית לואיסנשטאט. הוריו שאפו שיהיה איש עסקים. אך היה לו ברור שהוא לא רוצה להיות כזה והחל לעבוד כשוליה ואז הוא עבר השתלמויות בבית ספר למלאכה. בילינג המשיך גם בהכשרתו האוטודידקטית, השתתף בקורסי ערב לרישום ודוגמנות וכן בהרצאות אנטומיה לאמנים באוניברסיטה לרפואה וטרינרית בברלין. בשנת 1908 הקים בילינג יחד עם אמיל קסלוב סטודיו לפיסלים קטנים, קישוטים ואומנויות יישומיות. מאז 1909 קיבלה החברה הזמנות מיוחדות להצגות התיאטרון של מקס ריינהרדט. לאחר סגירת הסטודיו בשנת 1910, עבד במחלקת תפאורות לתיאטרון. במהלך תקופה זו ערך היכרות חשובה כמו מקס ריינהרדט, ארנסט שטרן, מעצב הבמה הראשי האקספרסיוניסטי שלו והנס פולציג. כשעבד כמעצב תפאורה, הכיר בלינג את הנטיות החדשות באמנות ובספרות האקספרסיוניסטית.

התיאטרון עיצב מאוד את הנושאים והסמליות של עבודותיו שלאחר מכן, מוטיב הריקוד מופיע שוב ושוב. בשנת 1911, פיטר ברויאר, פרופסור לפיסול באקדמיה לאמנות בברלין-שרלוטנבורג, התוודע לבלינג וקיבל אותו כתלמיד לכיתת אמן ללא שום עבודות קודמות. בנוסף, ברויאר העמיד לרשותו סטודיו וסטודנטים משלו. סיור לימוד לקח אותו לבלגיה, הולנד, אנגליה וצרפת בשנת 1913.

שינוי זה איפשר לבילינג, מצד אחד, להעניק בסיס אקדמי ללימוד האוטודידקטי שלו כפסל, ומצד שני, להמשיך ולהרוויח כסף באמצעות עיצוב במה. במהלך תקופה זו עסק בתיאוריות של אדולף פון הילדברנד בספרו "בעיית הצורה באמנות יפה". בין השנים 1915–1917 שירת בלינג כחייל בחיל האוויר ברלין-אדלסהוף, שם עבד במחלקת הדגמים.

מסוף 1918, לאחר הכרזת הרפובליקה על ידי פיליפ שיידמן, גם בלינג נקלע למערבולת של אירועים מהפכניים ורעיונות חדשים. בברלין הוקמה המועצה לעבודה באמנות, בה גם היה מיוצג בילינג. בדצמבר אותה שנה נוסדה עמותת האמנים המתקדמת "קבוצת נובמבר", שבילינג היה מייסד שותף של ועדת התערוכה. היה בדירקטוריון הקבוצה עד 1932.

תיאוריות אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממש בתחילת המאה ה -20 שמו של רודולף בילינג עורר דיונים תכופים וכבדים. הוא היה הראשון שחזר שוב למחשבותיו של הפסל האיטלקי המפורסם בנוונוטו צ'ליני (1500-1570), שבזמנו הצהיר כי על פסל להציג עבודות טובות וברורות. אלה היו ההנחות הנוכחיות בתחילת המאה. עם זאת הם מבשרים על אינדיקציה לפיסול שהוא תלת ממדי.

רודולף בילינג הקצין את הדרישה ואמר: פסל צריך להציג רק עבודות טובות. וכך הוא הפך ליריב לאחד החוקרים הראשיים של אמנות בגרמניה בברלין, אדולף פון הילדברנדט, שבספרו "בעיית הצורה בפיסול" (1903) אמר: "הפיסול צריך להיות מובן - ולעולם לא צריך לכפות על הצופה חוסר הבנה של היצירה". רודולף בילינג הפריך את התיאוריות הזאת ביצירותיו.

תיאוריות החלל והצורה שלו שיכנעו אפילו מבקרים כמו קרל איינשטיין ופול ווסטהיים, והשפיעו על דורות של פסלים אחריו.

יציאתו מגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילינג היה חבר בזצסיון הברלינאי, ואף היה חבר ועד שלהם בראשית שנות השלושים. אבל משנת 1933 ואילך, לבילינג לא היה שום סיכוי לעבוד במולדתו. עבודותיו סומנו כאמנות מנוונת, רבות מהן הותכו או נופצו. מכיוון שדעותיו הפוליטיות גם לא תאמו את המשטר הנאצי, נאסר עליו לעבוד כמו כן סולק גם מהאקדמיה הפרוסית לאמנויות, ברלין. נשיא האקדמיה המליץ ​​לו בשם שר החינוך והאמנות להתפטר.

בשנת 1935 שהה רודולף בילינג שמונה חודשים בעיר ניו יורק, שם הציג תערוכה עם עבודותיו החשובות ביותר מהתקופה המודרנית. הוא גם העביר קורסים והרצאות על פיסול מודרני ותאוריות משלו. אמריקה הציעה לו אפשרות טובה באותה תקופה לחיות שם את חייו.

הוא חזר לגרמניה מכיוון שבנו תומאס בן התשע היה בסכנה בגרמניה מכיוון שאמו, אשתו הראשונה של רודולף בילינג, הייתה יהודייה. הוא הצליח להציל את בנו והיגר שוב, בשנת 1937, הפעם לאיסטנבול, טורקיה. הוא חי ועבד שם שלושים שנה.

משנת 1937 ואילך היה פרופסור באקדמיה לאמנויות יפות באיסטנבול, ארגן מחדש את המחלקה לפיסול ולימד מבוא לאמנות מודרנית, וביסס את עבודתו על לימודים מסורתיים. בשנת 1939 הוא הצליח להטיס את בנו מברלין לטורקיה. בשנת 1942 הוא התחתן עם אשתו השנייה יולנדה קרולינה מנזיני, שהייתה ממשפחה איטלקית-גרמנית, ובשנת 1943 נולדה בתו אליזבת.

בין השנים 19511966 הוא היה פרופסור באוניברסיטה הטכנית באיסטנבול, במחלקה לאדריכלות 1955 הוא נקרא חזרה לאקדמיה במערב ברלין, אך חזר רק בשנת 1956, באותה השנה היה יכול לקבל את העבודות שנשארו בניו יורק בעזרת משרד החוץ.

בגיל שמונים החליט לחזור שוב לגרמניה, שם התגורר בקריילינג, ליד מינכן.

הוא מת במינכן ביוני 1972, כשהוא מעוטרעל ידי ממשלת גרמניה עם הצלב הפדרלי וכוכב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף בילינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Olympedia – Rudolf Belling, www.olympedia.org