רודולף וייגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רודולף וייגל
Rudolf Stefan Weigl
Rudolf Weigl 2.jpg
לידה 2 בספטמבר 1883
פז'רוב, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 1957 (בגיל 73)
זאקופנה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה, אפידמיולוגיה
ארצות מגורים פולין
מקום קבורה Rakowicki Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ביולוג, מרצה באוניברסיטה, רופא, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם
תרומות עיקריות
חקר חיידקים, פיתוח חיסונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודולף סטפן יאן וייגלפולנית: Rudolf Stefan Jan Weigl‏; 2 בספטמבר 1883 - 11 באוגוסט 1957, זאקופנה, פולין) היה ביולוג פולני והממציא הראשון של חיסון יעיל כנגד טיפוס הבהרות. ייסד את מכון וייגל בלבוב (כיום באוקראינה) בו ערך ניסויים בחיסונים.

בתקופת השואה, הסתיר יהודים במכון שלו וסיכן את חייו בעשותו כן. החיסונים שייצר הוברחו לגטו לבוב ולגטו ורשה, סייעו להצלת חייהם של יהודים רבים, והוא הוכר כחסיד אומות העולם.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייגל היה אוסטרי בעל שורשים גרמנים, יליד פז'רוב, מוראביה, דאז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. כשהיה ילד נהרג אביו בתאונת דרכים תוך כדי רכיבה על אופניים. אמו, אליזבת קרואסל, נישאה בשנית למורה פולני ויחד הם עברו ליאסלו שבפולין.

לאחר מכן עברה משפחתו ללבוב. בשנת 1907 סיים וייגל תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה על שם יאן קז'ימייז'. לאחר קבלת התעודה המשיך בלימודיו, ובשנת 1913 היה לאסיסטנט של אחד ממרציו, פרופסור נוסבאום.

במהלך הכיבוש הנאצי של פולין במלחמת העולם השנייה, מחקריו של וייגל עוררו עניין אצל הנאצים. כאשר כבשו את לבוב איתרו אותו והורו לו להקים מפעל ליצור חיסונים במכון שלו. כאלף איש עבדו במכון זה. וייגל העסיק ובכך הגן על אינטלקטואלים פולנים, יהודים וחברי מחתרות פולנים. החיסונים שייצר הוברחו לגטו לבוב ולגטו ורשה וסייעו להצלת חייהם של רבים, עד שהמכון נהרס על ידי הצבא האדום בעת מתקפת הנגד שלהם בגרמנים בשנת 1944.

בשנת 1945 וייגל עבר לקרקוב. הוא מונה לעמוד בראש הפקולטה למיקרוביולוגיה באוניברסיטה היגלונית ובהמשך לראש הפקולטה לביולוגיה בפוזנן.

וייגל נפטר ב-11 באוגוסט 1957 באתר הנופש הפולני זאקופנה.

בשנת 2003, כחצי מאה לאחר מותו, הוכר כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.

חיסון נגד טיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסון נגד טיפוס של פרופסור וייגל, המוזיאון לתולדות יהודי פולין , ורשה

בשנת 1930, בעקבות תגליתו של שארל ניקול משנת 1909 שכינים מהוות וקטור להפצת מחלת הטיפוס, עמל קשות ופיתח טכניקה לייצור חיסון לטיפוס שבמרכזה גידול כינים הנושאות את הטיפוס, ומחיצתן למוות ליצירת דבק-חיסון. הוא שיפר את הטכניקה במהלך השנים עד לשנת 1933 בה החל בבדיקות בקנה מידה גדול. השיטה החדשה כללה ארבעה שלבים עיקריים:

  • גידול כינים בריאות, במשך כ-12 ימים
  • החדרת טיפוס לכינים
  • גידול הכינים למשך 5 ימים נוספים
  • מיצוי פלג הגוף העליון של הכינה ומחיצתו לדבק (שהיה החיסון)

גידול כינים משמעו האכלתן בדם, וההעדפה הייתה לדם אנושי. בתחילה בדק את הטכניקה שלו על שרקנים, אך לקראת שנת 1933 החל לבצע ניסויים עם בני אדם והאכיל את הכינים בדם מרגלי המשתתפים. כאשר כינה הנגועה בטיפוס מוצצת את דמו של אדם בריא היא יכולה להדביקו במחלה. וייגל פתר בעיה זו בכך שחיסן את המשתתפים בניסוי (אם כי חלקם חלו בטיפוס). וייגל בעצמו חלה בטיפוס בעת ביצוע הבדיקות אך הוא החלים.

שליחים בלגים ביקרו בסין והציגו את ייצור החיסון והשימוש בו בשנים 1936 עד 1943. שיטת ייצור החיסון של וייגל הייתה מסוכנת, וכן היה קשה ליצור בעזרתה חיסונים בקנה מידה גדול. עם הזמן התפתחו שיטות טובות יותר לייצור חיסונים לטיפוס, ביניהם החיסון של הרלד קוקס שהתבסס על חלמון ביצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף וייגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רודולף וייגל באתר יד ושם (באנגלית)