רודולף יאניש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רודולף יאניש
Rudolf Jaenisch
Jaenisch 2003 by Sam Ogden.jpg
לידה 22 באפריל 1942 (בן 77)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה, גנטיקה, רפואה
מדינה גרמניה, ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב אביר המפקד של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2010)
  • פרס וולף ברפואה (2011)
  • מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
  • המדליה הלאומית למדעים (2010)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2013)
  • פרס ארנסט שרינג (2009)
  • מדליית אוטו ורבורג (2014)
  • פרס גרובר בגנטיקה (2001)
  • פרס מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית (2015)
  • פרס מסרי (2008)
  • מדליית מקס דלבריק (2006)
  • פרס וילצ'יק (2007)
  • פרס רוברט קוך (2002)
  • עמית האקדמיה של האגודה האמריקנית לחקר הסרטן (2016)
  • הפרס הבינלאומי לרפואה על שם ג'. אלין טיילור (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מנגנונים אפיגנטים של רגולציית גנים, מחקר תאי גזע עובריים, העברת גרעין תא-סומטי.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודולף יאנישגרמנית: Rudolf Jaenisch; נולד ב-22 באפריל 1942) הוא פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת MIT בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, ואחד המייסדים של מכון וויטהד למחקר ביו-רפואי בMIT. הוא חלוץ בתחום המחקר הטרנס-גנטי, שבו מבנה הדנ"א משתנה. יאניש התמקד בהנדסה גנטית של עכברים למטרות מחקר של סרטן ומחלות נוירולוגיות [1].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאניש נולד בגרמניה ב-22 באפריל 1942. גם אביו וגם סבו היו רופאים. הוא נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת מינכן. אך לאחר שסיים את הקורסים הבסיסיים באנטומיה ופיזיולוגיה יאניש הרגיש שהוא מתחיל לאבד ריכוז ועניין. לאחר שקיבל את הדוקטורט שלו וחיפש שינוי הצטרף למכון מקס פלאנק לביוכימיה לערוך מחקר ניסיוני ולהמשיך את לימודי הרפואה שלו. בפעם הראשונה הוא שקל מחקר במקום עבודה רפואית לקריירה העתידית שלו. אף על פי שבאותו זמן התוכניות הרפואיות לא דרשו תזה מסובכת, יאניש חרג מהדרישות הלא תובעניות של ניסויים/מחקרים על בקטריופאג'ים (bacteriophages). בשנות השישים, בקטריופאג'ים הפכו כלים ניסיוניים חשובים לביולוגיה מולקולרית. אחת המעבדות גרמניות המובילות בתחום הצעיר זה היה של פ. ה. הופשניידר. יאניש הצטרף לקבוצתו של הופשניידר כסטודנט לרפואה וביצע את התזה שלו על שכפול וביטוי הבקטריופאג'ים. יאניש סיים בשנת 1967 את תואר הדוקטור לרפואה שלו[2].

מחקריו וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאניש קיבל את הדוקטורט שלו ברפואה מאוניברסיטת מינכן בשנת 1967, והעדיף את המעבדה על העבודה הקלינית במרפאה. הוא הפך לפוסט דוקטורנט במכון מקס פלנק במינכן, והתמקד בלימודיו בנושא בקטריופאג'ים (bacteriophages).הוא עזב את גרמניה ב-1970 והועסק כחוקר באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, במכון פוקס צ'ייס לחקר הסרטן ובמכון סאלק[3]. פריצת הדרך הראשונה של יאניש נרשמה בשנת 1974 כאשר יאניש וביאטריס מינץ הראו ש-DNA זר יכול להשתלב ב-DNA של עוברי עכבר בשלב מוקדם. הם החדירו רטרו-וירוסים לעוברי העכבר והראו שרצפי ה-DNA של הרטרו-וירוס השתלבו בגנום של העכבר וגם עברו לצאצאיו. העכברים האלו היו היונקים הראשונים בהיסטוריה במחקר הטרנס-גנטי[4].

יאניש חזר לגרמניה בשנת 1977 כראש המחלקה לוירולוגיה במכון הנריך פאט של אוניברסיטת המבורג. כעבור כמה שנים ב- 1984 עבר ל-MIT, קיימברידג'[5]. מחקר אחר שלו התרכז ברגולציה האפיגנטית של ביטוי גנים, אשר הוביל להתקדמות גדולה ביצירת תאי גזע עובריים ותאי-IPS (תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים, Induced pluripotent stem cells), וכמו כן ישומים טיפוליים שלהם[6]. ב-2007 המעבדה של יאניש הייתה אחת מהמעבדות היחידות בעולם שדיווחו על תכנות מחדש של תאי עכבר לתאי-IPS . יאניש הציג את היתרונות של טיפול המבוסס על תאי IPS כנגד מחלות כמו פרקינסון ואנמיה חרמשית על עכברים. מחקר נוסף שלו עסק במנגנונים אפיגנטים המעורבים בסרטן ובהתפתחות המוח[3]. בשנת-2003 מונה לחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנת-2005 הוא השתתף בכנס המדע על שיבוט אנושי באו"ם.

בשנת-2010 זכה במדליה הלאומית למדעים על חקר בקרת גנים אפיגנטית: המנגנונים הביולוגיים המשפיעים על השתנות מידע גנטי בביטוי גנים. עבודתו הובילה להתקדמות גדולה בהבנה שלנו ושל שיבוט בתרבית של תאי גזע עובריים[7]. בשנת 2011 יאניש זכה בפרס וולף לרפואה על יצירת תאי גזע מושרים בעלי יכולת התמיינות בלתי מוגבלת מתאי עור וההדגמה כיצד ניתן להשתמש בתאים כאלה לריפוי מחלה גנטית בעכבר[8]. הוא עמד בראש תביעה ציבורית נגד שיבוט אנושי אף על פי שמחקריו בעכברים עסקו בשיבוט והוא השתמש באותן טכניקות גם על תאים אנושיים על מנת לקדם מחקר בתאי גזע עובריים.

בין תלמידיו של פרופסור יאניש מצוי המדען הישראלי יעקוב חנא.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף יאניש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]