רודולפו פריידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רודולפו פריידה
Rodolfo Freude
Rodolfo Freude and Perón.jpg
לידה 11 בספטמבר 1920
בואנוס איירס, ארגנטינה
פטירה 18 באוקטובר 2003 (בגיל 83)
בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש SIDE ה-1
19461955
(כ־9 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודולפו פריידהספרדית: Rodolfo Freude, ‏ 11 בספטמבר 1920 - 18 באוקטובר 2003[1]) היה מדינאי ארגנטינאי, הראשון שעמד בראש השירותים החשאיים של ארגנטינה וארגון המודיעין SIDE.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבואנוס איירס בספטמבר 1920 (על פי מקורות אחרים, ב-1922) למשפחה של ארגנטינאי, איש עסקים ממוצא גרמני בשם לודוויג פריידה (1889-1956). במהלך מלחמת העולם השנייה, רודולפו סייע לאביו, שהיה נשיא המועדון הגרמני בבואנוס איירס. בשנים 1941-1945, על פי כמה מקורות, שיתף פעולה עם המשטרה החשאית של הרייך השלישי"[2].

רודולפו היה חלק מפמלייתו של פרון, אשתו אוויטה ואחיה, חואן דוארטה.

בשנים 1944-1945, רודולפו היה עוזרו של פרון, כשהלה החזיק במשרת שר העבודה ולאחר מכן כסגן נשיא המדינה. ב-1946, כאשר פרון מונה לנשיאות המדינה, לודוויג פריידה סיפק לו תמיכה כספית, רודולפו ("רודי", כפי שהוא כונה על ידי פרון), השתתף במערכת הבחירות כמזכירו האישי של פרון, לאחר בחירתו של פרון  לנשיאות הוא מינה את רודולפו למנהל השירותים החשאיים "מחלקת מידע" (בספרדית: División Informaciones), שמאוחר יותר הפכה למזכירות המודיעין והוטלה עליה המשימה לפעול כשירות המודיעין והריגול על כוחות האופוזיציה במדינה, מעקב אחר שגרירויות זרות ופעילות קומוניסטית באמריקה הלטינית. כראש המודיעין הארגנטינאי, רודולפו השתתף בפעילויות של ארגון יוצאי אס אס והענקת מחסה בארגנטינה לפושעי מלחמה נאצים כמו אדולף אייכמן ואריך פריבקה.

אחרי ההפיכה הצבאית של 1955 רודולפו לא היה מעורב עוד בפעילויות פוליטיות. הוא מת ב-2003, על פי מקורות אחרים, ב-2006.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולפו פריידה בוויקישיתוף

הערות שוליים [עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rodolfo Freude, jefe de la Odessa de Perón, otro nazi que murió tranquilo en su cama
  2. ^ כדוגמת הספר Uki Goñi: Odessa − Die wahre Geschichte − Fluchthilfe für NS-Kriegsverbrecher, Berlin/Hamburg: 2006.