רודנה

רודנה (כפר)
Rodna
מדינה רומניהרומניה רומניה
מחוז ביסטריצה-נסאוד
גובה 538.000000 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,795 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות 47°25′18″N 24°48′44″E / 47.421666666667°N 24.812222222222°E / 47.421666666667; 24.812222222222 
אזור זמן UTC +2
http://comunarodna.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רודנהרומנית Rodna, בהונגרית: Óradna וביידיש ראדנע) הוא כפר גדול במחוז ביסטריצה-נסאוד שבצפון רומניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור העתיק ביותר תועד בשנת 1235. סופר בו על נוכחותם של מרבצי זהב וכסף, כרייה ומעבר על ההרים קבעו את היווצרות, למרגלות הרי רודנה וברגאו, לעבר מוצאם של סומסולואי מארה. רודנה הייתה יישוב משגשג שהיה הבסיס ליצירתם של רבים מהיישובים הסומסיאנים והאילוונים שהופיעו מאוחר יותר.

לרודנה העתיקה יש היסטוריה וגאוגרפיה מיוחדים משלה, טופונימיה המדברת על עתיקותיהם של הרומנים הילידים. ההיסטוריה של כנסיית רודנה היא ההיסטוריה של מאבקם של ילידי ארצות אלו לשימור אמונת אבות, מסורות ומנהגים מתקופות רחוקות, אחרון חביב, האופק הרוחני של רודנה נתפס על ידי הרבה מדענים ותרבות היישוב מופיע בשמות שונים: כך, בבופיניוס ובמכתבו של האפיפיור אורבן הרביעי הוא מופיע בשם רודנה, בקולסרי ב-"Aurora romana dacica"-Rudna, לאחר מכן בשם רודנה, ומהמאה ה-16. ואילך, מופיע בשם רודנה בכל המסמכים הציבוריים. בתקופתו של השופט מביסטריטה נעשה ניסיון לייחס ליריד רודנה מוצא גרמני, ששמו נגזר מה"רודן" הגרמני שאליו החלקיק " au" נוספה, כותבת Rodnau. בניגוד לעובדה זו, כל המסמכים מראים שהגרמנים התיישבו ברודנה "לפני 1241", אך הם שהו מעט מאוד במקומות אלו. בעקבות המחקרים, הגיע למסקנה שמבחינה אטימולוגית שמו של היישוב רודנה נובע מהמונח הסלאבי הישן "רודנה", שנגזר גם הוא מ"רודה", שפירושו "מקום שיש בו עפרות וברזל". מסמכים ועקבות ארכאולוגיים מספרים לנו על קיומו של מבצר רודנה מתחילת ימי הביניים. קיים אזכור על פלישות הטטרים בשנים 1241, 1285 ו-1717 ואירועים טרגיים שהובילו לדעיכת חיי החברה ופעילות הכרייה בעיר המאופיינת על ידי הקאנון רוג'ריוס כ"עיר עשירה של הטבטונים, שם הם היו מכרות הכסף של המלך ובו חיו אינספור אנשים".

בשנת 1268 נכתבה כאן התעודה הראשונה שהונפקה על ידי ממשלת העיר בטרנסילבניה. בסביבות 1270 סוכמו חוקים משלהם. במאה ה-14, הוא נמוג בהדרגה אל הרקע מאחורי קורמוקבניה והתמזג עם אזור המחוז בסביבות 1378.

רובע עמק רדנה מוזכר משנת 1444, אך מרכזו היה טירת רדנה. בשנת 1440, ראדנה היה כפר צמיתים בדומה לשאר הכפרים באזור. בסביבות 1469, עברו אליה מתיישבים סקסונים חדשים והחלו לכרות את עתודות עפרות הזהב של ההרים שמסביב. בשנת 1475, אופידום, שוב עם השופטים והמושבעים שלו. לאחר מכן סיפח אותה מאטיאס לאזור בשסטרצה, מה שאומר שהיא שילמה מיסים יחד עם בשסטרצה והייתה מחוץ לסמכותם של פקידי המלוכה. מאוחר יותר, הכרייה ננטשה שוב במאה ה-16בהתחלה, אזרחים עשירים של בזסטרה ואצילי המחוז התחילו שוב.

בשנת 1514, הכורים שלה הצטרפו לאיכרים ובזזו את בית האחוזה דראגפיאק. בשנת 1527 אנו מוצאים סקסונים, הונגרים ורומנים בין אזרחיה המושבעים. בין 1538 ל-1551, יחד עם עמק רדנה, זה היה רכושם של מחוזות מולדובה. הוא שמר על קשרים טובים עם ערי מולדביה (Hoszúmező, Moldvabánya) – בשנת 1632, תוך ציון מצב הרוח הציבורי, סירב לצעוד נגד מולדביה. המאה ה-17במחצית הראשונה של השנה עברו לבשסטרסה משפחות סקסוניות רבות, שאוכלוסייתן הצטמצמה עקב ההרס, בשל כך פחת תפקידם של הסקסונים בעיר. במאה ה-17 לא נבחרו עוד שופטים סקסונים, וכמרים הונגרים וסקסונים הטיפו יחד בכנסייה.

ב-1721 חיו שם 53 משפחות רומניות, 25 סקסוניות ו-11 הונגריות. באותה תקופה, רוב הסקסונים עסקו במלאכה. בשנת 1760 בערך. גרו כאן 300 משפחות רומניות ו-30 משפחות סקסוניות והונגריות. בשנת 1766, בקשר לארגון אזור משמר הגבול, הועברו תשע משפחות סקסוניות ושמונה הונגריות ל-Felsőszászújfalu, והרומנים שם הועברו לכאן. אולם בינתיים התרחש אירוע משמעותי בחיי היישוב, שסימן את תחילתה של תקופת הכרייה השלישית ברדנה. החלה כריית עפרות עופרת בהרי רדנאי, וב - 1763 הוקמה מפעל עופרת. עובדים אוסטרים, סלובקים והונגרים הגיעו למכרה החדש. לכורים היה בית קבע עד המאה ה-19 לפחותעד סוף המאה ה-19 הם בנו לעצמם ברדנה וחזרו למשפחותיהם בסופי שבוע מהיישוב הכורים שהתפתח מאוחר יותר לרדנבורברים. בשנת 1770, הייצור ירד לזמן מה, ורק שמונה כורים עבדו כאן, האחרים התרחקו. בשנת 1771 נבנתה קפלה עבור הכורים הקתולים ברובם, בשנת 1782 אורגנה קהילה, במקביל עברו לכאן כורי נעליים מ-Jakoben בבוקובינה. ב-1795, המכרות הפכו לנחלת האוצר. אף שהמוקשים היו שייכים גם לשטח אזור הגבול, שומרי הגבול לא יכלו להפוך לכורים וכורים לא יכלו להפוך לשומרי גבול. הכורים התלוננו שוב ושוב על יחס לא הוגן על ידי משמר הגבול בכל הנוגע למרעה, יערות ולמלכות. במכרות הועסקו 150 אנשים ב-1818 ו-157 ב-1841.

משנת 1876, בית הספר הממלכתי ו-EMKE ניסו במשותף (מחדש) להונגריה את תושביו הקתולים. המיזם הצליח רק חלקית. אף על פי שהמפקד של 1910 הראה את הכורים כדוברי הונגרית כשפת אם או כמי שידעו הונגרית, דיווחים מהתקופה מפריכים את הדימוי הזה. בשנת 1930, יותר מפעמיים ובשנת 1966, כמעט פי שניים רבים הכריזו על עצמם כבעלי אזרחות הונגרית מאשר מדברים הונגרית כשפת האם. בשנת 1934 נאלץ בית הספר העממי הרומי-קתולי להתחיל שיעורי רומנית מקבילים. לאחר מלחמת העולם השנייה, החינוך בשפה ההונגרית נמשך באורדנה עד 1965 (במחלקה היו 140 תלמידים בשנה האקדמית האחרונה).בשנת 2000 הקימה הכנסייה הקתולית גן ילדים הונגרי, ומאז 2006 פעל שוב בית ספר בשפה ההונגרית.

יהודים עברו כנראה להתגורר ביישוב שערך ירידים עמוסים בשנות ה-20 של המאה ה-20. קהילה דתית עצמאית הוקמה ב-1879. רובם היו חסידיים. בין שתי מלחמות העולם פעלה גם ישיבה.

ב-1876 הוא סופח מאזור נאשוב למחוז המאוחד בשסטרצה-נאשוב והפך למקום מושבו של אחד ממחוזות המחוז. היה בו בית מרקחת משנת 1870. הוא קיבל מסילת רכבת ב-1909. בשנים 1920 – 1922 פגעו תנועות פועלים ושביתות זו בזו. ספקטרום הכרייה התרחב בחלקו כבר במאה ה-19, אך בעיקר במאה ה-20. בשנת 1934 הופקו 4,001 טונות של פיריט. בשנות ה-90 עבדו במכרות באזור 2,800 איש והם ייצרו כמויות משמעותיות של אבץ, עופרת ונחושת ועפרת כסף. במחצבותיו כרו אנדזיט, דציט ואבן גיר. בשנת 2000 נסגרו כמה מכרות, מספר הכורים ירד לרבע.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודנה ממוקמת בסביבה גאוגרפית ציורית במיוחד[1], במפגש הגאולוגי והגיאומורפולוגי, בין הרי רודנה הגבישיים להרי Bârgăului הוולקניים. בצפון רודנה גובלת במחוז Maramureș, בדרום בגבול הקומונות Măgura Ilvei ו-Ilva Mare, במזרח בגבול הקומונה Șantă, ובמערב בקומונה מאיירו (כפר אניש).

עם שטח של למעלה מ-22,000 דונם ובעלות על 4.2% משטח המחוז, קומונה רודנה מקבצת שני כפרים בשטחה המנהלי: רודנה (מקום מושבה של הקומונה) ו-Valea Vinului. הכפר רודנה, ממוקם באזור הרי רודנה והרי ברגאו, בעוד Valea Vinului ממוקם כולו באזור הרי רודנה.

Bistrița-Năsăud הוא חלק מהאזור הצפון-מערבי (צפון טרנסילבניה) יחד עם חמישה מחוזות נוספים: Bihor, Cluj, Maramureș, Satu-Mare ו-Sălaj. יש לה עמדה אסטרטגית, בהיותה שער הכניסה לרומניה מהונגריה ואוקראינה.

התבליט של קומונה רודנה הוא הררי ברובו, במרכז הכפר הגובה הממוצע הוא 540 מ', והכפר Valea Vinului נמצא בגובה ממוצע של 715 מ'.

מנקודת מבט אקלימית, העיירה רודנה נופלת לאזור היבשתי המתון עם כמה השפעות ימיות קוטביות וימיות מתונות. הערכים השנתיים הממוצעים נעים בין -4.5 מעלות צלזיוס בינואר לבין +16.7 מעלות צלזיוס ביולי.

משאבי המים מורכבים ממי תהום ומים עיליים (רשת נהרות ואגמים).

סומשול מארה מנקזת את המדרונות הדרום-מזרחיים, הדרומיים והדרום-מערביים של הרי רודנה דרך יובלים רבים: Cobășel (מעיינות תחת Ineuț-Roșu), באיה (Băilor Valley, Vinului Valley), Anieșul Mare ו-Anieșul Mic (מתחת ל-Nedeia Strajă)., Galati), Cormaia (מתחת לפסגות Cormaia ו-Nedeia Straja), Rebra (מעיינות מתחת לפסגת Obârșia Rebrii), Gersa (מעיינות מתחת ל-Piciorul Negru), Sălăuța (עם יובל סטרמבה).

האגמים הם אחד ממרכיבי הנוף האופייניים להרי רודנה, בהיותם ממוקמים בגובה של 1,800–1,950 מ'. האגמים נכנסים לקטגוריה של אגמי קרחונים הממוקמים במעגלים או בעמקים של הקרחונים הרבעוניים לשעבר.

אזורי טבע מוגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפארק הלאומי הסמוך של הרי רודנה הוא אזור מוגן בעל עניין לאומי[2].
  • קומונה רודנה מחוברת היטב לרשתות התחבורה והתקשורת המקומיות.
  • מערכת התחבורה של הרכבת: תחנת Rodna Veche עם פוטנציאל חיבור טריטוריאלי טוב ל-Sângeorz-Băi, Năsăud, Beclean, Dej, Cluj-Napoca, בהתאמה ל-Sărătel, Deda (גישה לאזור המרכז).
  • הערים הקרובות ביותר לרודנה עם קישורי תקשורת ישירים הן: Sângeorz-Băi, במרחק של 14 ק"מ; Năsăud ב-42 ק"מ; ביסטריטה, 62 ק"מ; Beclean ב-67 ק"מ; כבר ב-92 ק"מ; קלוז' נאפוקה ב-152 ק"מ; באיה מארה ב-180 ק"מ; Vatra Dornei ב-96 ק"מ – ברכבת; והעיירה נמצאת במרחק של 506 ק"מ מבירת המדינה. כל הנתונים הללו מציגים את רודנה בצומת הדרכים שחיברו את טרנסילבניה עם מולדובה ומרמורש.

יהודי רודנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים שהגיעו לאזור בתחילת המאה ה-19 הגיעו מגליציה, בוקובינה ויישובי הסביבה. עיסוקיהם העיקריים היו ממכר מזון, בישול משקאות חריפים ומסחר זעיר. ולאחר שהתיישבו בעיר החלו לעסוק גם בעסקי המכרות וענף תעשיות העץ שהיה מפותח באזור.

בשנות ה-40 של המאה ה-19 נוסדו מוסדות הקהילה היהודית הראשונים, ביניהם מקווה, בית עלמין ותלמוד תורה. עד שנת 1879 הייתה הקהילה כפופה לאנטראדאם ((הו') חלק מנסאוד המודרנית) ולרבה הרב אברהם יהושע פריינד ואז החלה להיות עצמאית. לאחר פטירת הרב אברהם יהושע בשנת 1924 נתמנה לרב הקהילות באזור בנו הרב ישראל פריינד ואותו החליף חתנו הרב אשר רובין שטיינמץ.

הרב אשר רובין שטיינמץ הקים בכפר ישיבה בה למדו 50–60 בחורים. במסגרת הישיבה אף הדפיסו מחדש את הספר "כך דרכה של תורה" מאת הרב צבי אלימלך שפירא. הרב האחרון של הקהילה היה בנו של הרב ישראל פריינד, הרב מרדכי יהודה פריינד שנתמנה בשנת 1930 ונשאר בקהילה עד השמדתה והירצחו בשואה.

הרב שמעון יהודה נעגער מחבר ספר שמע יהודה על התורה, תלמיד בעל ה"ייטב לב" מסיגט נפטר לפני מלחמת העולם הראשונה וקבור בבית הקברות על ההר שם יש עוד קברים שרובם שקעו וכוסו.

קברים עתיקים בבית העלמין רודנה

עוד לפני מלחמת העולם השנייה האנטישמיות בכפר ובאזור כולו גרמו לעזיבת יהודים את הכפר, ובמפקד קהילות הונגריה נכתב כי ישנם בכפר 299 יהודים. בתחילת מאי 1944 גורשו כל יהודי הכפר למחנה ההשמדה אושוויץ שם נרצחו.

ישיבת רודנה שנת תרצ"ז

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על קומונת רודנה, באתר המועצה המקומית רודנה
  2. ^ Ramona Ciortescu, Rodna National Park, The Second Largest One In Romania, ‏Mar 31, 2015