לדלג לתוכן

רודני מאלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רודני מאלן
Rodney Mullen
מאלן בשנת 2013
מאלן בשנת 2013
לידה 17 באוגוסט 1966 (בן 59)
גיינסוויל, פלורידה, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קליפורניה
השכלה
תקופת פעילות מ-1978
עיסוק גולש סקייטבורד מקצועי, יזם, ממציא
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
rodneymullen.com

ג'ון רודני מאלן (באנגלית: John Rodney Mullen; נולד ב-17 באוגוסט 1966) הוא גולש סקייטבורד מקצועי אמריקאי, העוסק בסגנונות פריסטייל וסקייטבורד רחוב. נחשב לאחד הגולשים המשפיעים ביותר בתולדות הענף, וזכה לכינוי "הסנדק של הסקייטבורד רחוב (אנג') המודרני" (Godfather of modern street skating) בזכות המצאתם של פעלולי יסוד רבים בענף.[1][2]

מאלן זכה באליפות העולם בפריסטייל לראשונה בשנת 1981, בגיל 14.[3][2] במהלך 11 שנות התחרות שלו, לפי עדותו, ניצח ב־35 מתוך 36 התחרויות שבהן השתתף — הישג הנחשב לרצף תחרותי המוצלח ביותר בתולדות הענף[3][2]. מאלן חתום על המצאת עשרות פעלולים (טריקים) המרכיבים את אוצר התנועות הבסיסי של הסקייטבורד המודרני, ובהם האולי (Ollie) על קרקע שטוחה, הקיקפליפ (Kickflip), ההילפליפ (Heelflip), האימפוסיבל (Impossible) וה־360-flip.[4] הגולש טוני הוק כתב באוטוביוגרפיה שלו משנת 2000 כי "סקייטבורד רחוב לא היה קיים בלי האולי, ורודני מאל הוא זה שמצא איך לבצע אולי על קרקע שטוחה".[5]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלן נולד וגדל בחווה משפחתית באזור הכפרי של גיינסוויל שבפלורידה.[3] אביו עסק ברפואת שיניים ובפיתוח נדל"ן ושימש קודם לכן בצבא ארצות הברית, ואמו, ילדת פלא ופסנתרנית, סיימה את לימודי התיכון בגיל 14.[6]

כילד סבל מאלן מסיבוב פנימי של כפות הרגליים ונאלץ לישון במגפיים מתקנים מיוחדים, מצב שגרם לו למעוד בעת הליכה.[7] פיל קיוקיו (Phil Chiocchio), הבעלים של פארק הסקייטבורד Sensation Basin בפלורידה שאותו פקד מאלן בילדותו, ציין כי "הייתה לו זריזות אצבעות יוצאת דופן ברגליו".[7]

בהיותו בן עשר, בראש השנה האזרחית של 1977, קיבל מאלן את הסקייטבורד הראשון שלו, לאחר ששכן בן גילו הכיר לו את הספורט.[8][3] הוא הבטיח לאביו המחמיר כי יפסיק את הגלישה בפעם הראשונה שייפצע באופן רציני.[8] מאלן, שתיאר את עצמו כ"ילד מבחוץ", סיפר בהרצאת TED משנת 2012 כי הסקייטבורד משך אותו דווקא משום שלא היה מאמן שעמד מעליו וגם לא יריב מולו.[3]

בידוד החווה והיעדר משטחי בטון באזור כיוונו אותו באופן טבעי לסגנון הפריסטייל, אותו תרגל במוסך הביתי.[9] מאלן תיאר את התקופה שבין יולי 1979 לאוגוסט 1980 כתקופה היצירתית ביותר בחייו, כששלוש הפרות בחוות המשפחה היו, לדבריו, "החברים הטובים ביותר שלי".[9]

הוא היה תלמיד מצטיין (ממוצע ציונים של 4.0) בתיכון פ. ק. יונג (P. K. Yonge) בגיינסוויל. בשנת 1984 החל ללמוד באוניברסיטת פלורידה.[7][4][10] הוא למד באוניברסיטה מספר שנים אך פרש בשנתו האחרונה, בלא לסיים את התואר, כדי לעבור לקליפורניה ולנהל את חברת World Industries.[4]

בנעוריו סבל מאלן מביישנות חריפה, חרדה ואנורקסיה; בעת סיבוב הופעות באמצע שנות ה־80 ברח מהוואן של צוות Bones Brigade באתר עצירה במרילנד.[11][6]

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות ראשונות והצטרפות ל-Bones Brigade

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1978, כשנה בלבד לאחר שהחל לגלוש, הגיע מאלן למקום החמישי בקטגוריית הפריסטייל לנערים באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה בפארק קונה (Kona Skatepark) בג'קסונוויל, פלורידה. יצרן הסקייטבורד ברוס ווקר זיהה אותו וחתם עליו תחת חברת Walker Skateboards משנת 1978 עד 1980.[12] ב-1979 זכה באליפות החובבים הראשונה שלו, וב-1981, בגיל 14, זכה באליפות העולם הראשונה שלו בפריסטייל.[3]

ב־1980 ניצח מאלן את אלוף העולם דאז סטיב רוקו (Steve Rocco) בתחרות Oasis Pro. באותה תחרות הכיר ילד בן 12 בשם טוני הוק, שעתיד היה להפוך לחברו הטוב.[13] זמן קצר לאחר מכן הצטרף מאלן לצוות Bones Brigade של חברת פאוול פראלטה (Powell Peralta).[9]

הקמת World Industries וטרנזיציה לסקייטבורד רחוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1989 עזב מאלן את צוות Bones Brigade והצטרף לחברו ולשעבר־יריב סטיב רוקו בהקמת World Industries, המתוארת כחברת הסקייטבורד הראשונה שהייתה בבעלות גולשים.[13] החברה התמודדה תחילה עם קשיים מול פאוול פראלטה הוותיקה, אולם בהמשך התפתחה ל-Dwindle Distribution, חברת הסקייטבורד הגדולה בעולם במאה ה־21.[3]

עם דעיכת הפריסטייל בתחילת שנות ה-90 לחצו על מאלן לעבור לסגנון הרחוב, אך הוא היסס בעקבות חשש מנטישת יסודות הגלישה שלו.[13] בהרצאת TEDx ב-2012 הוא תיאר את המעבר במונחים פסיכולוגיים: "[ה]מודל הפרו שלי הוסר מהמדף, מה שמהווה למעשה הכרזה פומבית על מותך. כך אתה מרוויח את כספך: יש לך חסות על קרש עם שמך [סיגנצ'ר], גלגלים, נעליים ובגדים. היה לי כל זה, וזה נעלם". הוא הוסיף כי דווקא ההסרה שחררה אותו: "המודל המקצועני שלי שוב לא היה צריך להגן על תוארי כאלוף… החופש שמשך אותי לסקייטבורד מלכתחילה הוחזר לי".[3]

ב-1991 הצטרף לצוות Plan B Skateboards, ובהשפעת מייק טרנסקי, מייסד החברה, השלים את המעבר. בסרט Questionable של Plan B מ-1992 הציג מאלן שילוב של פעלולי פריסטייל בסביבה עירונית, כולל שני פעלולים שהמציא במיוחד: הקיקפליפ אנדרפליפ (kickflip underflip) והקספר סלייד (Casper slide).[3] פעילותו ב-Plan B הסתיימה לאחר שטרנסקי נהרג בתאונת דרכים ב־17 במאי 1994.[14]

A-Team, Enjoi ו-Almost

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 ייסד מאלן את חברת A-Team יחד עם מארק ג'ונסון, גרשון מוסלי, דייב מייהיו וצ'ט תומאס, מתוך כוונה להקים "צוות-על". כאשר A-Team פורקה ב-2000, עבר מאלן לגלוש עבור Enjoi Skateboards שהקים ג'ונסון.[13] בהמשך עזב את Enjoi כדי להקים יחד עם דייוון סונג (Daewon Song) את חברת Almost Skateboards.[13]

ב-2002 נמכרה World Industries (תחת חברת האחזקות "קיוביק מרקטינג") לחברה האוסטרלית Globe International תמורת 46 מיליון דולר; רוקו ומאלן, שהיה משקיע מרכזי, הפכו למיליונרים מיידיים.[15]

המצאות וחידושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתו המוכרת ביותר של מאלן לענף היא התאמת האוֹלי לקרקע שטוחה. הפעלול במקור פותח על־ידי אלן גלפנד (Alan Gelfand) על קירות אנכיים; מאלן זיהה את המכניקה - דמיון לתנועת נדנדה, לצד "טפיחה" בזנב הקרש וגרירת רגל בו זמנית - והעביר אותה למשטח שטוח.[9][3] פעלול זה אִפשר ביצוע פליפים מורכבים וקפיצות מעל מכשולים, והניח את היסוד לסגנון סקייטבורד הרחוב המודרני.[2]

מאלן תיאר בהרצאת TEDx את המכניקה של הפעלול:

ראיתי אותו [גלפנד] עושה את זה על הקיר, ומיד חשבתי על המכניקה: איך מצליחים להרים את הקרש מהקרקע, איך הוא הצליח להרים אותו מהקיר, כי אני תקוע על קרקע שטוחה, לא נטול־משקל… הראשונים שעשיתי לקח אולי חמש, עשר דקות… הבנתי שזו אותה תנועה שאני עושה כבר שנים: זו תנועת נדנדה; כך עובד ה"אולי"… זה רק טפיחה וקפיצה קטנה; והמפתח האמיתי היה לגרור את הרגל וליישר את הקרש, מה שמרים אותו.

— TEDxUSC, יוני 2012[3]

מאלן תיאר גם כי המציא את הקיקפליפ ב-1982 כתאונה שהתרחשה בעקבות ניסיון כושל לבצע אולי, ונתן לקרש קרדיט מטפורי: "זה כאילו הוא לימד אותי".[1]

על תהליך היצירה של פעלולים חדשים הסביר מאלן בהרצאת TEDx כי כל פעלול מורכב מתת־תנועות (sub-movements), תפקודים מוטוריים בסיסיים יותר, וכי כשהוא נתקל במכשול בסביבה החיצונית, "תת־התנועות נעות סביב, ועליך לאפשר למוח הקוגניטיבי לנוח קצת ולתת לאינטואיציה לעבוד… כשהקיר פוגע בך, הן מתחברות זו לזו במידה מסוימת, ואז המוח הקוגניטיבי [מזהה]: 'אוקיי, 360 פליפ, אני אעשה את זה.'"[3]

הפעלולים המרכזיים שמיוחסים להמצאתו, לפי שנים:[2][1]

  • פליטגראונד אולי (1979. הפעלול עצמו פותח על קרקע שטוחה במהלך שנות ה־80 המוקדמות)
  • הלי-פופ והקספר 50/50 (1980)
  • גזל פליפ (Gazelle flip) (1981)
  • קיקפליפ והילפליפ (1982)
  • אימפוסיבל (1982)
  • פלים 360 והאלף-קאב קיקפליפ (360-flip ו-Half-cab kickflip) (1983)
  • בקסייד פליפ (1984)
  • קיקפליפ אנדרפליפ (Kickflip Underflip) וקספר סלייד (1992)
  • דארקסלייד (Darkslide) (אמצע שנות ה־90)

עסקים וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 2000 החל מאלן בפיתוח עיצוב משאיות סקייטבורד עצמאי, שהיה ליסוד של חברת Tensor Trucks. הוא הגיש בקשה לפטנט במשרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארצות הברית, והפטנט אושר ב-3 בספטמבר 2002 (פטנט מס' 6,443,471). הפטנט מתאר משאית סקייטבורד עם "מכלול ציר בעל וו טבעתי המוצמד לקינגפין", שנועד למנוע תופעות לוואי לא רצויות כגון "רעידת תושבת" ו"נשיכת גלגל" (hanger-jiggle and wheel bite).[16]

מאלן מוסיף לתרום לעיצוב לוחות ניסיוניים עבור חברת Almost ועבור מותגים אחרים של Dwindle, ובהם המותגים Blind ו-Darkstar. הוא פיתח טכנולוגיות כגון Impact Support, Double Impact ו-Uber Light, האחרון בשיתוף עם חברת CL Composites; מדובר בקרש המשלב "קרש בתוך קרש" - שלד פנימי של סיבי פחמן קל ונוקשה.[17]

קשר למדע ולאקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלן מכהן כ-Director's Fellow (עמית הנהלת מכון) במעבדת המדיה של MIT וכ-Distinguished Research Scholar (חוקר נכבד) במכון סמית'סוניאן.[4] הוא הוזמן להרצות גם במעבדה להנעה סילונית של נאס"א ובחברה המלכותית בלונדון.[4][18] כמו כן הוא חבר בוועדה המייעצת המדעית של קרן C4 החל משנת 2023.[19]

מחקרים אקדמיים ניתחו את פועלו של מאלן באמצעות תאוריית השחקו-רשת (ANT) והקשר שבין הגולש לסביבה החומרית. החוקרת בת'ני גקל (Bethany Geckle) טוענת כי מאלן מציג, באופן בלתי מודע, את עקרונות התאוריה דרך אופן תיאורו את הסקייטבורד כתוצר של רשת הטרוגנית של גורמים אנושיים ולא־אנושיים — הגולש, הקרש והסביבה.[1] חוקרים אחרים השוו אותו ל"נביא" של הסקייטבורד,[20] והוגים פילוסופיים השתמשו במחשבתו כדי לבחון את הגותו של ז'יל דלז.[21]

שיקום והגלישה הלילית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הקריירה התמודד מאלן עם פציעות רבות, ובהן יותר מתריסר שברים, ניתוחים בברך[3] ופגיעה ניכרת במפרק הירך הימני: רקמת צלקת הצטברה במפרק כתוצאה מפישוק של רגלו במהלך פעלולים מסוכנים.[4] החל משנת 2007 החל בתהליך שיקום אינטנסיבי שכלל מתיחות קיצוניות ושימוש בחפצים קהים לפירוק הצלקת, וכן ניסיון מודע ללמוד מחדש את הפעלולים בעמדת "goofy", ולגלוש "נייטרלית", ללא צד דומיננטי.[22] בראיון בכנס Bright בגרמניה ב-2011 הסביר:

זה היה כמו עצירה הדרגתית, עד שבקושי יכולתי ללכת… לקח לי כשנה וחצי לפרק את עצמי, פירוק כמעט ימי־ביניימי. ותוך כדי כך הבנתי שזה גם מסייע לי לפרק את העמידה שלי; ואז התחלתי לחקור, לדחוף את עצמי כדי לפרק את העמידה שלי כך שלא תהיה לי עמידה כלל. וזה לא רק לעשות הכול הפוך, כי כולם עושים הפוך של משהו. זה להיות בלי עמידה ברמה הפיזית.

— ראיון בכנס Bright, אוגוסט 2011[23]

ביולי 2014 פורסם תיעוד ראשון של מאלן גולש לאחר תשע שנים, בערוץ היוטיוב RIDE של טוני הוק, כשהוא גולש בביתו של המוזיקאי בן הרפר.[24]

ספרים, סרטים ומשחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 פרסם מאלן אוטוביוגרפיה בשם The Mutt: How to Skateboard and Not Kill Yourself, שכתב יחד עם שון מורטימר.[13] הוא הופיע ביותר מ-20 סרטוני סקייטבורד, ובהם Public Domain (1988), Rubbish Heap (1989), The Questionable Video (1992), Virtual Reality (1993) וסדרת Rodney Mullen vs. Daewon Song. בנוסף שימש כפיל סקייטבורד לכריסטיאן סלייטר בסרט Gleaming the Cube (1989) ולבן סטילר בסרט חייו הסודיים של וולטר מיטי (2013).[25] ב-2012 הופיע בסרט הדוקומנטרי של סטייסי פראלטה Bones Brigade: An Autobiography.[1]

מאלן מופיע כדמות במשחקי טוני הוק משנת 2000 ואילך, ובהם Tony Hawk's Pro Skater 2-4, Underground, Underground 2, American Wasteland, Project 8, ו-Proving Ground.[26] ב-2019 השתתף בלכידת תנועה ובדיבוב הדמות Jace Skell במשחק Tom Clancy's Ghost Recon Breakpoint.[27] ב-2022 השיקה החברה שלו את Rodney Mullen's Skatrix, משחק מציאות רבודה לסלולר.[28]

הוקרה והשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 זכה מאלן בפרס "גולש השנה" מטעם בחירת הקוראים של מגזין Transworld Skateboarding. ב-2003 נבחר ל"ספורטאי האקסטרים הגדול בכל הזמנים" בערוץ הספורט אקסטרים. ב-2011 שובץ במקום השלישי ברשימת "30 הגולשים המשפיעים בכל הזמנים" של Transworld, אחרי מארק גונזלס (ראשון) וטוני הוק (שני).[29] במאי 2013 נכנס להיכל התהילה של הסקייטבורד בטקס שנערך באנהיים שבקליפורניה.[30]

הגולש טוני הוק תיאר את השפעתו של מאלן באוטוביוגרפיה שלו:

פריסטייל אחראי באופן ישיר לסקייטבורד רחוב. רודני מאלן הוא זה שהבין איך לבצע אולי על קרקע שטוחה, וסקייטבורד הרחוב לא היה קיים בלי האולי. בכל פעם שאתה עושה אולי, אתה צריך לכרוע ברך ולהודות לרודני, או להזמין אותו לארוחה אם תראה אותו גולש בלוס אנג'לס.

— טוני הוק, Hawk – Occupation: Skateboarder, 2000, עמ' 83

מאלן עצמו תיאר את היחס שלו לתחרות ולתואר האלוף כשלילי בסופו של דבר. בהרצאת TEDx משנת 2012 ציטט את ריצ'רד פיינמן ואמר כי "פרס נובל הוא המצבה של כל עבודה גדולה", והוסיף כי הניצחון "אינו המילה הנכונה - ניצחת פעם אחת. כל שאר הזמן, אתה רק מגן. וזה לקח ממני את השמחה של מה שאהבתי לעשות".[3]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלן מתגורר בקליפורניה. הוא תיאר את עצמו כמי שמעדיף לגלוש בלילות ולבדו, וציין כי "כל זוג עיניים — מטאטא־רחובות בשעה מאוחרת, איזה בחור ששולח SMS במכוניתו, חסר הבית שמדבר עם עצמו — גורם לי להרגיש לא נוח כשאני גולש".[8]

מעבר לסקייטבורד, מאלן מתעניין במתמטיקה, פיזיקה, הנדסה ביו-רפואית, תכנות מחשבים ומוזיקה. הוא למד את מערכת ההפעלה לינוקס ותיאר את עצמו כהאקר.[6]

בנושאי דת ואמונה, מאלן הקדיש את אוטוביוגרפיה שלו ל"אדוני, ישו, על כל מה שעשה למעני",[31] עוסק בלימוד המקרא,[11] אולם בראיון ב-2010 הבהיר: "המילה דת מבאסת אותי. אני לא יכול ללכת לכנסייה, יש לי בעיות. יש לי בעיות של אי-קונפורמיות שמובנות בי… זה משהו אישי ואני מפחד לדבר עליו בפומבי. פעם מישהו ב-HBO אמר לי, 'הגלישה שלך היא כמו תפילה.' זה הדבר הכי מגניב שמישהו אמר לי. זה מה שזה בשבילי".[31]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודני מאלן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 Bethany Geckle, 'Skateboarders' Representations of Materiality: A Case Study of Rodney Mullen and Spike Jonze', Somatechnics, 11.3 (2021), pp. 359–375, doi:10.3366/soma.2021.0365.
  2. 1 2 3 4 5 "Bio". RodneyMullen.com (באנגלית).
  3. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 "How Context Shapes Content" (באנגלית). TEDxUSC. 2012-06-04.
  4. 1 2 3 4 5 6 "Rod Mullen — Person Overview". MIT Media Lab (באנגלית).
  5. ↑ Tony Hawk, Hawk – Occupation: Skateboarder, New York: ReganBooks, 2000, p. 83, ISBN 0-06-019860-5.
  6. 1 2 3 Koerner, Brendan I. (2015-05-01). "Silicon Valley Has Lost Its Way. Can Skateboarding Legend Rodney Mullen Help It?". Wired (באנגלית).
  7. 1 2 3 Clark, Alisson (2012-03-08). "Rodney Mullen: Chairman of the Board". Florida Magazine (באנגלית). University of Florida.
  8. 1 2 3 Wilkinson, Alec (2012-11-26). "Rodney Mullen Skates Central Park". The New Yorker (באנגלית).
  9. 1 2 3 4 'Rodney Mullen on Innovation', Lemelson Center, מרכז סמית'סוניאן, 20 December 2012, YouTube video.
  10. ↑ Louison, Cole (2011-07-12). "Mission: Impossible". GQ (באנגלית). Condé Nast.
  11. 1 2 Anastasis, Louis (2005-07-10). "Gainesville native Rodney Mullen was a pioneer in skateboarding. Today, he is a legend". The Gainesville Sun (באנגלית).
  12. ↑ 'Bruce Walker', East Coast Surfing Hall of Fame, 2012.
  13. 1 2 3 4 5 6 Rodney Mullen and Sean Mortimer, The Mutt: How to Skateboard and Not Kill Yourself, New York: ReganBooks, 2004, p. 92, ISBN 0-06-055618-8.
  14. ↑ 'Rodney Mullen — From the Ground Up', YouTube, 3 September 2008.
  15. ↑ 'Kubic Buys Globe', Transworld Skateboarding, 5 July 2002.
  16. ↑ 'United States Patent 6,443,471 — Mullen', U.S. Patent and Trademark Office, 3 September 2002.
  17. ↑ 'Uber Light', Almost Skateboards, 2012.
  18. ↑ "The Science of Skateboarding". The Royal Institution (באנגלית). 2024-09-09.
  19. ↑ 'Rodney Mullen Joins the Scientific Advisory Board', C4 Foundation, 5 September 2023.
  20. ↑ Paul O'Connor, Skateboarding and Religion, New York: Palgrave Macmillan, 2020, p. 73.
  21. ↑ Bill Schaffer, 'No One Standing Above You: Rodney Mullen and the Ethics of Innovation', in Skateboarding: Subcultures, Sites and Shifts, ed. K.-J. Lombard, New York: Routledge, 2015, pp. 17–29.
  22. ↑ 'SkateOrDie Interview', YouTube, accessed 2011-01-08.
  23. ↑ 'Rodney Mullen Interview at Bright Tradeshow', YouTube, 3 August 2011.
  24. ↑ 'Rodney Mullen teaser for "Gracias Skateboarding"', Gracias L.A. blog, 24 July 2014.
  25. ↑ 'COLLECTION: Rodney Mullen', Network Awesome Magazine, 2012.
  26. ↑ 'OlliOlli is Tony Hawk reimagined as a side-scrolling Vita game', The Verge, 21 January 2014.
  27. ↑ 'Rodney Mullen Biography', AllAmericanSpeakers.com.
  28. ↑ 'Rodney Mullens Skatrix', skatrix.io.
  29. ↑ 'TransWorld Magazine Releases List of the 30 Most Influential Skaters of All Time', Yahoo! Sports, 21 December 2011.
  30. ↑ John Gilhooley, 'Skateboarding Hall of Fame Awards @ Anaheim Sheraton', OC Weekly, 10 May 2013.
  31. 1 2 Andrews, Ed (2010-04-15). "Rodney Mullen — Another Dimension". Huck Magazine (באנגלית).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רודני_מאלן&oldid=43388269"