רודריגו קוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רודריגו קוטה
לידה 1434
טולדו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1498 (בגיל 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודריגו קוֹטה דה מַגוּאָקֶהספרדית: Rodrigo Cota de Maguaque נולד בסביבות 1440-1430 – נפטר ב-1505 בטוריחוס) היה סופר ומשורר יהודי-ספרדי, שחי ופעל בקסטיליה במחצית השנייה של המאה ה-15 בימי מלכי קסטיליה, חואן השני ואנריקה הרביעי. הוא היה בן למשפחה ידועה ואמידה של יהודים מומרים בטולדו, ועסק כמו אביו גם בגביית מיסים בשירות השלטון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרטים הביוגרפיים עליו מועטים. רודריגו קוטה "הזקן" או"הדוד" ("Rodrigo Cota "El Viejo או "El Tio") נודע גם בשם רוּי סאנצ'ס קוטה,(Ruy Sanchez Cota) מטולדו.[1] הוא היה, ככל הנראה, הבן הבכור של אלונסו קוטה, יהודי מומר שהיה אחראי על גביית מיסים בטולדו, ושקודם בתפקיד על ידי דון אלוורו דה לונה ועל ידי המלך חואן השני. בצעירותו, ב-26 בינואר 1449 המון נוצרי שבראשות אדם בשם פדרו סרמיינטו מרד נגד המומרים היהודים וצר על בית המשפחה ושרף אותו. בלחץ אותן הפרעות אומץ בטולדו חוק "טוהר הדם" שהפלה את המומרים. משפחת קוטה הייתה משפחה אמידה של סוחרים ובנקאים שצברה נכסים רבים כולל נדל"ן וזכתה בתפקידים בכירים במנהל העיר טולדו ובממשל המלכותי. בני קוטה היו מיוחסים על ידי קשרי נישואים למשפחות אחרות של נכבדים מקרב ה"נוצרים החדשים" - כמו אריאס דווילה וסיודאד ריאל.[2] רודריגו קוטה עצמו שימש כגובה מיסים וירש מאביו נכסים ובתים ביישובים טוריחוס, ואל דה סנטו דומינגו, בורוחון, ונטורדה וריאלווס. רודריגו קוטה התחתן פעמיים לבנות משפחות נוצריות אריסטוקרטיות:אשתו הראשונה הייתה איסבל דה סנדובאל שמתה בשנת 1477 והשנייה - איסבל דה פראלטה. קוטה הלך לעולמו בטוריחוס אחרי אוגוסט 1505 והובא לקבורה בכנסיית ניקולס הקדוש בטולדו בקפלה של בני קוטה ובני סנדובאל.[3]

פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודריגו קוטה כתב מספר יצירות ספרותיות, והחשובה שביניהן היא "דו-שיח בין האהבה לזקן" (Diálogo entre el Amor y un Viejo) יצירה זו נכתבה ככל הנראה בשנים 1470–1480.[4] היא פורסמה בשנת 1511 בעיר ולנסיה, אחרי מות המחבר, על ידי הרננדו דל קסטיו, בקובץ Cançoniero general. ה -Dialogo כתוב ב-70 בתים (coplas), כל אחד בן 9 חרוזים, מהם 4 ב"רדונדייה" (redondilla) ועוד 5 ב-"קינטייה"(quintilla). כל שורה מורכבת מ-8 הברות והחרוזים הם לפי התבנית א-ב-א-א-ב. המחצית הראשונה של היצירה עוסקת בזקן שהחליט לפרוש ולחיות בגפו ומשוחח על כך עם אמור -האהבה. אמור מחניף לו ומשכנע אותו לבסוף להיכנע. בחלק השני אמור לועג לזקן ולבריאותו המידרדרת. הדו-שיח לובש אופי דרמטי במיוחד בחלק השני ונחשב על ידי חוקרים רבים (כמו לאנדרו פרנאנדס דה מורטין)[5] למחזה קטן. חוקרים אחרים חולקים על כך ורואים בו המשך למסורת הדיונים בחרוזים מימי הביניים.[6] הנושא מעורר אסוציאציות עם האגדה של פאוסט ועם מפגשו של הזקן פילטאס עם אמור בפסטורליה (דפניס וכלואה) מאת לונגוס.[7]

יצירה אחרת של קוטה, פחות איכותית,[8] היא "אפיתלמיו בורלסקי", הכוללת 241 שורות, בתוך 49 רדונדיאס ו-9 קינטיאס. הסטירה מבקשת לשים ללעג את המנהגים "היהודים" של המומרים המתחתנים עם נוצרים ותיקים.[9] היצירה כוללת פרטים מעניינים על חיי היהודים בספרד שלפני הגירוש ומזכירה מילים, שמות ומאכלים יהודים אופייניים (כמו למשל תבשיל חצילים עם זעפרן[10]). לפי ביוגרף של קוטה, קנטרה, היא נכתבה (כנראה בסביבות שנת 1472) כנקמה של קוטה על קרוב משפחה בשם דייגו אריאס דווילה, שר האוצר של המלך אנריקה הרביעי, שלא הזמין אותו לחתונת בנו (פדראריאס דווילה) עם מרינה, נערה ממשפחת הקרדינל מנדוסה. חוקרים אחרים לא מצאו שהתאריכים ופרטים אחרים מתאימים להשערה זו.[11]

רודריגו קוטה נהג איפוא בעמדה אופורטוניסטית עוינת כלפי יהודים מומרים אחרים, להם לעג מתוך הזדהות מחניפה עם המעמד השליט של הנוצרים הוותיקים. מסיבה זאת משורר אחר ממוצא יהודי אנטון דה מונטורו גינה אותו בשיריו הסטיריים, הזכיר לו את אבותיו היהודים וכינה אותו, כנראה בצחוק "כרוניקן של המלך הקתולי".[12]

יוחסו לו בעבר גם ספרים אחרים כמו Coplas de Mingo Revulgo, Coplas del Provincial והחלק הראשון של המחזה "לה סלסטינה" שיוחס לפרננדו דה רוחאס. רוחאס עצמו טען שחלק ראשון זה חובר על ידי יוצר ותיק יותר והועלו בהקשר זה שמותיהם של קוטה ושל חואן דה מנה.[13]

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדו-שיח בין הזקן לאמור תפס מקום חשוב בליריקה הקסטליאנית. כפי שסבר מורטין, היא השפיעה על הספרות לתיאטרון. השפיע על שתי יצירות של חואן דל אנסינה ההצגה של אמור (La representación del Amor) ו"האקלוגה של קריסטינו ופבאה".

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dialogo entre el amor y un viejo E Book
  • - Eleazar Gutwirth art. Rodrigo Cota in Samuel G. Armistead, E.Michael Gerli (eds) Medieval Iberia - An Encyclopedia, Routledge, New York-London 2003
  • Leandro Fernández de Moratin Origenes del teatro español, Libreria europea de Baudry, Paris 1838
  • Mariano Calvo - Rodigo Cota, autor de la Celestina ABC, Toledo, 13/11/2011
  • -Phylis E.Stames, Donald N.Yates Ancestors and Enemies:essays on Melungeons 2014 p.36

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ,Eleazar Gutwirth On the background to Cota's "Epitalamio burlesco", Romanische Forschungen 97Bd.H.1 1985, Vittorio Klostermann, Frankfurt am Main
  • 1970 F.Cantera Burgos The Family Cota of Toledo, H.Schirman Jubilee Volume Jerusalem
  • Foulché-Delbosc, Raymond (ed.): «Epithalame burlesque», en la Revue hispanique (69-72). París, 1894

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 2003 E.Gutwirth ע'268
  2. ^ E.Gutwirth 2003 ע'268
  3. ^ M.Calvo 2011
  4. ^ J.L.Canet
  5. ^ 1838 L.F.Moratin ע' 58
  6. ^ R.Glenn 1965
  7. ^ 1921 J.Hurtado de la Serna,A.Palencia
  8. ^ J.Hutado, A.Palencia
  9. ^ 2003 E.Gutwirth
  10. ^ Ph.Stames
  11. ^ 1985 E.Gutwirth
  12. ^ E.Gutwirth
  13. ^ 2011 M.Calvo