רודריק מורצ'יסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודריק מורצ'יסון
Roderick Impey Murchison
Murchison Roderick.jpg
לידה 19 בפברואר 1792
ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 1871 (בגיל 79)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ברומפטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר דרהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • אביר מפקד במסדר האמבט
  • מדליית קופלי (1849)
  • מדליית המייסדים (1871)
  • עמית החברה המלכותית של אדינבורו
  • עמית האגודה הלינאית של לונדון
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2 (1841)
  • Makdougall Brisbane Prize (1859)
  • מדליית וולסטון (1864) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שרלוט מורצ'יסון (15 באוגוסט 1815) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה 1860-SignatureMurchsonRI.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודריק מורצ'יסון (Roderick Murchison;‏ 22 בפברואר 179222 באוקטובר 1871) היה גאולוג סקוטי, שתיאר לראשונה את המערכת הגאולוגית של תקופת הסילור.[1][2]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורצ'יסון נולד בבית טררדייל, שברוסשייר, בנו של קנת מורצ'יסון. אביו העשיר נפטר בשנת 1796, כשרודריק היה בן ארבע, והוא נשלח לבית הספר בדורהאם שלוש שנים אחר כך,[3] ולאחר מכן למכללה הצבאית המלכותית. בשנת 1808 הוא נחת עם הצבא הבריטי בפורטוגל, והשתתף בקרבות שם כמפקד בגדוד חיל רגלים.

לאחר שמונה שנות שירות עזב מורצ'יסון את הצבא והתחתן עם שרלוט הוגונין (1788–1869), בתו היחידה של הגנרל הוגונין, מבית נורסטד, המפשייר. מורצ'יסון ואשתו סיירו שנתיים באירופה, בעיקר באיטליה. לאחר מכן הם התיישבו בטירת ברנארד, מחוז דרהאם, אנגליה בשנת 1818, שם הכיר מורצ'יסון את סר האמפרי דייווי. דייווי הפציר במרצ'יסון להפנות את מרצו למדע, לאחר ששמע שהוא בזבז את זמנו ברכיבה וצייד. בעידודה של אשתו שרלוט,[4] מרצ'יסון הוקסם מהמדע הצעיר של הגאולוגיה והצטרף לחברה הגאולוגית של לונדון, ובמהרה הפך לאחד החברים הפעילים ביותר שלה. עמיתיו שם כללו את אדם סדג'וויק, צ'ארלס לייל וצ'ארלס דרווין.

מורצ'יסון חקר יחד עם אשתו את הגאולוגיה של דרום אנגליה תוך שהקדיש תשומת לב מיוחדת לסלעים בצפון-מערב סאסקס ולחלקים הסמוכים להמפשייר וסורי. על סלעים אלה, כתב את עבודתו המדעית הראשונה אותה קרא ב"אגודה הגאולוגית של לונדון" בשנת 1825. כשהם מפנים את תשומת ליבו לגאולוגיה ביבשת, הוא ולייל בחנו את האזור הגעשי אוברן, חלקים מדרום צרפת, צפון איטליה, טירול ושווייץ. מעט אחר כך, עם סדג'וויק כבן לווייתו, חקר מורצ'יסון את הבעיה הקשה של המבנה הגאולוגי של האלפים. המאמר המשותף שלהם הוא קלאסיקה בספרות הגאולוגיה האלפינית.

מורצ'יסון התנגד לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין. הוא התנגד להשרדות המינים ותמך ביצירה רצופה.[5]

חקר תקופת הסילור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודריק מורצ'יסון, 1860

בשנת 1831 נסע לגבול אנגליהויילס, כדי לנסות ולגלות את רצף השיכוב והסלעים באזור. התוצאה הייתה הגדרתה של המערכת השיכוב של תקופת הסילור שתחתיה קיבצו לראשונה סדרה חשובה של תצורות, שכל אחת הייתה גדושה בשרידים אורגניים ייחודיים שאינם שונים מאוד מאלו של סלעי אנגליה האחרים. מחקרים אלה, יחד עם תיאורים של שדות הפחם והתצורות בדרום ויילס ובמחוזות הגבול האנגלים, תוארו בספרו ב 1839.

לאחר הגדרת תקופת הסילור לחלקיה, הוגדרה מערכת תקופת דבון. בחקירתה סייע מורצ'יסון, הן בדרום-מערב אנגליה והן בחבל הריין. זמן קצר לאחר מכן יצא מורצ'יסון למחקר גאולוגי חשוב ברוסיה במטרה להרחיב לאותו חלק של היבשת את הסיווג שהצליח לפרט עבור הסלעים במערב אירופה. ליוו אותו אדוארד דה ורניויל (1805–1873) והרוזן אלכסנדר פון קייסרלינג (1815–1891), בשיתוף עימם חקר את המסלע ברוסיה והרי אורל. פרסום המונוגרפיה הזאת בשנת 1845 השלים את המחצית הראשונה והפעילה ביותר בקריירה המדעית של מורצ'יסון. הוא נבחר כחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1840.

בשנת 1846 קיבל תואר אבירות. בשנות חייו המאוחרות חלק גדול מזמנו הוקדש לענייני החברה המלכותית הגאוגרפית, שהיה בשנת 1830 אחד המייסדים שלה. הוא היה הנשיא בשנים הבאות: 1843–1845, 1851–1853, 1856–1859 ו- 1862–1871. הוא גם היה פעיל במוזיאון הבריטי (1847–49).

בשנת 1855 מונה מורצ'יסון למנכ"ל הסקר הגאולוגי הבריטי ולמנהל בית הספר המלכותי למכרות והמוזיאון לגאולוגיה מעשית בלונדון. השגרה הרשמית תפסה כעת חלק ניכר מזמנו בנוסף לכך הכין מהדורות נוספות של יצירתו על תקופת הסילור. (מהדורות 1854, 1872), שנועדו להציג את המאפיינים העיקריים של המערכת הסילורית המקורית בשילוב של התגליות החדשות, במיוחד כאלה שהראו את התפשטות המיון הסילורי למדינות אחרות.

חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1845, בעת שביקר בקורנוול, הוא פגש כמה כורים שיצאו לאוסטרליה. הוא האמין שאולי יש שם זהב, וביקש מהם להביא דוגמאות של סלעים. הם עשו זאת וכך מורצ'יסון ידע על קיומו של זהב באוסטרליה לפני גילויו של אדוארד הרגרבס.[6]

המצבה על קברו של רודריק מרצ'יסון, בית הקברות ברומפטון, לונדון

האגודות המקצועיות בלונדון העניקו לו את מירב הכבוד והתגמולים: "החברה המלכותית" העניקה לו את מדליית קופי, "החברה הגאולוגית" את מדליית וולסטון. "החברה המלכותית" באדינבורו את מדליית בריסביין. כמעט ולא הייתה חברה מדעית זרה ששמו לא הופיע בין חברי הכבוד שלה. "האקדמיה הצרפתית למדעים" העניקה לו מדליה, ובחרה אותו כאחד משמונה חבריה הזרים. בשנת 1855 הוא נבחר כחבר זר ב"אקדמיה המלכותית השוודית למדעים" ובשנת 1871 העניק מדליית הזהב של המייסד של "החברה המלכותית הגאולוגית".[7]

אחד המעשים הציבוריים בחייו של מורצ'יסון היה הקמת קתדרה לגאולוגיה ומינרלוגיה באוניברסיטת אדינבורו. במסגרת צוואתו נוסדה מדליית מורצ'יסון וקרן גאולוגית (קרן מורצ'יסון) שמוענקת מדי שנה על ידי מועצת החברה הגאולוגית בלונדון.

מורצ'יסון נפטר בשנת 1871, ונקבר בבית העלמין ברומפטון, לונדון.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתש מורצ'יסון על הירח ולפחות חמישה עשר אתרים גאוגרפיים על כדור הארץ נקראים על שמו.

אלה כוללים: רכס מורצ'יסון, בגרינלנד; הר מורצ'יסון בפארק הלאומי באנף, קנדה; הר מורצ'יסון באזור מטפסי הרים, אנטארקטיקה; הר מורצ'יסון, קולומביה הבריטית, קנדה; מפלי מורצ'יסון באוגנדה; נהר מורצ'יסון במערב אוסטרליה. בשם מורצ'יסון נקראים שני נהרות נוספים במערב אוסטרליה. העיירה מורצ'יסון באזור טסמן שבאי הדרומי של ניו זילנד נקראה גם על שמו. דרך מורצ'יסון היא אחד הרחובות במזרח לונדון, ועוד.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודריק מורצ'יסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sir Roderick Impey Murchison: (1792-1871) Pioneering Scottish Geologist Roderick Murchison Was Instrumental in the Identification and Naming of Several Geological Time Periods" by Amodeo, Christian - Geographical, Vol. 77, Issue 6, June 2005 | Online Research Library: Questia, www.questia.com
  2. ^ Geikie, Archibald, Murchison, Sir Roderick Impey, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 19
  3. ^ Bonney, T. G.; Stafford, The Revd Robert A. "Murchison, Sir Roderick Impey, baronet (1792–1871)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press. doi:10.1093/ref:odnb/19555. In 1799 Roderick was placed at the grammar school, Durham, where he led in mischief more often than in his class.
  4. ^ Kölbl-Ebert, Martina (January 1997). "Charlotte Murchison (Née Hugonin) 1788-1869". Earth Sciences History. 16 (1): 39–43.
  5. ^ Archibald Geikie, Life of Sir Roderick I. Murchison: Based on His Journals and Letters : with ..., 1875
  6. ^ MemberListM | American Antiquarian Society, www.americanantiquarian.org
  7. ^ "List of Past Gold Medal Winners" (PDF). Royal Geographical Society. Archived from the original (PDF) on 27 September 2011. Retrieved 24 August 2015.
  8. ^ BCGNIS Geographical Name Details, archive.is, ‏2007-08-15